מוטי קסטל: ראש הממשלה נתניהו נפגש היום עם 2 ממשפחות החטופים בלשכתו בירושלים ושוחח עם אמו של החטוף אלכסנדר טרופנוב.
עמית סגל: "רמטכ"ל בינוני שודרג לממדים בן־גוריוניסטים"
עמית סגל מתייחס בטורו לסיקור התקשורתי המלטף לו זכה גנץ בשלוש מערכות בחירות - עד הרגע בו חבר לממשלת נתניהו, אז "נזכרו" כלי התקשורת בחולשותיו המובנות של הרמטכ"ל לשעבר | "הוא פוליטיקאי שוחר טוב, פטריוט ישראלי. לא יותר – אבל גם לא פחות"
בטורו השבועי בעיתון ידיעות אחרונות, מתייחס פרשן 'חדשות 12' לעלייתו ונפילתו המהירה של יו"ר כחול לבן בני גנץ. לדברי סגל, למרות חולשותיו הידועות, גנץ זכה לליטוף מהתקשורת עד לרגע בו "העז" לחבור לממשלה עם נתניהו.
"כמו בבדיחה על הפרופסור לסטטיסטיקה שטבע בבריכה שעומקה הממוצע חצי מטר, הרי שבממוצע, הסיקור התקשורתי של בני גנץ היה סביר לגמרי", כותב סגל. לדבריו, "במשך שלוש מערכות בחירות נמרח בדבש וסילאן, לאורך הכהונה הקצרה – בזפת ונוצות".
בטורו תוקף סגל את צביעות התקשורת כשתחילה היללה את גנץ על-אף חולשותיו המובנות, אך ברגע שחבר לנתניהו, כמויות של רפש הוטחו לעברו: "בתולדות העיתונות העברית כבר היו מפגני התרפסות מבישים, אבל מביש כזה עוד לא היה", כותב סגל.
לדברי פרשן חדשות 12, "רמטכ"ל בינוני ואיש נעים שודרג לממדים בן־גוריוניסטים. לא היה אדם אחד שלא ידע על המהומה הכאוטית שהייתה מפלגת "חוסן לישראל", ואחר כך "כחול לבן". לא היה אחד שלא ידע עד כמה מתעב גנץ קבלת החלטות קשות, איך הורכבה רשימתו, ועד כמה שטחית השקפת עולמו. הוא זגזג בתוך 48 שעות מהתנגדות לסיפוח לתמיכה בו, אבל כפי שציין ח"כ עפר שלח בזמן אמת – דבר מכל זה לא זכה לסיקור נרחב. אני קשיש מספיק כדי לזכור את קיתונות הרפש שהוטחו בפרסום, ערב הבחירות, של הקלטות יועצו האסטרטגי של גנץ אומר שהוא לא יעז לתקוף באיראן. חלפו כמה חודשים ואותם מבקרי תקשורת קבעו שאם גנץ יגיע לראשות הממשלה הם חוששים למדינה".
סגל מתייחס לבדיקת העובדות שערכו בחדשות 13 במהלך הצהרה של נתניהו ומאשים את התקשורת בדו-פרצופיות: "כשאמר לקראת סבב 3 שלא יסתייע במשותפת, לא טרחו לזכות אותו בשקופית עם העובדות: הוא ניהל גם ניהל מו"מ. האמת הייתה אז חשובה פחות מהג'יהאד בנתניהו".
לדברי סגל, "את כל האשראי הבלתי מוצדק שקיבל, שילם גנץ בריבית של עולם תחתון כשחבר לממשלת נתניהו. למן הרגע הראשון בוצע בו לינץ' אכזרי שאימץ למפרע את כל טענות הימין ביחס לאיש. פתאום נזכרו שאין לו באמת עמדות, שמועות שוביניסטיות מכוערות שבקמפיין בקושי מצאו דרכן לבוטים של הליכוד אווררו פתאום בריש גלי בידי אנשים המחזיקים מעצמם מכובדים ונאורים. פתאום נזכרו בטלפון, פתאום כן לגיטימי לדבר על סחיטה (שכמובן לא הייתה). האמת היא שהוא לא היה אף פעם מנהיג דגול וגם לא סחבה. הוא פוליטיקאי שוחר טוב, פטריוט ישראלי. לא יותר – אבל גם לא פחות".
