רועי קייס: משרד הפנים של איחוד האמירויות בהתייחסות ראשונה מודיע כי קיבל דיווח ממשפחת אדם שהוא אזרח מולדובה העונה לשם צבי קוגן, לפיו הוא נעלם ואבד הקשר עימו מאז יום חמישי. משרד הפנים מודיע כי השלטונות החלו לחקור מיד עם קבלת התלונה וקורא לציבור לצרוך מידע מהמקורות הרשמיים, ולא להיגרר אחרי שמועות מגמתיות וחדשות כזב שמטרתם לגרום לבלבול בחברה.
משימת העל של סער (ונתניהו): מנדט אחד יותר מלפיד
הזעזועים הפוקדים את הצד השמאלי של המפה הפוליטית, עוד מסוגלים להגדיל את כוחו של לפיד לכדי איום על שלטון נתניהו • גדעון סער מנגד זקוק למשהו אחד בלבד: טיפוח דמות המנהיג, תפקיד יו"ר האופוזיציה יעשה לו רק טוב. אה, וגם לנתניהו
נדמה כי המערכת הפוליטית בישראל לא ידעה טלטלות כמו אלו הצפויים לה בשבוע הקרוב. לאחר שבבחירות האחרונות הצליחו כולם בשמאל (וגם בימין), להתאחד סביב מועמד אחד, ולמרות זאת נכשלו, בבחירות הנוכחיות, 4 יום להגשת הרשימות, השמאל מפוצל מתמיד. שלא תבינו לא נכון, גם בימין המצב לא חגיגי יותר מידי.
הכוכב החדש והבולט בבחירות הנוכחיות הוא ללא ספק גדעון סער, האיש שהמליך את חברו רובי ריבלין לתפקיד נשיא המדינה, יצא מהזירה לעשות לביתו, חזר לליכוד על מנת להתפצל ממנה יחד עם עוד חברים נוספים, וכעת מנסה למצב עצמו כאלטרנטיבה השלטונית לנתניהו.
נצא מנקודת הנחה שניתן להאמין לסער כי הוא לא יישב תחת נתניהו. אחרת הוא מסיים את דרכו הפוליטית תוך 2/3 קדנציות, במקרה הטוב. שישאל את כחלון... סער, כך נראה מעוניין לרוץ למרחקים ארוכים, הפוליטיקה והתקשורת לא זרים לו. זאב אלקין לא פרש מהליכוד לקדנציה אחת ומשם הבייתה. את 'הבייגלה' מעל לראשו ייאלץ סער לבנות לבדו. ולצורך כך הוא זקוק לזמן פוליטי מול נתניהו.
סער יודע כי את הממשלה הבאה ירכיב ככל הנראה נתניהו. אם עמיר פרץ מגולח השפם הזדחל לממשלה יחד עם הרמטכ"ל עם בעיות חוט השדרה, אין שום מניעה לנתניהו להצליח שוב להרכיב את הממשלה. עוד לא נולד התעלול הפוליטי שנתניהו לא השתמש בו/יצר אותו. מקסימום נתגלגל מבחירות לבחירות עד שמישהו יתייאש, בבחירות האחרונות נתניהו הלחיץ, גילה דווקא אורך רוח.
לאור כך כל מה שסער מכוון זה ליום שאחרי נתניהו, הוא מעוניין לבנות את הדימוי של המנהיג, זה שיוביל בבטחה את ישראל לאחר עידן נתניהו. לשם כך זקוק סער למשהו אחד, קשה, אך ניתן להשגה. מנדט אחד יותר מיאיר לפיד, כך הוא יקבל את תואר יו"ר האופוזיציה, אחד מ-7 סמלי השלטון בישראל, לאט לאט הוא יקבע את התדמית המנהיגותית שלו.
בעוד לפיד יו"ר האופוזיציה המכהן נתפס בעיני רבים כאיש תקשורת, ואינו מצליח להדביק לעצמו תדמית של פוליטיקאי ומנהיג. את סער כולם מכירים בתור פוליטיקאי, כעת נותר רק לדאוג לדימוי המנהיגותי.
השמאל המנופץ לא מצליח להתגבש, לפיד אמנם מוביל בפער, אך מהלך חכם מצדו של סער יוכל להבטיח לו את תפקיד היו"ר, באם סער ישכיל ללקט אליו חלק מהאישים שהקימו מפלגות עצמאיות, הוא יוכל להחזיר את מטוטלת הקולות לכיוונו.
במקרה שסער אכן יצליח להתברג בכס יו"ר האופוזיציה, לפיד כמו גם בנט יזחלו אל ממשלתו של נתניהו. באם ליאיר לפיד לא יהיה את התואר המכובד 'יו"ר האופוזיציה', הוא לא יעמוד בלחץ של חבריו למפלגה, המביטים בעיניים כלות אל עבר ספסלי הקואליציה החמימים.
נתניהו אמור לתת דעתו לכך, ואך לסייע בידי סער לצלוח את משוכת המנדט היחיד מעל ללפיד. אחרת השמאל בישראל בפרט לאחר התרסקותה המפוארת של מפלגת הישראלים, והיעלמותה הלא מפתיעה של מפלגת תל"ם, עוד עלול להתאחד סביב לפיד, ויחד עם ה'בייס' של יש עתיד, הוא יוכל איכשהו להגיע אל כס ראש הממשלה, ולפחות ברוטציה...
לפיכך, נתניהו צריך לעזור לספינתו של סער, להגדיל לה את המנועים, לכוון אותה מעט שמאלה, בכך יעמוד כוחו של לפיד במקום, סער יהיה יו"ר אופוזיציה, ויטפח לעצמו את דמות המנהיג שלו נגד ביבי.
למרות שזה האחרון חושש תמיד מה יהיה ביום שלאחריו, גם הוא מודה בסתר לבו שסער עדיף עשרת מונים מכל שאר הטוענים לכתר המתמודדים מולו.
