ניר דבורי: בתום הערכת מצב בפיקוד העורף, הוחלט כי הערב בשעה 18:00 יתעדכנו הנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף: איזורי ההנחיה קו העימות, גולן צפון, וגולן דרום (ביישובים קצרין וקדמת-צבי) יעברו ממדרג פעילות חלקית למדרג פעילות מצומצמת.
לקראת העומס הצפוי: אבני הכותל חוסנו
לקראת הגעת רבבות המתפללים בפסח בכותל המערבי ובמטרה לשמור על אבני הכותל העתיקות ובטיחות הקהל, מוזרק לאבנים חומר לשמירת חסינותן | משמר רשות העתיקות הסביר: מדובר בפעולה לא חודרנית, אשר שומרת על הכותל מפגעי הזמן
בימי הסגר האחרון, לקראת חג הפסח, החלו בכותל המערבי סדרה של פעולות שימור, אשר נעשות באמצעות הזרקה, במזרקים הדומים מאוד לאלה המשמשים את הצוותים הרפואיים בלחימה מול נגיף קורונה.
פעולות אלו נעשים מידי מדי חצי שנה, לפני חג הפסח וחגי תשרי, אז עורכים מהנדסי הקרן למורשת הכותל המערבי ומשמרי רשות העתיקות, בדיקות יסודיות לאבני הכותל בנות 2000 השנה ברחבת התפילה. זאת, על מנת לוודא את בטיחות המבקרים.
העבודות המתבצעות במקום הינן לפי ההנחיות ההלכתיות של רב הכותל והמקומות הקדושים הרב שמואל רבינוביץ, לאחר שעסק בנושא לפני קרוב לשמונה עשרה שנים עם גדולי ישראל ובראשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
מרדכי (סולי) אליאב מנכ"ל הקרן למורשת הכותל המערבי הסביר ואמר: "מדי שנה מגיעים לרחבת הכותל המערבי למעלה מ-12 מיליון איש. אמנם השנה בצל הקורונה יותר ויותר אנשים התחברו מרחוק לכותל אבל אנו כבר נערכים לקראת חזרתם של באי הכותל המערבי. הקרן למורשת הכותל המערבי עושה כל שביכולתה בכדי לשמור על אבני הכותל העתיקות ועל יציבותן לטובת בטיחות המתפללים והמבקרים."
יוסי ועקנין, האחראי על שימור אזור הכותל המערבי ברשות העתיקות, הוסיף והסביר: "באבני הכותל בנות 2000 השנה מתרחשת בליה טבעית, ואנו דואגים לחיזוקן. הסקרים שאנחנו מבצעים מדי חצי שנה מאפשרים לנו מעקב אחר מצבה הפרטני של כל אבן ואבן: לכל אבן מבין מאות ברחבת התפילה יש 'תעודת זהות' אצלנו, עם עשרות מאפיינים שמנוטרים. הסקר האחרון שערכנו, הראה שנדרש טיפול לחיזוק ה'קליפות' החיצוניות של מספר אבנים".
"העבודות שאנו מבצעים בקיר החשוב הינן עבודות אל-הרס: הן לא קודחות לפנים האבן, ונעשות בהזרקה עדינה של חומרים המחקים את הרכב האבן, לתוך החללים והסדקים. החומר מוזרק אל תוך הסדק כשהוא נוזלי, וכאשר הוא מתייבש, הסדק מתאחה. זו ה"תפירה" הכי מושלמת שיכולה להיות. החיסון האולטימטיבי לאבנים החשובות בעולם, מפני פגעי הזמן".
בין הגורמים המשמעותיים לבלייה של כתלי הר הבית, נמצאת דווקא המערכת האקולוגית שמהווה חלק בלתי נפרד מהנוף של הכותל העתיק. "הכותל הוא מן מרחב אקולוגי שמקיים חיים יחודיים לו", הסביר וקנין. "על אבני הכותל ישנה צמחייה רבה המשרישה שורשים אל תוך האבנים– בעיקר מסוג צלף, מציץ סורי, ושיכרון זהוב. בנוסף לכך, מקננים בכותל בעלי כנף רבים, בהם סיס החומות שמגיע כל שנה, עורבים, ויונים. כחלק מעבודות השימור, מתוך ההכרה בחשיבות החי והצומח הייחודיים למקום, אנחנו שומרים על המערכת הזו, ובמקביל, מבטיחים את יציבות האבנים, כך שהכותל ישמור על חוסנו".
בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל (ראש השנה י ע"ב)
