אברהם פריינד: הוריו של אלי פלדשטיין שוחחו עימו הערב פעם נוספת. אלי אמר להוריו: "כואב לי על הצער שלכם. אני לא צריך להיות פה, לא עשיתי כלום!". השיחה נמשכה 4 דקות בלבד!.
זעזוע ביהדות החרדית: בג"צ הכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי
היהדות החרדית בארץ ובעולם מזועזעת מהחלטת שופטי בג"ץ היום להכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים במדינת ישראל. לדברי השופטים שתמכו, למעלה מ-15 שנים שבהן בית המשפט המתין להכרעת הכנסת בנושא, אין מנוס מהכרעה שיפוטית | כיצד יגיבו הנציגים החרדים במשכן?
בית המשפט העליון קיבל היום (שני) בדעת רוב עתירות שהוגשו לפני 15 שנה וקבע כי לעניין חוק השבות, על המדינה להכיר כיהודים במי שבמהלך שהותם בישראל כדין עברו גיור בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית. שופטי העליון ציינו בפסק הדין כי הכרעה זו מצומצמת לשאלה האזרחית-ציבורית של הקניית מעמד מכוח חוק השבות ואינה עוסקת בשאלה דתית.
שמונת שופטי הרוב סברו כי לאחר למעלה מ-15 שנים שבהן בית המשפט המתין להכרעת הכנסת בסוגיה זו, "ונוכח העובדה שעל הכף מונחות הזכויות והמעמד של העותרים ושל אחרים כמותם, אין מנוס מהכרעה שיפוטית". השופט נועם סולברג, בדעת יחיד, הסכים עם המסקנה המשפטית של פסק הדין, אך סבר כי יש להשהות את מועד כניסת פסק הדין לתוקף ב-12 חודשים מיום כינונה של הממשלה ה-36, כדי לנסות להימנע לטענתו "מטלאי על גבי טלאי, ולאפשר אסדרה חקיקתית לנושא הגיור, גיור ממלכתי כפי שהיה נהוג בעבר".
לגישת השופט סולברג, "אם יחוקק חוק - יֵעַשֵׂה כדברו של המחוקק; אם לא - יֵעַשֵׂה כדברו של בית המשפט בפסק דין זה".
כזכור, בשנים האחרונות ניסו החרדים מספר פעמים לתקן את החקיקה בכדי למנוע את פסיקת בג"צ, לצורך כך הקים ראש הממשלה את ועדת ניסים בראשות השר לשעבר משה ניסים, שהציג לפני כשלוש שנים את מתווה הגיור שלו.
בזמנו נחשף ב'כל רגע' לראשונה עיקרי המתווה שנתן גם הוא הכרה לגיור רפורמי, ובעקבות כך הודיעו במפלגות החרדיות כי הם מתנגדים למתווה ודרשו לחוקק את חוק הגיור הממלכתי.
בפועל, החוק לא הגיע לכדי חקיקה גם בשל המצב הפוליטי בו לא התאפשר להביא חקיקה דתית, כאשר תחילה ליברמן ושרי ימינה התנגדו לחוק ולאחר מכן בכחול לבן מנעו חקיקה כזו.
רק בתקופה האחרונה חשפנו בהרחבה כי השר אריה דרעי פעל בעניין וביקש לחוקק באופן מיידי את חוק הגיור הממלכתי, אך בקשתו לא נענתה בשל ההתעקשותה של כחול לבן ולאחר מכן הגיע פיזור הכנסת.
