פרופיל מקיף: הגאב"ד הישיש שחילק את זמנו בין ברוקלין למירון

אבל כבד ותדהמה עמוקה אפפו את היהדות החרדית בכלל ואת יהודי ארה"ב בפרט, עם הגיעה הידיעה המרה והמסעירה על הסתלקותו הפתאומית של עמוד ההוראה, מגדולי פוסקי דורנו, הגאון הצדיק המפורסם רבי יחזקאל ראטה זצ"ל, גאב"ד קהל יראי ד' קארלסבורג ובעל 'עמק התשובה', אשר איתן מושבו בבארא פארק ניו יורק, ומדי שנה התגורר תקופות באתרא קדישא מירון, אשר התבקש לישיבה של מעלה בבוקר יום ראשון כ"ג באדר בדיוק ביום הולדתו ה-86.

עם הסתלקותו נגדע הארז בלבנון, הגה"צ זצ"ל השפיע מתורתו מקדושתו ומיראתו להמוני שומעי לקחו, והיה הפוסק הגדול ועמוד ההוראה לבית ישראל, אשר נהנו לאורו ושאלו לדעת הגדולה דעת תורה בכל שאלה הלכתית שעלתה על הפרק. מנעוריו ועד זקנותו נודע בהתמדתו העצומה בכל חלקי התוה"ק בנגלה ובנסתר, ובעבודתו את ד' בקדושה ובטהרה. גדולי ישראל ז"ל ושיבלחט"א חרדו לקראתו וקראו עליו מקודש מקודש, ובהסתלקותו הפתאומית נפער חלל עצום ביהדות הנאמנה. אוי מי יתן לנו תמורתו.

נולד בשנת תרצ"ה בעיירה בוזיאש שע"י טעמשוואר ברומניה, לאביו הגה"צ רבי יצחק אייזיק זצ"ל שהיה הרב והשו"ב בבוזיאש. רבי יצחק אייזיק היה תלמיד מובהק לגאוני וצדיקי הדור בעל 'קרן לדוד', הגר"ש בראך מקאשוי ומהר"ם בריסק מטאשנאד זצ"ל, הוא נודע כמופלג בתורה, עובד ד' בלהט קודש ומתנהג בחסידות. לימים עלה ארצה והתגורר בירושלים, כאן היה מנשואי הפנים בביהמ"ד דחסידי סאטמר ושימש כבעל תפילה בשבתות ובימים הנוראים עשרות בשנים.

מגזע היחס היה רבי יצחק אייזיק, אביו הגה"צ רבי משה ראטה זצ"ל אב"ד היישוב האמאראד שע"י סאטמר ובעל 'הרים משה', היה נין הגה"ק בעל 'מראה יחזקאל' מקארלסבורג זי"ע. רבי אייזיק הסתופף אצל הרה"ק רבי אהרן מבעלזא והרה"ק רבי יואל מסאטמאר זי"ע שרחשו לו חיבה יתירה. כשהתגורר הרה"ק ה'דמשק אליעזר' מויזניץ זי"ע בטעמשוואר, בשנת השואה, הלך במסי"נ לשולחנותיו למרות העוצר שהוכרז.

בטרם נולד בנו הגאון רבי יחזקאל מקארלסבורג זצ"ל, חלתה אמו מרת יהודית ע"ה והייתה שרויה במצב קשה, אזי נסע בעלה רבי יצחק אייזיק לקארלסבורג, והשתטח בתפילה על ציון זקנו הגדול איש האלקים ה'מראה יחזקאל' זי"ע. בעומדו שם, הבטיח שאם יעזור לו השי"ת והיא תלד למזל טוב, יקרא את שם הבן 'יחזקאל' על שמו. כך הוה, וכשנולד רבי יחזקאל זצ"ל נקרא עליו שמו של זקנו הקדוש זי"ע.

בילדותו בטעמשוואר, בת"ת המקומי, בלט רבי יחזקאל זצ"ל בהתמדתו ובכשרונותיו, לאחר מכן למד בישיבת אראד אצל הגה"צ מטשעקא זצ"ל, וגם שם בלט בהתמדתו העצומה וביראתו הקודמת לחכמתו.

זכה אביו רבי יצחק אייזיק וניצל מהשואה עם כל משפחתו, היות ושמע לעצת הרבי מסאטמר זי"ע, שבפרוץ השואה הורה לו להישאר במקומו ברומניה ולא לעבור להונגריה, אף שרבים אמרו כי בהונגריה ייטב המצב. כך זכו להינצל, היות ואיזור טעמשוואר נותר תחת ממשלת רומניה ולא נכבש ע"י הנאצים ימש"ו.

בשנת תש"י עלתה המשפחה לארץ ישראל והם התיישבו בירושלים, כאן חבש רבי יחזקאל זצ"ל את ספסלי ישיבת סאטמר שבראשות הגאב"ד הגה"צ רבי משה אריה פריינד זצ"ל, וישיבת דושינסקיא שבראשות כ"ק כ"ק אדמו"ר הגרי"מ דושינסקיא זצוק"ל, בהם בלט כאחד מבחירי התלמידים. כן היה מגיע רבות לישיבת מיר, והשתתף בשיעוריו של הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל. הגר"ח שראה בו כלי מחזיק ברכה הרעיף עליו תורה ומוסר וקירבו מאוד.

כשביקר הרבי מסאטמאר זי"ע בימים ההם בירושלים ומסר שיעור לפני התלמידים בישיבת סאטמר, העמידו את הרב זצוק"ל בשורה הראשונה, והוא זכה להתפלפל עם הרבי בעל ה'ויואל משה' מסאטמר זצ"ל בשעת השיעור. הרבי זצ"ל שנוכח בגדלותו בתורה, קרא לאביו רבי יצחק אייזיק ושיבח מאוד את בנו, כשהוא אף רואה לנכון להשתתף באופן מיוחד בהוצאות נישואיו.

הרב זצ"ל סיפר, שבצעירותו נסע לתל-אביב להיות בליל הסדר בצל קדשו של האדמו"ר הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע, ואף שלא היו מסוגלים לשמוע את דברי תורתו שנאמרו בלחש, אולם ראו שכל כולו מופשט מהגשמיות, וקדושתו השפיעה על כל הנוכחים.

בהגיעו לפרקו הקים את ביתו עם אשת חבר הרבנית הצדקת ע"ה, בת הרב החסיד ר' מנחם מנדל כהן זצ"ל מחשובי חסידי סאטמר בשכונת קטמון בירושלים. הרבנית ע"ה היתה 'עזר כנגדו', סייעה בידו שיוכל לנצל את זמנו להתעלות בתורה ובעבודה, ועמדה לימינו במסירות בגידול הדור המפואר בנים ובנות וחתנים כולם גדולי תורה והוראה, מרביצי תורה וחסידות המפארים את כרם בית ד'.

לאחר נישואיו החל הרב זצ"ל לשמש בהוראה בבד"ץ העדה החרדית אצל הגה"צ רבי ישראל יצחק רייזמן זצ"ל, ואצל הגאון מטעפליק רבי שמשון אהרן פולנסקי זצ"ל. משנוכחו בהיקף ידיעותיו ובכוח הפסק של הרב זצ"ל, התמנה - והוא עדיין אברך צעיר - כדומ"ץ העדה החרדית ודיין דקהילת סאטמאר בשכונת קטמון.

באותן שנים המשיך להתמיד בתורה ימים ולילות, כשבד בבד הוא משיב לשואליו בכל מקצועות התורה. מתקופה לתקופה נסע לארה"ב להסתופף בצל רבו הרבי מסאטמאר זי"ע, שהראה לו חיבה יתירה, והעמידו ברבים לנס ולדוגמה כאברך העמל ויגע בתורה לשמה.

לאחר שמילא כריסו בש"ס ובפוסקים פנה ללמוד את תורת הסוד, ימים רבים עשה במחיצתו של הגה"צ רבי ישעי' אשר זעליג מרגליות זצ"ל, מנקיי הדעת שבירושלים, אשר הדריכו וכיוונו, והוא הלך ונתעלה בספרי הקבלה ובכוונות התפילה ע"פ האריז"ל ותלמידיו.

בשלהי שנת תשל"ב נקרא ע"י הרבי מסאטמאר זצ"ל לכהן כדיין ומורה צדק לקהילה הגדולה של חסידי סאטמר בבורו פארק. באותם שנים הלך והתפרסם כאחד מעמודי ההוראה בדורנו, מכל רחבי ארה"ב ובהמשך אף מכל קצווי תבל, פנו לקבל את תשובותיו הבהירות בכל חלקי ההלכה. גדולי ישראל מקצווי תבל הפנו אליו את השאלות בכל קושי הלכתי שעמד על הפרק. על כתפיו נשא הרב זצוק"ל עול כבד, יומם ולילה הריצו מכל עבר אל שולחנו שאלות הלכה, ובהם בעיות הלכתיות קשות וסבוכות. ידיעותיו המופלגות בלטו בכוחא דהיתרא, ובמתן מענה לכל שואל בשפה ברורה ובהירה.

לימים פתח בבורו פארק את קהילתו 'קהל יראי ד' - קארלסבורג', כשלצד בית מדרשו פתח בית תלמוד להוראה, בו שמשו לפניו בהוראה כיובל שנים דורות של רבנים ומורי-צדק. מכל רחבי ארה"ב ומחוצה לה הגיעו תלמידי חכמים וצורבים לשמש אצלו, ללמוד ממנו את תורת הפסק ולסלול את דרכם בעולם הדיינות וההוראה.

יומם ולילה עסק בשיגור תשובותיו ההלכתיות אל השואלים שחילו מכל קצווי תבל לדעתו הרמה. תשובותיו הרבות נקבצו בעשרת כרכי 'שו"ת עמק התשובה', כמו כן הופיעו ספריו הרבים בכל מקצועות התורה, האגדה, הדרוש והחסידות.

סיפר יהודי שלפני שנים היה אצל הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, ובאמצע נכנס שם הגה"צ רבי יחזקאל ראטה זצוק"ל אב"ד קארלסבורג, שאז היה רב צעיר לימים, ורבי משה כיבד את גאב"ד קארלסבורג לשבת לידו, והשתעשע עמו בדברי תורה.

לפתע נכנס אחד אל רבי משה, ואמר שיש לו שאלה דחופה. אמר לו רבי משה "הרב נמצא כאן, אתם יכולים לשאול"... האיש לא הבין מה רבי משה רוצה ממנו, ושאל את השאלה לרבי משה.

לאחר ששמע רבי משה את השאלה, הסתובב לעבר אב"ד קארלסבורג, ואמר לו "היהודי שואל כך וכך, אני מבקש שהרב יפסוק"...

גאב"ד קארלסבורג הרהר כמה דקות, ואחר כך השיב פסק ברור על השאלה, ואז הסתובב רבי משה לעבר האיש הזה ואמר לו "הרב פסק כך וכך"... ואח"כ חזר היהודי ושאל את רבי משה "אם יהיה כך וכך, מה עלי לעשות אז", ושוב הסתובב רבי משה ושאל את גאב"ד קארלסבורג "היהודי שואל מה הוא צריך לעשות באופן זה וזה", וגאב"ד קארלסבורג השיב באופן ברור, ורבי משה אמר ליהודי "הרב פוסק, שבאופן כזה, אתה צריך להתנהג כך וכך".

מאז שנת תשמ"ג, החל הרב זצ"ל לעלות מדי שנה ולשהות במשך תקופות באתרא קדישא מירון. במקום קדוש זה, המיוחד ומוכן להתעלות, להשפעת קדושה ולהתרוממות הנפש והרוח, להרבות בתפילה לפני שוכן מרומים, שהה מרן הרב זצוק"ל בהיכלו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זי"ע, כשהוא יושב ושוקד בתורת ד', מתעמק בתורתו של רשב"י - תורת הקבלה והסוד, ובעניינים מכבשונו של עולם.

בכל פעם ייחד מספר שבועות למקום הקדוש – 'אתר די ביה יחדון רוחין ונפשין', ועולה 'אל פני האדון השם', כדברי הזוהר הקדוש (שמות לח.) שהרב זצוק"ל נהג לצטטם: 'מַאן פְּנֵי הָאָדוֹן ד' - דָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי'...

בתקופת ימי השובבי"ם, ימי ספירת העומר, וחודש אלול, המסוגלים לתשובה שלימה ולתיקונים נשגבים, שהה הרב בהיכל התנא הקדוש ברוב שעות היממה, כשהוא עוסק בתורת ד' בטהרה עטור טלית ותפילין, וקדושת התנא האלקי חופפת על דמות קדשו והליכותיו.

במירון הקים בית מדרש ובית הכנסת אורחים, ובכל עת שהותו במקום, בפרט בל"ג בעומר התארחו בצל קורתו מאות אורחים, אותם קיבלו הרב זצוק"ל ואנשי ביתו באש"ל מלא בהרחבה. במשך יום ל"ג בעומר סעדו על שולחנו אלפי אורחים מכל קצווי תבל הנוהרים מירונה. הרב זצוק"ל ראה לעצמו עבודת קודש וזכות מיוחדת בקיום הכנסת אורחים באתרא קדישא מירון, ובכל עת דירבן את אנשי ביתו ואת צאצאיו לעלות עימו לל"ג בעומר למירון ולקבל את פני המוני האורחים ביד רחבה.

פרקי הזמן בהם שהה הרב זצוק"ל במירון, נוצלו ע"י רבים וטובים מבני היהדות הנאמנה שבארה"ק לשהות בצילו, לשמוע דעת-תורה בשאלות הלכתיות שונות. יש ובני תורה שהשלימו עצמם בהוראה הגיעו לעמוד אצלו בכור המבחן, ולא אחת יצא הרב זצוק"ל ממירון למרכזי-תורה שונים באר"י, כדי למסור שיעורים הלכתיים לפני רבנים ואברכים מופלגים. רבים הגיעו לבית מדרשו שבמירון להתבשם מדברי תורתו המרוממים בשבתות, או לקבל את עצתו, ולהיוושע מברכותיו.

תפילותיו הנלהבות היו לשם דבר בכל ימות השנה, ובמיוחד בעת שהותו בשבתות במירון, רבים וטובים באו לחזות בעבודתו הקד' בסילודין, מתוך כוונות טמירות והתלהבות דקדושה.

לצד גדלותו בתורה ובעבודה, נודע הרב זצוק"ל בעדינותו ובאצילות נפשו הטהורה, ובקבלת כל יהודי המתדפק על דלתו בסבר פנים יפות, אם לשאול שאלה הלכתית, אם להתייעץ במילי דשמיא ובמילי דעלמא, ואם להיוושע בדבר ישועה ורחמים. תל תלפיות היה והמונים נושעו בתפילותיו ובברכותיו.

נודע כגודר גדר ועומד בפרץ, בדרשותיו הנלהבות עורר להתחזק בהליכות אבותינו ורבותינו כמקדם, לשמור על גדרי הצניעות ולהתרחק מהפריצות ומטומאות הרחוב, ובפרט מהסכנות הטכנולוגיות.

היה נערץ על כל גדולי הדור זי"ע ושיבלחט"א, ובא בקשרי חיתון עם צדיקי דורנו, שעמדו עימו בקשרי ידידות ופנו אליו בשאלות הלכתיות.

בימי השובבי"ם השנה עוד קיווה רבי יחזקאל זצ"ל להגיע למירון כמנהגו המקודש, אולם מפאת הסגר לא הצליח להגיע ארצה למרות כל ההשתדלויות. בשבת פר' בשלח 'שירה' נסע לשבות בליז'ענסק שבפולין, ע"י ציון הרה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע, שם ערך שבת מרוממת ונעלית עם מקורביו ואנ"ש.

היום יום ראשון עם בוקר, השיב נשמתו הטהורה לבוראה לפתע פתאום, וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ד'.

גאב"ד קארלסבורג זצ"ל הותיר אחריו דור ישרים יבורך גדולי תורה, מרביצי תורה וחסידות, בנו הגה"צ רבי משה אב"ד קהל יראי ד' קארלסבורג, הגה"צ רבי עמרם, אב"ד היכל משה האמאראד, הגה"צ רבי ברוך דוד, אב"ד קהל 'מראה יחזקאל', הגה"צ רבי עזריאל יהודה, הגה"צ רבי אברהם מרדכי אב"ד קרן התורה טשארנע, הגה"צ רבי שלום אב"ד חזון יחזקאל אוסטריק, הגה"צ רבי יצחק אייזיק שליט"א אב"ד קהל חסידים מאנסי. חתניו: הגה"צ רבי משה פרידמן דומ"ץ סאטמר בבורו-פארק, הגה"צ רבי אהרן צבי יוזשעף, והגה"צ רבי אשר זעליג מיללער.

אחיו הרה"ח ר' חנניה יו"ט [ליפא] ראטה מבני ברק, הרה"ח ר' מנחם עזריאל ראטה מויליאמסבורג, ואחותו מרת לאבין שתחי' אשת הגה"ח ר' ישכר דוב בעריש ז"ל מנכ"ל מוסדות ויז'ניץ בארה"ק.