עמית סגל ב'ידיעות': כשבבית הלבן ממתינות שנתיים עם הממשל הידידותי בהיסטוריה, מבחינת נתניהו סדר הפעולות הוא קודם המלחמה, אח"כ איראן, אח"כ סעודיה, אח"כ גיוס. החוק יהיה עם יותר מכסות ויותר צווים, אבל יפטור את שאר הלומדים מהסנקציות הפליליות. החרדים יצאו אופטימיים מפגישה עם רה"מ ושר הביטחון. ההערכה היא שגברו הסיכויים לאישור חוק חדש.
"הרדמה של השטח": האסטרטגיה של נתניהו בדרך לשחזור ההישג
בטורו השבועי מסביר עמית סגל את שתי הגישות המנוגדות לגבי מצבו של נתניהו לקראת יום הבחירות. יש את זו שמגיעה מהסקרים ורואה דשדוש, ויש את התזה השלטת אצל אנשי קמפיין הליכוד, שרואה מגמה של סחף ליכודי על חשבון "הימין הלא-ביביסטי" | וגם, מיהו האסטרטג האמריקאי עליו סומך נתניהו בעיניים עצומות?
בטורו השבועי ב'ידיעות אחרונות' מכניס אותנו הפרשן עמית סגל אל מאחורי הקלעים של קמפיין הליכוד ולאסטרטגיה השלטת. לדברי סגל, בעוד הלך הרוח והסקרים מראים כי הליכוד ונתניהו נתקלים בתקרה של 30 מנדטים, בדיונים הפנימיים של אנשי הקמפיין המציאות נראית הפוכה: התמיכה בבנט ובסער פריכה מאוד ולדעתם הליכוד ישחזר את הישגו מהבחירות האחרונות ושוב יפתיע את הסוקרים.
"יש את המציאות הניבטת מכל סקר, ויש את המציאות האלטרנטיבית בליכוד", מסביר סגל. "המציאות בסקרים היא שנתניהו לא ממריא: מאז הקיץ הוא נחבט שוב ושוב בתקרה של 30 מנדטים, מאז הסתיו הבלוק שלו נחבט ב־50, מאז תחילת מערכת הבחירות אין לו 61 אפילו עם בנט. רוב המשיבים, בכל הסקרים, אינם רוצים בו כראש הממשלה".
לטענת סגל, צוות הקמפיין של הליכוד, רואה את הדברים לחלוטין בצורה שונה: "המציאות האלטרנטיבית של הליכוד, זו שנשמעת גם בדיונים פנימיים, הפוכה לחלוטין. נתוני הליכוד, לא כאלה שנאמרים כלפי חוץ, אלא הבסיס לתוכנית העבודה של המפלגה, מעידים על ניצחון ברור: לפיהם, הפריכות – שבריריות התמיכה – של בנט ושל סער עצומה. הביטחון בהצבעה לליכוד בשיא של כל הזמנים, היפוך של המגמה הקבועה שבה הימין מגיע פחות לקלפי. אצלם גנץ מתחת לאחוז החסימה, והמסקנה, תחזיקו חזק: הליכוד עומד לשחזר את הישגו מהבחירות הקודמות".
עמית סגל בוועידת המשפיעים. צילום: יונתן זינדל.
סגל עומד על האסטרטגיה שמנחה את הליכוד לאורך קמפיין הבחירות, שכוללת הרדמה מלאה של השטח עד לשבוע האחרון ומספר על האסטרטג האלמוני שעומד מאחורי התוכנית: "מהמחקרים האלה נגזרת כל אסטרטגיית הבחירות של נתניהו, שכללה הרדמה מוחלטת של השטח עד לתחילת השבוע האחרון, במה שנראה כמשחק לידיו של לפיד. עומד מאחוריה אסטרטג אמריקאי, אהרון קליין, דמות אלמונית לקהל הרחב, שנתניהו סומך עליה בעיניים עצומות (עד כדי צינון היחסים עם יועציו שהולכים איתו שנים). לפי אותה אסטרטגיה, "סער, לפיד ובנט התישו את עצמם בזומים וכילו את תקציביהם בזמן הסגר. עכשיו, גורס נתניהו, יבוא גל ליכודי גדול, עם עשרות כנסים ועשרות מיליוני שקלים, וישטוף את מפלגות הימין הלא־ביביסיטי, שגם כך ניצבות על קרקע לא מוצקה, כמעט ללא בייס".
סגל טוען כי הפרשנות להלך הרוח הציבורי כפי שניבט מהסקרים, שונה לחלוטים מהתזה השלטת במסדרונות קמפיין הליכוד: "שורש המחלוקת המקצועית בין שתי הגישות הוא השאלה איך תופס הציבור את תפקודו של נתניהו בקורונה. הנחת העבודה המקובלת היא שהציבור יוצא מצולק משנה של מגפה, חמוץ על הטיפול הממשלתי כמו אזרחי רוב המדינות המערביות שהלכו השנה אל הקלפי. אפקט החיסונים סייע לנתניהו להימנע מהפסד כמו טראמפ, אבל מיצה את עצמו לפני חודש".
מנגד כותב סגל, "התזה בליכוד אומרת הפוך: המדינה מתעוררת רק עכשיו, הרחובות חוגגים, המסעדות והברים חוזרים להתמלא, החנויות דופקות קופה לקראת פסח. ארבעה מיליון איש עם תו ירוק מרגישים כמו תושבי הדרום ביום שבו הופעלה לראשונה כיפת ברזל: פיתוח מדעי מגן עליהם מאימת מוות. לעמיר פרץ זה נתן דלק לעוד עשור של כהונה בפוליטיקה, לנתניהו זה אמור, לפי התיאוריה הזו, להעניק עוד קדנציה. מישהו פה, עדיין לא ברור מי, הולך ליפול על האף".
