חשוב שתדעו: מהן סוגי היצירות שזוכות להגנת זכויות יוצרים?

בפעמים הקודמות עסקנו בסוגי קנין. ראינו שיש קנין מוחשי ויש קנין רוחני. הכרנו גם הזכויות שמקנה בעלות בזכות. בפעם האחרונה התחלנו להכיר את זכויות היוצרים. כעת אנחנו ממשיכים.

ראינו שההגנה בזכויות יוצרים ניתנת ליצירה בכדי לאפשר את התפתחות האומנות. 

האם יש חובה לסמן את היצירה?

יש שנוהגים לסמן את היצירה בסימן המודיע כי הזכויות שמורות באמצעות הסימון © (האות C בתוך עיגול, קיצור של המילה  (copyright - בתוספת המילים "כל הזכויות שמורות". חשוב לדעת שבישראל ובמדינות נוספות אין חובה לעשות זאת, והיצירה, שעומדת בתנאי החוק, תהיה מוגנת גם ללא הסימון.

הרקע להגנה על זכויות יוצרים

בעקבות המצאת מכונת הדפוס (בשלהי המאה ה-15) הפצת יצירות הפכה לענין כלכלי והתפתח ענף שאפשר להעתיק יצירות שנעשו על ידי אחרים.

עלעול בדפי ההיסטוריה מלמד על ניסיונות להגן על מדפיסים למשך תקופה של מספר שנים באמצעות מתן בלעדיות ואיסור על המתחרים להדפיס את אותו דבר דפוס.

כך למשל ב- 1518 במסגר הסכמה שנתנו רבני אירופה לשלושה ספרים של רבי אליהו בכור הם אסרו על הדפסתם על ידי אחרים למשך 10 , וזאת כדי להגן על המחבר מפני העתקת הספרים על ידי אחרים.

חקיקה בעניין זכויות יוצרים בעולם

החלוצה בחקיקה בעניין זכויות יוצרים הייתה בריטניה. בשנת 1709 נחקק חוק על ידי הפרלמנט הבריטי בעניין. חקיקה נוספת בעניין הייתה בחוקת ארצות הברית.

העצרת הכללית של האו"ם מצאה לנכון גם היא להגן על זכויות יוצרים וביום 10.12.1948 כללה בהכרזה על זכויות אדם גם את סעיף כז(2) שבו נאמר "כל אדם זכאי להגנת האינטרסים המוסריים והחומריים הכרוכים בכל יצירה מדעית, ספרותית, או אמנותית שהיא פרי רוחו".

חוקי זכויות יוצרים בישראל

החקיקה הישראלית בעניין זכויות יוצרים התפתחה במהלך השנים. ראשיתה של ההגנה היא בתקופת המנדט הבריטי ששלט בישראל וביסס את שלטונו גם באמצעות חקיקה.

חוק השיפוט הזר האנגלי משנת 1890 ו דבר המלך במועצה על ארץ ישראל  משנת 1924 אפשרו למלך ולשלטונות המנדט הבריטי להחיל בארץ ישראל חקיקה בריטית. במסגרת זו החיל המנדט את חוק זכות יוצרים משנת 1911 באמצעות חקיקת פקודת זכות יוצרים משנת 1924. ב 19 בנובמבר 2007 אושר בכנסת ישראל  חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, שנכנס לתוקפו ב-25 במאי 2008 והחליף את החקיקה המנדטורית. יחד עם זאת יש הוראה בסעיף 78 המאפשרת להחיל את החקיקה הקודמת במקרים מסוימים.

סוגי היצירות שזוכות להגנת זכויות יוצרים:

ניתן לקטלג את הזכויות המוגנות ל-4 קבוצות עיקריות:

1. יצירה ספרותית
2. יצירה דרמטית
3. יצירה מוסיקלית
4. יצירה אמנותית

חשוב לדעת שלא כל יצירה מהקטגוריות הנ"ל זוכה להגנה ויש תנאי סף כדי לקבל הגנה.

מהם תנאי הסף להגנה?

כדי שיצירה תהיה מוגנת עליה לעמוד בשני תנאים מצטברים :

• מקוריות
• קיבוע

מדובר במושגים קריטיים ויש לא מעט סכסוכים שמגיעים לבתי המשפט שעוסקים בשאלות המקוריות והקיבוע.

מה נדרש לצורך מקוריות?

דרישת המקוריות הינה מינמלית ויש חובה שמקור היצירה תהיה ביוצר הספציפי ולא העתקה של יצירה אחרת.

כדי שיצירה תוכר כמקורית, היא לא צריכה להיות ראשונה מסוגה. עם זאת צריכה היא להיות פיתוח של רעיון מקורי, גם אם ההשראה לאותו רעיון נשאבה ממקור קיים.

מה נדרש לצורך קיבוע?

קיבוע משמעותו ביטוי מוחשי של הרעיון המקורי למשל:

יצירה ספרותית - סיפור, שיר

יצירה אומנותית - תמונה, ציור

יצירה דרמטית - סרט, הצגה

יצירה מוסיקלית - תקליט, לחן

חשוב לשים לב שלפעמים תהיה יצירה שמורכבת מיצירות של יוצרים שונים ומיצירות בקטגוריות שונות.

 למשל: בשיר שיש לו לחן יכול להיות שילוב זכויות של:

• יצירה ספרותית השייכת לכותב השיר
• יצירה מוסיקלית השייכת למלחין ולמעבד

חשוב! שירים המופקים בתקליט מקנים זכויות יוצרים גם למפיק.

מה לא ניתן להגנה?

זכות היוצרים אינה מגינה על רעיונות, אלא רק על צורת הביטוי הספציפית לאותם רעיונות. בסעיף 5 לחוק זכויות יוצרים נקבע כי זכות יוצרים לא תחול על:

1. רעיון;
2. תהליך ושיטת ביצוע;
3. מושג מתמטי;
4. עובדה או נתון;
5. חדשות היום.

חשוב! על דרך הביטוי של המפורטים לעיל כן תחול הגנת זכות יוצרים.

בפעם הבאה נעסוק במשמעותה של זכות יוצרים

האמור אינו מהווה יעוץ משפטי והשימוש בו הינו באחריות המשתמש

מאת: עו"ד אסתי וייסלר, מזניקה כלכלית אנשים ועסקים באמצעות כלים משפטיים