מוטי קסטל: ראש הממשלה נתניהו נפגש היום עם 2 ממשפחות החטופים בלשכתו בירושלים ושוחח עם אמו של החטוף אלכסנדר טרופנוב.
"לאברך תלמיד חכם יש סיכוי גדול להיות דיין"
"הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות" - מה ייחודי לדיני ממונות המחכימים יותר משאר חלקי השולחן ערוך? איך ניתן להיות בקי ושקוע בחושן משפט ולהתקדם אל פסגת השאיפות התורניות? האם בימינו אפשרי להפוך ולהיות "יושב על מדין" תוך שנים ספורות? הודות לשיטת 6 הנקודות של מכון 'תורת המשפט' מבית מ.ל.מ - קבלת תעודת 'ידין ידין' אפשרית מתמיד. איך? על כך ועוד בכתבה שלפניכם
בעולם הישיבות בימינו, מקובל שסדר נזיקין הוא הסדר המרכזי שבו עוסקים בסדרי העיון וההעמקה בגמרא. מציאות זו תואמת עם דבריו של רבי ישמעאל, "הרוצה שיחכים - יעסוק בדיני ממונות, שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן, והן כמעיין הנובע" (בבא בתרא קעה ע"ב). אך מהו הסוד? מהי הסיבה הטמונה באופיו הייחודי של סדר נזיקין?
מעניין שבעל ה"תפארת ישראל" מצביע על שני מאפיינים ייחודיים של תחום דיני הממונות בין תחומי ההלכה. בניגוד לענפים אחרים בהלכה, בדיני הממונות התורה מותירה מרחב רב להחלטותיו של האדם. בכשרות, למשל, ירדה התורה לפרטי-פרטים, כך גם בדיני שבת ובמרבית הסוגיות ההלכתיות, ואילו בדיני ממונות היא הורתה "בצדק תשפוט עמיתך" (ויקרא י"ט, טו).
מאפיין ייחודי נוסף של דיני הממונות הוא שאין בהם אפשרות להחמיר. אם יבוא הדיין להחמיר על התובע - הרי שהוא בא להקל על הנתבע, ולהיפך. בתחומים אחרים של ההלכה - יכול אדם להחמיר במצבים של ספק. גם המציאות שאינה מאפשרת לסיים את הדיון המשפטי בהנחה "המחמיר תבוא עליו ברכה", תרמה רבות לשגשוג עולם הנזיקין דווקא.
מסלול לימודי דיינות
לדעת לילך בין הטיפות, להאזין במשך זמן רב לטיעונים הלכתיים - משפטיים נוגדים, כשכל צד בטוח באלף ואחד אחוז בנכונות טענתו וצדקתו, עד כדי שהוא מצליח לשכנע את עצמו ואת הסובבים אותו שהצדק אך ורק איתו - או אז על הדיין מוטל לשקול את דברי הצדדים הסותרים והנוגדים זה את זה בפלס חד וישר, על פי דיני תורתינו הק'. המקצועיות של הדיין היא לדעת לקלוע אל האמת הדקה אך הצרופה, זו האחת שאין בלתה, לברור מעט תבן מתוך הררי פסולת של שלל הטיעונים הנגדיים שהובאו בפניו, ולפסוק את הדין כפי הפסיקה ההלכתית.
לשם הכשרת אברכים תלמידי חכמים לכך, מקיים מכון 'תורת המשפט' מבית מ.ל.מ. מסלול לימודים ייעודי ללימודי דיינות. שיטת הלימוד נבנתה בעמל רב, לאחר ניסיון רב שנים והעמדת מאות תלמידים בכור מבחני 'ידין ידין' בהצלחה. צוות של דיינים ותלמידי חכמים שקדו על תכנית לימודים מיוחדת והתאימו אותה במדויק לנדרש לצורך מבחני הרבנות הראשית לישראל ומינהל בתי הדין.
הלימודים במסגרת מסלול ללימודי דיינות, כוללים סדרת נושאים הלכתיים מקיפים, במסגרת לימוד אינטנסיבי - כך שכאמור תוך מעט יותר מ-4 שנות לימוד בלבד ניתן כבר להתעטר בכושר דיין. סדרת הלימודים כוללת: אבן העזר, במשך 9.5 חודשים; חושן משפט א', על פני 12 חודשים; חושן משפט במשך 14.5 חודשים, חושן משפט ג' על פני 15 חודשים.
שיטת 6 הנקודות הייחודיות למ.ל.מ. מאפשרת לקלוט את החומר הלימודי בזמן קצר יחסית, להבין ולזכור אותו היטב ולטווח ארוך. כתוצאה מכך מתקצר משך זמן הלימודים משמעותית, כך שניתן תוך 4 שנים וקצת יותר של לימודים להקיף את החומר הנדרש ולעבור בהצלחה את מבחני הרבנות לכושר 'ידין ידין', הכוללים את מבחני אבן העזר, חושן משפט, ניסוח פסקי דין ומבחן בעל-פה.
ויש גם קורסי השלמה
בנוסף ללימודי הדיינות ובמטרה להקנות כלים מעשיים להשמת הבוגרים, מכשיר המכון את התלמידים במגוון הכשרות פרקטיות משלימות הנדרשות לדיינים בבתי הדין.
כזה הוא קורס מגשר ובורר. הידע לגשר ובמקרה הצורך להנפיק כתב בוררות הינו חיוני ביותר לדיין המכהן בבית דין או כמגשר בדו”ד שונים. הקורס הוא בן 60 שעות המוגש במהלך 10 מפגשים שבועיים, שבסופם תוענק לבוגר תעודת ‘מגשר ובורר’ מהמרכז ללימודי גישור.
קורס כתיבה משפטית – ידע בכתיבה תורנית משפטית מקצועית הנדרשת לדיין בבית הדין; פרקטיקה – הבנת מבנה המערכת המשפטית של בתי הדין והחיכוכים הקיימים מול הערכאות - מערכת המשפט הישראלית.
ניסוח פסק דין – הכנה מלאה למבחן של הרבנות הראשית בנושא ניסוח פסקי דין, הדרכה וביצוע סימולציות כיצד להתמודד עם המבחן ולסיים בהצטיינות.
תנאי הסף לקבלה ללימודי רבנות במכון תורת המשפט הם לבעלי יכולות לימודיות גבוהות, עם לפחות 8 שנות לימוד לאחר גיל 18 בישיבה גבוהה או בכולל אברכים. כמו כן, הלימוד מותנה בראיון אישי ובדיקת התאמת התלמיד לרוח המכון ובהיותו תלמיד ירא שמיים ובן תורה.
ניתן למלא את הטופס הבא ונציג יחזור אליכם עם כל הפרטים