׳ערוץ 12׳: ההחלטה שלא להחזיר את הלימודים מחר בצפון - מחשש מירי מלבנון.
טור זועם: מה שאסור לעיתונאי חילוני, אסור גם לנערי וואטספ מאנ"ש
הפעם 'אסור להשתתף'?!. איך הפכנו מלוחמי אידיאולוגיה לנהנתנים שמסוגלים לסכן יהדות עבור סעודת פורים? • טור סוער וזועם במיוחד של ישראל א' גרובייס
מלחמה כזאת, עוד לא הייתה פה.
כמי שמלווה את הקמפיינים של מערכות הבחירות בעשור האחרון, חושבני שאפשר להכריז כי אנו ניצבים בפני עידן חדש. עידן שמטות ההסברה של התנועות הקדושות, עוד לא הכירו.
מאז ומתמיד המפלגות החרדיות התמודדו עם קולות שקראו לא להצביע. אבל תמיד זו הייתה התמודדות אידיאולוגית. בדרך כלל מלחמת ההסברה הייתה מול הקנאים אנשי ה'אסור להשתתף' שמאחוריהם עומדים גדולי עולם ובידם משנה סדורה ומאתגרת. היו גם את אנשי 'ארץ ישראל השלמה' שתקפו מימין וקראו תיגר על כמה ויתורים או הסכמות שבשתיקה שנעשו לאורך השנים.
המלחמות הללו מעולם לא היו קלות ונעימות. כדי להתמודד נדרשו להוציא חוברות, לדייק במסמכים ובכתבים של גדולי ישראל - אבל עם כל הזעם, קשה היה להתעלם מההיגיון של הצד שכנגד. מה גם שהמאבק הזה היה פולמוס מרתק.
אך הפעם, לקראת מערכת הבחירות הנוכחית, נפל דבר. האידיאולוגיות הסתלקו, את מקומן תופסת נהנתנות מגושמת וחסרת תחכום. אם אתם חיים באזורים החרדים, בעיקר בקבוצות הסוערות של הוואטספ, וודאי נתקלתם בקמפיין המתוזמר שמודיע ומתריס: הפעם לא נצביע.
הזעם מופנה אל הח"כים החרדים. והטענה פשוטה: איפה הייתם?.
ובעידן שלנו, אין צורך להאריך במילים. אפשר פשוט לצלם תמונה אחת. של כמה משפחות צועדות בשולי כביש 443 בגלל הסגר בפורים. או של כמה יס"מניקים בפעולה בלב שכונה חרדית. שלא לדבר על סרטון של ילדה קטנה ממררת בבכי מול שוטר, או הכי טוב של ילד בעל מוגבלות סופג מכות ליד ניידת.
כל מה שצריך להוסיף זה כיתוב אדום "איפה הייתם?" ולצרף תמונה של דרעי גפני או ליצמן. ולאחר מכן הצהרה: "ברגע האמת, לא תומכים!"
כאחד שכתב לא מעט חומרי פולמוס לטובת 'אגודת ישראל', אני מודה שמול הסרטונים הללו, אין הרבה מה לומר. בעיקר יש ייאוש גדול. ייאוש מהמחשבה שאנשים שהמוח שלהם למד פעם גמרא, מסוגל להעלות כאלו טיעונים בעייתיים.
נעזוב לרגע את המקרים עצמם. באופן אישי, אני מתקשה מאוד להבין מה עובר בראש של אבא או אמא בגירים ששומעים שהדרך לירושלים סגורה - ולא משנה איזה 'נאצי' החליט לסגור אותה - ובכל זאת הם קמים ולוקחים איתם את כל הילדים למסע הרפתקנות. מה ציפיתם? שאורי מקלב או יענקי טסלר יעמדו שם בצד לסחוב לכם את העגלה?
וכך גם בשאר המקרים: אין אף עסקן חרדי שהצליח להירדם באותו ליל פרעות בבני ברק, אין גם נציג אחד חרדי שלא גער ולא מחה על התנהלות השוטרים. אבל לקמפיינים מטומטמים לא עונים בעובדות. כידוע. (אם אתם רוצים הוכחה, כל מה שאתם צריכים, זה להתבונן בטוקבקים שבוודאי יכתבו כאן למטה).
מה שהכי מתסכל, זה שאותם אנשים שמריצים את הסרטונים האווויליים הללו (וסתם נקודה למחשבה: מי מממן את העריכה הזאת?!) הם גם אלו שהיו מאוד כועסים אילו היה מתפרסם סרטון כזה בערוץ 12 או 13.
רוצים הוכחה, תזכרו מה קרה כשמישהו פרסם כתבת תחקיר על 'טיסות החרדים'. גם שם הכתבה הייתה נגד אותם ח"כים חרדים. הפעם האשמה הייתה הפוכה: הם דווקא כן דואגים לציבור החרדי ועושים לו 'החרגה' שמאפשרת לחרדים לחזור ארצה בטיסות החילוץ.
אז למה כשמישהו מחדשות 13 תוקף את הח"כים החרדים, זאת 'הסתה' אנטישמית וכשגורם 'חרדי' מוציא נגדם פשקווילים וסרטונים זה בסדר גמור?
אבל כל זה רק דרך אגב. מה שהכי מפריע - זהו העיוות המסוכן: בשנים האחרונות משהו אצלינו השתבש. שכחנו למה בעצם התירו גדולי הדור לאנשים חרדים להגיע לכנסת ולייצג את עמדת היהדות החרדית. בעיקרון, הדעת הייתה נוטה שנציג חרדי לא יכול להישבע אמונים לתפקיד שלא פעם יש בו אחריות למעשים שהם נגד התורה.
התנהל פולמוס רחב. אלא שגדולי הדור החליטו משום 'עת לעשות', שאין ברירה, חייבים לשלוח נציגים כדי להשמיע את קול היהדות, כדי לסייע לעולם התורה וכדי ללחום נגד פרצות הדת. זו הסיבה היחידה שבגללה אנחנו הולכים להצביע. ולא, החזון איש, מהר"א מבעלזא, הבית ישראל, האמרי חיים והגר"ע יוסף, לא בזבזו כל כך הרבה שעות, רק כדי לארגן לכם אוטובוסים בחזור ממסיבת פורים.
נכון, בשנים האחרונות, הח"כים הרגילו אותנו ב'בונוס' נחמד. הם כבר נמצאים שם במוקדי הכוח, אז הם גם מנצלים זאת כדי לסייע ולעשות חסדים וטובות לפונים. אלא שכנראה, התרגלנו למנעמים, עד שאין לנו בושה להצהיר ש"לא נצביע".
והנה הבעיה הכי קשה: בעוד הח"כים האומללים מנסים לפייס את דעת הציבור הזועם שנאלץ נעבעך להיתקע במדבריות ירושלים, קיבלנו תזכורת מכאיבה. הפסיקה של בג"ץ שמכשירה גיורים רפורמיים.
מסתבר שלרטוריקה יש גבול. אם נציג חרדי ניצב בוועדת כנסת ובזבז מילים כמו 'אנטישמיות' ו'סלקציה' על עסק שטותי, כבר לא נשאר לו כוח להיאבק נגד מה שחשוב באמת. גם אם נשאר לו, הצד שכנגדו כבר לא ממש מתרשם. הוא למד לקבל את הדברים בפרופורציות. ולרגעים הוא כבר לא זוכר מה יותר גרוע, ביטול אוטובוסים בפורים, או רישום זכויות לגוים.
עכשיו נשאר לכם רק לחשוב בהיגיון לפני שאתם מעבירים את הסרטון הבא. לפני שאתם דורשים להפיל ממשלה בגלל שלא סידרו לכם אישור למירון, תיזכרו שיש נושאים בוערים לא פחות.
הכותב הינו עורך משנה בעיתון 'משפחה', כותב ומרצה על חסידות פולין