לראשונה: סוללת הגנה אווירית אמריקנית ליירוט טילים בליסטיים תוצב בישראל, כחלק מההיערכות לתגובה איראנית. כך דווח ב'חדשות 12'.
צרות לחברת פייזר | פחות יעילות מול המוטציה האפריקאית
בעוד עיני כולם נשואות אל הזירה הפוליטית, חוקרי אוניברסיטת בן גוריון המשיכו במרץ לחקור את המתרחש בזירת נגיף קורונה החיסונים והמוטציות אותם הם אמורים לנצח ומצאו כי החיסון של פייזר יעיל פחות מול המוטציה האפריקאית
מחקר שפורסם היום (שני) בכתב העת Cell Host Microbe, ונכתב על ידי מדענים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מראה כי החיסון של חברת פייזר גילה אמנם יעילות מול הנגיף עצמו וכך גם מול המוטציה הבריטית, אך מול המוטציה הדרום-אפריקאית של הנגיף, וכנגד גרסאות המשלבות בין המוטציה הבריטית והדרום אפריקאית, החיסון גילה יעילות פחותה, כך על פי הדיווח בחדשות 12.
עוד דווח, כי דגימות הדם נלקחו 21 יום לאחר מתן המנה הראשונה של החיסון, ולחילופין כעשרה ימים לאחר המנה השנייה. כמו כן הודגש כי הנתונים נאספו הן מקרב אנשים שהחלימו מהנגיף, והן מכאלו שחוסנו במנה הראשונה או השנייה של חברת פייזר.
עוד צוין כי צוות המחקר כלל את ד"ר אלונה קוזמינה ממעבדתו של פרופ' טאובה ושותפים נוספים מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה - יארא חליאילה, אולגה וולושין, ד״ר איילת קרן-נאוס, ד״ר ליאורה בוהם, ד"ר יעל רביב, פרופ' יונת שמר-אבני וד"ר אלי רוזנברג. מחקר זה נתמך על ידי מענקים מטעם משרד המדע והטכנולוגיה בישראל, הקרן הלאומית למדע וכוח משימה לחקר נגיף הקורונה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
החוקר הראשי פרופ' רן טאובה מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה על שם שרגא סגל בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב צוטט עם פרסום הממצאים: "הממצאים שלנו מראים כי יעילותו של החיסון כנגד הזן הדרום אפריקאי פחותה, אם כי עדיין קיימת".