איזנקוט שובר שתיקה ומציג את עמדותיו הפוליטיות

עד אתמול בשעות הצהרים, גדי איזנקוט היה הדמות הפוליטית המחוזרת ביותר, החל מסיעות הימין וכלה בסיעות המרכז - שמאל שגיששו מולו והציעו לו להצטרף לרשימתם לקראת הבחירות לכנסת ה- 24, איזנזקוט הודיע אתמול כי הוא לא הוא יצטרף לזירה הפוליטית בשלב הזה. הבוקר הוא הציג את עמדותיו המדיניות והתמקם במפה הפוליטית במרכז - ימין.

במאמר בלעדי שפרסם ב׳ידיעות אחרונות׳, כתב הרמטכ״ל ה 21 אזינקוט, "אני משרת את מדינת ישראל זה למעלה מ-40 שנים. לחמתי במלחמותיה, והייתי שותף פעיל להכרעות קשות, בצומתי החלטה ובעיתות משבר. בכל אלה חוויתי רגעים קשים ומורכבים. פעלתי לחיזוק עוצמת המדינה ותמיד האמנתי בצדקת הדרך אל היעד שאליו אנו חותרים: מדינה יהודית-דמוקרטית, מתקדמת, ומדינה הנשענת על עוצמה ביטחונית, כלכלית וחברתית שתבטיח את קיום המדינה ושגשוגה".

בהתייחסו למצב כיום, כתב הרמטכ״ל לשעבר, "בימים אלה ישראל נמצאת בתקופה קשה, כאשר בנוסף לאיומים החיצוניים על המדינה אנו מתמודדים עם משבר פוליטי חמור המלווה בהקצנת השיח ובהעצמת חוסר האמון במערכת הפוליטית ובמוסדות המדינה. משבר המעמיק את הקיטוב והקרע בין חלקי החברה".

לדבריו, "ישראל זקוקה למנהיגות המובילה את המדינה לקידום ערכיה הלאומיים, לגיבוש חזון לאומי המלווה באסטרטגיה מתאימה. מנהיגות של דוגמה אישית הפועלת להעצמת אמון הציבור בצדקת הדרך ובמוסדות הממלכתיים, העצמת איכות השירות במגזר הציבורי ויצירת האיזון הראוי בין הרשויות ‑ המבצעת, המחוקקת והשופטת ‑ תוך בחינה ביקורתית ואמיצה, אך אחראית, לשינוי והתאמת יחסי הגומלין ביניהן".

"לצד אלה", הוא מציין במאמר, "האתגרים הביטחוניים לא נעלמו והם ממשיכים להתקיים, ללא קשר למשבר הבריאותי-כלכלי: הזירה הפלסטינית, מדינות אויב כושלות בסוריה ובלבנון המהוות מגרש פעולה של איראן החותרת להגמוניה אזורית ולנשק גרעיני. האתגרים קשים, אולם אינם בבחינת איום קיומי. מדינת ישראל עומדת איתן כשהיא מממשת אסטרטגיה משולבת המבטיחה את עליונותה הביטחונית תוך חתירה מתמדת לבניית העוצמה הלאומית והצבאית".

איזנקוט מתייחס למצב הפוליטי, ולחרמות בין המפלגות שהתעצמו במערכות החולפות, "למרות כל זאת, אני מוטרד דווקא מהשבר מבית שהולך ומעמיק ומחוסר היכולת להרכיב ממשלה יציבה", הוא כותב, "בעיניי, זהו האיום המרכזי, איום על יכולתנו לממש את הפוטנציאל הלאומי כחברה להמשיך להתפתח, לשגשג ולממש את חזונם של חותמי מגילת העצמאות. מדינה שחזונה משקף ערכים לאומיים-יהודיים מכוח זיקה היסטורית ודתית בת אלפי שנים. ובד בבד, מדינה המקיימת שוויון זכויות אזרחי מלא בין כל אזרחיה בלי הבדל דת, לאום, גזע ומגדר ומבקשת להיות מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום".

איזנקוט מציג את העתיד אליו צריכה לשאוף המדינה, שהוא מעביר מסר למפלגות כולם, "נוכל להשיג זאת רק, ואך ורק, אם נשלב ידיים ונפעל ביחד, נכון ומהר עלינו להפסיק את מסע החרמות במטרה למצוא קווי חיבור בין מחנות פוליטיים ולא לתת למרחיק ולמפריד לנהל אותנו. בטווח הקצר חובה עלינו להתמקד במשבר החברתי בריאותי כלכלי ולנהל אותו באופן מקצועי, תוך גיבוש תוכנית כלכלית המקטינה פערים, מעניקה עדיפות לשכבות החלשות ולפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ומקטינה את הפערים הכלכליים הבלתי נסבלים שנצטברו בחברה הישראלית".

גם בנושא המשפטי שנמצא בסדר היום מציג הרמטכ"ל את עמדתו, שהוא נוטה לגרסה המעודנת של סיעות הימין, "עלינו לחזק את אמון הציבור במערכות השלטון של מדינת ישראל, גם בדרך של קידום רפורמות שתכליתן לחזק את הפרדת הרשויות שהיא בליבת הדמוקרטיה הישראלית. כך נחזק את מערכות אכיפת החוק והמשפט ואת האמון בהן, תוך הבנת חשיבותן ומרכזיותן בדמוקרטיה הישראלית".

בנושא הביטחוני - מדיני מציג הרמטכ"ל: "נוכח האתגרים בזירה הפלסטינית עלינו להימנע מלהיגרר למדינה דו-לאומית שעשויה להיות הרסנית לעתיד מדינת ישראל. יש לחתור להיפרדות מהפלסטינים, רצוי בהסכם בתהליך מדורג, מפוקח, עם הסדרים ביטחוניים נוקשים, תוך ביסוס ושימור אזורי התיישבות מרכזיים, ובכלל זה פיתוח בקעת הירדן מתוך ההבנה שהאחריות הביטחונית והנוכחות הישראלית בה הינה קבועה. כל זאת, בגיבוי אמריקני למהלך שיביא לשינוי עמוק במציאות החברתית-כלכלית לרווחת שני העמים".

"ברצועת עזה", מציין הרמטכ"ל לשעבר, "בה קיימת ישות עצמאית וכושלת המהווה בסיס לאיום על מדינת ישראל, יש לחתור להסכם ארוך טווח שעיקריו הפסקת אש מוחלטת, הסדר להחזרת השבויים והנעדרים, ורק אז שיקום הרצועה ופתיחת נמל ימי, בתמורה לפירוז מוחלט מיכולת שיגור טילים ורקטות".