מנזקי הנגיף: זהו החוב האסטרונומי של ישראל

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, פרסם היום (שלישי) את הדו"ח השנתי של יחידת החוב, בצל משבר נגיף הקורונה, ממנו עולה כי בסוף שנת 2020 מלאי החוב הממשלתי עמד על כ-984 מיליארד שקל, לעומת כ-823 מיליארד שקל אשתקד, גידול של כ-20% במלאי החוב, תוך המשך מגמת הארכת המח"מ של תיק החוב לשם הקטנת סיכון המִחזור, כך שהטווח הממוצע לפדיון (ATM), בשנת 2020 עלה לרמה של-9.2 שנים לעומת 8.2 בשנת 2019.

העלייה בחוב נבעה מגידול צרכי המימון בהתמודדות מדינת ישראל עם משבר נגיף הקורונה שהוביל לגיוס שיא של כ-265 מיליארד שקל בשנת 2020 לעומת כ-137 מיליארד שקל בשנת 2019.

שיעורי החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר עמדו על כ-72.4% וכ-70.9% בהשוואה לכ-60.0% וכ-58.5% אשתקד, בהתאמה. העלייה בשיעור החוב מהתוצר נמוכה מהתחזיות לאור גורמי שוק ובראשם ייסוף של השקל אל מול הדולר במהלך שנת 2020, שיעור אינפלציה שלילי וצמיחה גבוהה מהתחזית.

על פי הדו"ח היקף הוצאות הריבית בשנת 2020 עמדו על כ-38.0 מיליארד שקל לעומת כ-38.1 מיליארד שקל בשנת 2019. שיעור הוצאות הריבית ביחס לחוב עמד על 4.1% בשנת 2020 לעומת 4.7% בשנת 2019 ושיעור הוצאות הריבית מסך הוצאות הממשלה עמד על 7.9% בשנת 2020 לעומת 9.5% בשנת 2019. בדומה למגמה בשנים האחרונות, הוצאות הריבית בגין החוב המקומי הסחיר והחוב החיצוני ירדו בכ-0.9 מיליארד שקל בהשוואה לאשתקד והסתכמו בכ-17.6 מיליארד שקל. לעומתן הוצאות הריבית בגין איגרות חוב מיועדות עלו בכ-1 מיליארד שקל לעומת אשתקד והסתכמו בכ-12.4 מיליארד שקל.

בסוף שנת 2020, היקף הסובסידיה השנתית השוטפת בגין איגרות חוב מיועדות הסתכם בכ-9.4 מיליארד שקל, לעומת כ-8.2 מיליארד שקל בסוף שנת 2019 (עלייה של כ-14%).

בחודשים ינואר, מאי ונובמבר 2020, אישררה חברת דירוג האשראי S&P את הדירוג של מדינת ישראל והותירה אותו על כנו, ברמה של AA- עם תחזית "יציבה". בחודשים אפריל 2020 וינואר 2021, אישררה חברת דירוג האשראי פיץ' את דירוג האשראי ברמה של A+, והותירה את תחזית הדירוג על "יציבה" ובחודש אפריל 2020, אישררה חברת דירוג האשראי מודי'ס את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה A1, ועדכנה את תחזית הדירוג ל-"יציבה".

החשב הכללי, יהלי רוטנברג אמר עם פרסום הדו"ח: "הניהול המקצועי של החוב הממשלתי, המשלב אסטרטגיה ארוכת טווח, התאמות טקטיות בזמן קצר והרוח הגבית של שוק ההון וסביבת הגיוס, תמכו ביכולת הממשלה להגדיל בצורה ניכרת את היקף המימון ולהתמודד עם התמיכה המסיבית שנדרשה במשק בזמן משבר הקורונה. עם זאת, הגיוס הרחב שנגזר מהמצב הכלכלי גרר עלייה ביחס החוב לתוצר בשנת 2020. בראייה צופה פני עתיד, יידרש ביצוע של תכניות משמעותיות שיובילו את המשק לצמיחה. לצד זאת ישנה חשיבות רבה להקטנת הגירעון לאחר סיום המשבר וחזרה למגמת הירידה העקבית והמתמשכת ביחס החוב לתוצר".

גיל כהן סגן בכיר לחשב הכללי וראש חטיבת המימון, הוסיף ואמר כי "התפרצות נגיף הקורונה והשלכותיו השליליות על שוקי ההון ונתוני המאקרו ובעיקרם העלייה החדה בגירעון הממשלתי בשל הגידול בהוצאות והפגיעה בהכנסות המדינה הפכה את השנה שחלפה לשנת שיא בהיקפי הגיוס שעמדו על כ-265 מיליארד שקל. היכולת לעמוד בצרכי המימון החריגים בתקופה של תנודתיות ואי וודאות רבה מעידה על איתנותה הפיננסית של המדינה ואמון המשקיעים בארץ ובחו"ל בכלכלה וביכולת המדינה לעמוד בהתחייבויותיה".