עמית סגל ב'ידיעות': כשבבית הלבן ממתינות שנתיים עם הממשל הידידותי בהיסטוריה, מבחינת נתניהו סדר הפעולות הוא קודם המלחמה, אח"כ איראן, אח"כ סעודיה, אח"כ גיוס. החוק יהיה עם יותר מכסות ויותר צווים, אבל יפטור את שאר הלומדים מהסנקציות הפליליות. החרדים יצאו אופטימיים מפגישה עם רה"מ ושר הביטחון. ההערכה היא שגברו הסיכויים לאישור חוק חדש.
נזקי הקורונה: זינוק באשפוז ילדים עם הפרעות אכילה
בבתי החולים מדווחים על זינוק חד וחריג במספר המתבגרות והמתבגרים הפונים לאשפוז עקב הפרעות אכילה. מומחים מסבירים כי כעת משלמים בני הנוער את המחיר של חוסר באינטראקציה אמיתית ובילוי יתר ברשתות החברתיות
"כזו הצפה לא ראינו מעולם" אומר ד"ר ינאי גירון, סגן מנהל במחלקת הפרעות אכילה בילדים ונוער בבית החולים "ספרא" לילדים בשיבא ל'ידיעות'
לדבריו, כעת, עם שוך התחלואה הקשה של הנגיף, מתפנים במערכת הבריאות לטפל לטפל בהשלכות הקשות ובנזקי הסגרים הארוכים של עידן הקורונה.
בבתי החולים מדווחים על זינוק חד וחריג במספר המתבגרות והמתבגרים הפונים לאשפוז עקב הפרעות אכילה. לפי הנתונים מבית החוח לים שיבא, בו פועלת המחלקה הגדולה בארץ המיועדת למתבגרים עם הפרעות אכילה, בשנת 2020 כולה אושפזו 71 צעירים וצעירות במחלקה, וב2019 — 64 .ואולם בשלושת החודשים הראשונים של 2021 אושפזו כבר 31 מטופלים.
אם המגמה של הרבעון הראשון תימשך, השנה עלולה להסתיים בהכפלה של בני הנוער המאושפזים. "בקורונה ראינו שאנשים נמצאים יותר ברשתות החברתיות מאשר באינטראקציה חברתית אמיתית", מסביר ד"ר גירון. "לא היה בית ספר, לא היו חוגים. מה נשאר? כל היום להיות בטיקטוק שבה אני שם מסכה והיא אמורה לגרום לי להרגיש טוב יותר. לכן אתה מתח חיל לשרת את הדימוי הזה".
עד כדי כך חמור המצב בשיבא שד"ר גירון מודה: "זו הצפה שלא נראתה עד כה". לדבריו, אחת הסיבות למחסור היא משך האשפוז הממוצע שאורך כחצי שנה. "העלייה האקוטית שאנחנו רואים בחודשים האחרונים קשורה בהחלט לקורונה. בסגרים ראינו שיש יותר יותר זמן עם בני המשפחה וסיר הלחץ הזה פועל גם בהפרעות האכילה", הוא מסביר.
"אנחנו מתמודדים עם שטף מטורף והגענו למצב שבו חצי ממחלקת הילדים, שהיא לא מחלקה ייעודית להפרעות אכילה — הם ילדות ומתבגרים עם הפרעת אכילה. אם היה לנו מספר מיטות כפול ממה שיש לנו באזור המרכז אולי היינו יכולים להכיל את מה שקורה, וגם אז אני לא בטוח", מוסיף.