האם אזרחים שנקלעו למצב כלכלי קשה בגלל הקורונה ימצאו את עצמם ברשימה השחורה של הבנקים ובמאגר נתוני האשראי בגלל היעדר כיסוי לשיקים שנבע מהמשבר? החשש הזה, לפחות, יכול לרדת לכם מהראש. הסכם רטרואקטיבי שנכפה על בנק ישראל על ידי שני ח”כים מש”ס, ינון אזולאי חבר ועדת הכספים ויו”ר ועדת הכלכלה יעקב מרגי, קובע כי מאז תחילת משבר הקורונה ועד יולי 2021 – אזרחים שנקלעו לקשיים כלכליים לא יצברו ניקוד שלילי במאגר נתוני האשראי בעקבות המשבר ויסווגו באופן מיוחד, כדי שלא יינזקו מכך.
כדי להשיג את ההסכם נדרשו הח”כים לאיים ולהפעיל לחץ פוליטי כבד כשהם מצהירים כי עד שבנק ישראל לא יאשר את ההוראה – הח”כים יבלמו קידום חוקים שחשובים לבנק ישראל בשתי הוועדות.
טרם הסכם זה, היה נפגע דירוג האשראי של אזרחים שסבלו מאי הכנסות מספקות בעת משבר הקורונה – באופן שהיה מקשה עליהם בעתיד (ובהווה) לקבל הלוואות, משכנתאות או מסגרות אשראי. משמעות פקיעת ההסכם בראשית 2021 (לאחר שההסדר שהגיעו אליו ב-2020 הסתיים), מבלי שהוא חודש אוטומטית, הייתה שאלפים עשויים היו למצוא עצמם מסווגים כבעלי נתונים כלכליים בעייתים, ללא יכולת לקבל אשראי עקב כך.
כאמור, רק לאחר שאיימו חברי הכנסת אזולאי ומרגי, שלא לאפשר לקדם חקיקה בוועדות הכספים והכלכלה מבלי לדאוג להסדרת הנושא ועיגונו עד לחודש יולי, אישר בנק ישראל את ההסכם המוצע, שיחול עד ליולי, ובמידת הצורך אף יוארך לתקופה נוספת.
בסיכום מול בנק ישראל הוחלט כי יינתנו הקלות במאגר נותני האשראי – כך שבששת החודשים מ-1.1.21, ועד 1.7.2021 – נותני האשראי ימשיכו לסמן את העסקאות שכשלו, בגין קורונה. הסימון נועד לסייע לנותני האשראי וללשכות האשראי (לעניין מודלי הדירוג), להבדיל בין מידע שלילי כתוצאה מקשיים כלכליים על רקע משבר הקורונה לבין מידע שלילי שמקורו אינו ממשבר זה.
חברי הכנסת מרגי ואזולאי מסרו: “מאות אלפי אזרחים נאנקים כלכלית תחת המשבר האיום שיצר נגיף הקורונה, הישגים אלו יקלו על כל אותן משפחות בכך שמעמדם מול הבנקים וחברות האשראי לא ייפגע והן יוכלו להמשיך ולהתקיים בכבוד”.
שימו לב לאל-תור
אגב, התבשרנו על הישג נוסף של חברי הכנסת אזולאי ומרגי: בנקים יצטרכו לנהוג בשקיפות בנושא אל-תור – א. בנק ישראל יפרסם לציבור, באתר של בנק ישראל, מידע בנוגע למיקומם של עמדות האלתור (עמדות להפקדת שיקים לא דחויים באמצעי לא דיגיטלי) בהתייחס לכל בנק, ככל שיש עמדות כאלו. ב. בנק ישראל יפרסם הנחיה למערכת הבנקאית לפרסם באתריה את עמדות האל-תור ושינויים במיקומן ו/או בפריסתן. ג. בכל מקרה בו ירצה בנק לבטל עמדת אל-תור, הוא יידרש ליידע את בנק ישראל.
“בשורות אלו יובילו לשקיפות של המערכת הבנקאית – לטובת אזרחי ישראל כולם”, אמרו מרגי ואזולאי.
