אברהם פריינד: הוריו של אלי פלדשטיין שוחחו עימו הערב פעם נוספת. אלי אמר להוריו: "כואב לי על הצער שלכם. אני לא צריך להיות פה, לא עשיתי כלום!". השיחה נמשכה 4 דקות בלבד!.
הצעת חוק: קנסות הקורונה יבוטלו "לפנים משורת הדין"
קבוצת ח"כים חרדים וח"כ אחד מהליכוד הניחו הצעת חוק על שולחנה של הכנסת ה-24 בדרישה לבטל את הקנסות שחולקו במהלך תקופת הקורונה כשהטענה המרכזית היא לא להפוך ציבור נורמטיבי לעבריין, היות וכולנו עברנו תקופה קשה מנשוא
בתום שנה של קורונה בה על פי הערכות ניתנו מעל לחצי מיליון קנסות, בכנסת יוזמים הצעת חוק שתבטל את עשרות אלפי הקנסות שניתנו, בטענה שלא להפוך את הציבור הנורמטיבי שעבר שנה קשה לעבריין.
את הצעת החוק יזם חבר הכנסת יצחק פינדרוס ואליו הצטרפו חברי הכנסת יעקב אשר, ינון אזולאי מש"ס, משה גפני, ישראל אייכלר ובאופן מפתיע גם חבר הכנסת שלמה קרעי מהליכוד, שמפלגתו יזמה את הקנסות במשרד שבשליטתם, המשרד לביטחון פנים שנמצא בידי ח"כ אמיר אוחנה.
הצעת החוק מבקשת לבטל את הקנסות שניתנו בזמן הקורונה, למעט מפרי בידוד ועבריינים סדרתיים. אין ספק, שאחרי שנה קשה זו. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "כדי לאכוף את ההגבלות, הממשלה והכנסת הטילו קנסות ועונשים, כנגד אלו שהפרו את ההנחיות. במקרים רבים ובאופן חסר תקדים במשפט הפלילי, ההגבלות הוטלו "מהרגע להרגע" ללא כל התראה מוקדמת, וללא הסברה ופרסום מתאים, בעוד שמדובר במספר רב של הגבלות הכוללות פרטים רבים שהשתנו כל העת לרבות שינויים מאזור לאזור, כאשר אדם נורמלי מן הישוב, לא מסוגל לדעת בכל רגע נתון, לאיזה מרחק מותר לצאת מהבית, לאיזה צורך ניתן לצאת מהבית, איזו שכונה הוגדרה כ"אדומה" ואסור להיכנס אליה, באלו שעות אסור לצאת מהבית, איזה סוג עסק מותר לפתוח, לכמה אנשים מותר לנסוע ברכב פרטי, לכמה אנשים מותר לשהות ביחד בסוג מקום מסוים וכיו"ב".
"מספר ההגבלות האסטרונומי ופרטי ההגבלות שהשתנו חדשות לבקרים ללא כל הודעה מוקדמת, גרמו לכך שאזרחים רבים מצאו את עצמם כאחרוני העבריינים, למרות שלא היה להם כל מושג, שהם עוברים על התקנות", נכתב עוד בדברי ההסבר להצעה. כזכור במהלך התקופה, עלו גם טענות קשות על אופן ורמת האכיפה, כגון: אכיפה שרירותית, אכיפה סלקטיבית ולא שוויונית, אכיפת יתר, קנסות שניתנו ללא שניתנה לאזרח זכות טיעון, וללא רישום תגובת מקבל הדו"ח כנדרש, קנסות שניתנו לקטינים ועוד.
בנוסף, הצעת החוק מגיעה לאור העובדה שחלק גדול של הקנסות לא ניתנו במקום העבירה (בניגוד להנחיות המשטרה), אלא נשלחו באמצעות הדואר (שלא תיפקד כראוי בתקופת הקורונה), נאשמים רבים לא קיבלו את ההודעות הקנס, אך לאחר כמה חודשים התברר להם שנפתח נגדם תיק ברשות האכיפה והגביה והוטל עליהם בנוסף לסכום הקנס המקורי גם תוספת פיגור "כפל קנס", ריביות והצמדות.
"לפי נתוני משטרת ישראל, נרשמו במהלך תקופת הקורונה, למעלה מ-650,000 דוחות, בגין הפרות שונות של חוקי הקורונה", נכתב בדברי ההסבר להצעה, "מספר אסטרונומי זה של קנסות, הפך הלכה למעשה מאות אלפי אזרחים שביום-יום הם שומרי חוק – לעבריינים ולבעלי רישום פלילי, מה שעלול לפגוע ולהשליך על המשך חייהם.
"המטרה העיקרית של ענישה מסוג קנס, היא הרתעה עתידית כלפי העבריין עצמו וכלפי הציבור בכללותו, ולכן כעת עם דעיכת מגיפת הקורונה והסרת רוב רובם של ההגבלות, נראה שאין תכלית לעמוד על המשך ביצוע אכיפת הקנסות שניתנו במהלך תקופת מגיפת הקורונה. נוסף על כך, לפי הפרסומים עולה, שחלק גדול של הקנסות לא שולמו וכי הוגשו רבבות בקשות להישפט בגין הקנסות, מה שיוביל לעומס כבד על בתי המשפט ויפגע בהתנהלות השוטפת של בתי המשפט ובציבור כולו.
"במטרה שלא לעודד עבריינים סדרתיים ומסוכנים וכדי שלא יהא "חוטא נשכר", מוצע לקבוע שהחוק שמבטל את הקנסות ואת ההליכים הפליליים, יחול רק על עבירה ראשונה מכל סוג (ובהפרת של עטיית מסיכה ויציאה מאזור מוגבל – גם בעבירה שניה). כמו כן, החוק לא יחול על עבירות חמורות בהם חולה מאומת או חייב בידוד (שקיבל הודעה אנושית ממשרד הבריאות), היפר ביודעין את החוק וסיכן באופן מוחשי את בריאות הציבור", מוצע.
הנימוק לחוק כפי שנכתב בדברי ההסבר הוא כי "אין ספק, שאחרי שנה קשה זו, בה החברה בישראל ובעולם כולו חוו טראומה קשה, ראוי שהמדינה תפעל כלפי אזרחיה "לפנים משורת הדין", ותפעל לכך שמאות אלפי אזרחים נורמטיביים שומרי חוק, לא יהפכו לעבריינים".
