עמית סגל ב'ידיעות': כשבבית הלבן ממתינות שנתיים עם הממשל הידידותי בהיסטוריה, מבחינת נתניהו סדר הפעולות הוא קודם המלחמה, אח"כ איראן, אח"כ סעודיה, אח"כ גיוס. החוק יהיה עם יותר מכסות ויותר צווים, אבל יפטור את שאר הלומדים מהסנקציות הפליליות. החרדים יצאו אופטימיים מפגישה עם רה"מ ושר הביטחון. ההערכה היא שגברו הסיכויים לאישור חוק חדש.
עמית סגל: שינוי האסטרטגיה של שתי המובילות
בטור שמפרסם סגל באתר n12 הוא מנתח את השינוי באסטרטגיה של שתי המפלגות שמובילות את הגושים. לפי סגל, גם נתניהו וגם לפיד עוברים מגישה זהירה למתקפה. האחד רוצה להקטין את בנט, השני מוכן להקריב את גנץ
בעוד פחות מתשעה ימים נגיע לישורת האחרונה, בחירות רביעיות תוך שנתיים. הפרשן עמית סגל מפרסם בn12 טור מיוחד בו הוא מסביר על שינויי האסטרטגיה של הרגע האחרון בשתי המפלגות הגדולות שמובילות את שני הגושים.
סגל מסביר כי בגוש הימין נתניהו החל בימים האחרונים לתקוף את בנט ו'ימינה', דבר שנמנע לעשות עד כה בקמפיין הבחירות מחשש לאחוז החסימה, אך כעת הגיע הזמן לפי נתניהו להקטין את בנט ולהורידו לקרקע. "נתניהו העלה לעמודי הרשתות החברתיות שלו שני סרטונים נגד בנט, היום הוא הופיע בכנס של עיתון "בשבע" של הציונות הדתית ובילה יום שלם ביהודה ושומרון, כשהמטרה ברורה: לנסות לקחת קולות מבנט כדי להקטין אותו ולצמצם את כוחו כך שדרישותיו יהיו צנועות יותר. נתניהו מעריך שבנט יעבור בכל מקרה את אחוז החסימה וש"יש מה לקחת ממנו", כותב סגל.
לעומת יחסו של נתניהו ל'ימינה' סגל מצביע על גישה הפוכה בה נוקט נתניהו מול מפלגת 'הציונות הדתית' של סמוטריץ', שמבחינתו היא מרכיב הכרחי בקואליציה אפשרית שלו ואותה הוא חייב מעל אחוז החסימה: "נתניהו אף נקט היום במהלך חריג ואמר שהוא אמנם קורא להצביע לליכוד, אך מי שישאף להצביע לציונות הדתית של סמוטריץ' ובן גביר - אין לו בעיה עם זה. האינטרס של נתניהו הוא לחזק גם את המפלגה הזו, חוץ מאת מפלגתו שלו, כיוון שהציונות הדתית צפויה לשבת רק בממשלתו של נתניהו והיא מהווה קלף חשוב עבורו בדרך להשגת היעד של 61 מנדטים".
גם בגוש המשאל מצביע סגל על שינוי משמעותי באסטרטגיה של המפלגה המובילה 'יש עתיד'. לדברי סגל, עד עתה נקט לפיד באסטרטגיה של "לוחמה זהירה" בקמפיין ונזהר שלא ללכת על ראשן של המפלגות הקטנות, אך כעת, רגע לפני הבחירות, לפיד רוצה להגיע כמה שיותר גדול ביום שאחרי הבחירות למו"מ מול סער ובנט ובשל כך הוא החליט ללכת על 'כחול לבן' ובני גנץ, גם במחיר של מחיקתה מהמפה הפוליטית ואיבוד מנדטים משמעותי בגוש השמאל.
"לפיד בוחר לשבור את האסטרטגיה שדבק בה מאז החלה מערכת הבחירות: הוא נוטש את "הלוחמה הזהירה" שאימץ עד כה - ומתכוון ללכת על הראש של כחול לבן, כותב סגל ומביא דוגמא לשינוי האסטרטגיה של לפיד: "מסרונים מטעם מפלגתו נשלחים בעיקר לתומכי כחול לבן, כשהמטרה שלו היא לגדול על חשבון גנץ. יו"ר יש עתיד חושד שגנץ עלול לעבור לצד של נתניהו - אם כי נראה שאין ביסוס ממשי להנחה הזו - ושגנץ ממילא לא עובר את אחוז החסימה.
כיצד מתייחסים לגישה התוקפנית שבה נוקט לפיד בגוש השמאל? "במפלגות הקטנות בגוש המרכז-שמאל רואים באסטרטגיה החדשה של לפיד מתקפה לא רק על כחול לבן - ומבהירות שאין בכוונתן לפרוש ושיילכו עד הסוף. במפלגות הללו טוענים שלפיד "חופר את הבור במו ידיו" והבהירו שהן לא מתכוונות לשנות את הקו שלהן ולתקוף את לפיד ישירות. כחול לבן ומרצ ימשיכו בקו שהן החלו להוביל לאחרונה, שאם הן לא עוברות את אחוז החסימה - לנתניהו יהיו 61 מנדטים".
