עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
סקר: כרבע מהסבים והסבתות מרגישים שנזנחו על ידי משפחתם
מסקר שמתפרסם עולה כי 65% מההורים מרגישים שמסוגלים לעזור לילדיהם להתגבר על המשברים שנוצרו בעקבות הקורונה • אצל רוב ההורים (78%), שפוטרו או הוצאו לחל"ת, המסוגלות ההורית לא נפגעה או אפילו עלתה. וגם, היחסים בין האחים השתפרו דווקא
השנה, שנת הקורונה, קצב השינויים המסחרר שפרץ לחיינו עם משבר הקורונה הביאו את התא המשפחתי לעבור מטמורפוזה. השגרה של כולנו נופצה לרסיסים, ולא כל הורה מצא תמיד את המשאבים האישיים הנחוצים להתמודדות הורית ואישית. רבים נתקלו בקושי, ופנו לעזרה של המכון ושל מומחים מתחום המשפחה ויש גידול משמעותי בפניות להדרכה וטיפול דיגיטלי לאור המשבר.
הבית הפך למעוז המרכזי שלנו. אנחנו לא רגילים להיות מנותקים מהקהילה ומהמשפחה – ומשפחות רבות חוו אובדנות שונים תוך כדי תקופה זו ועברו משברים נוספים על משבר הקורונה עצמו. הסקר ממחיש בצורה הבולטת ביותר שעבודה רבה לפנינו, ועל המדינה להציע מענים רחבים וממוקדים להורים ומשפחות שרבות מהן עברו ממצב של חיים נורמטיביים – למצב של חיים בסיכון.
סקר מעניין שערך מכון אדלר, מצביע על מצבה של המשפחה הישראלית, החווה טלטלות ושינויים רבים, בעקבות משבר הקורונה, שהינו משבר בריאותי קודם כל, אך גם משבר חברתי, כלכלי ועבור משפחות רבות גם משבר משפחתי-זוגי. השנה האחרונה גרמה לכולנו לשכוח ממה שהתרגלנו אליו ולהסתגל לחיים בצל הקורונה. חיים של הסתגרות, בידוד, שיחות מרחוק ומחסור במגע ובחום שניתן לקבל רק מחיבוק פיזי. ספרים רבים יכתבו על ההשפעות החברתיות של משבר הקורונה. ועד שאלה יכתבו, מכון אדלר מצביע על ההשפעות של הקורונה על המשפחה הישראלית כאן ועכשיו.
מתוצאות הסקר ניתן לראות, כי באופן די מפתיע, אצל 41% מהמשפחות היחסים בין האחים השתפרו מאז הקורונה. יחד עם זאת, 49% מהמשפחות טוענות כי המצב הרגשי של הילדים החמיר בעקבות הקורונה.
הסקר מראה כי הקורונה הגדילה את הרצון להתגרש בקרב משפחות מאשר הקטינה, 14% אל מול 10% מהמשיבים, ייתכן וזה נובע מהקושי הכלכלי, כיוון שכ-30% מהמשפחות אמרו שהלחץ הכלכלי פגע ביחסים בבית.
לכ-48% מהזוגות, הקורונה פגעה בזמן האיכות המשותף של בני הזוג, ולכ-23% מהמשפחות הקורונה גרמה להיעזר יותר בגורמים חיצוניים בתחום ההורות והמשפחה, יותר מפי שלושה מאלה שהפחיתו את קבלת העזרה מהגורמים החיצוניים.
אצל רוב ההורים - 78%, שפוטרו או הוצאו לחל"ת, המסוגלות ההורית לא נפגעה או אפילו עלתה. מסוגלת הורית הינה, בין היתר, היכולת לספק את צרכיו ההתפתחותיים והפסיכולוגיים של הילד.
כ-62% מההורים אמרו שהיעדר החוגים כעת הולך להשפיע במידה זו או אחרת על רישום ילדיהם לחוגים בתום המשבר.
עוד עלה מהסקר, כי הקורונה פגעה באמון בין הורים למורים – 34% מההורים אמרו כי חל שינוי לרעה באמון שהם מעניקים למערכת החינוך ולמורים של ילדיהם.
65% מההורים ענו כי הרגישו שמסוגלים לעזור לילדיהם להתגבר על המשברים שנוצרו בעקבות הקורונה במידה בינונית ומטה.
ולא רק קנס כספי. 53% העידו שאי שמירה על כללי זהירות בהקשרי קורונה, של בן/בת הזוג עוררה מריבות במשפחה במידה זו או אחרת.
ומה קרה עם סבא וסבתא? הגעגוע חזק מכל - 92% מהסבים והסבתות עצובים על כך שנוצר להם זמן פנוי בלי נכדים. כרבע מהסבים והסבתות מרגישים כי נזנחו ע"י משפחותיהם במידה מסוימת.
הסקר נערך ע"י חברת Ipanel, בקרב 500 מרואיינים, הורים לילדים עד גיל 18, וסבים וסבתות לנכדים, מתוך מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת הדוברת עברית בישראל.
