יו״ר ועדת החוקה חה״כ שמחה רוטמן בסרטון: ״ביקרתי היום את אלי פלדשטיין בכלא. אחרי מה שראינו בדיון כל עם ישראל ראה שמדובר ברדיפה פוליטית. אין שום הצדקה להחזיק אותו, בטח לא בתנאים האלו. היה לי חשוב לבוא ולהשמיע לו את הקול שלכם. הוא התרגש עד דמעות לדעת שהפגנתם עבורו, שדואגים לו ושאכפת לכם ממנו״.
ביטלתם אירוע בגלל הקורונה? בעל האולם חייב להחזיר את הכסף
אמש (ג') אישרה מליאת הכנסת את הצעת חוק 'החזר מקדמה בשל ביטול אירוע' ברוב מוחץ | על פי החוק החדש, זוגות ששילמו עבור אירוע שהתקיים לפני שהחלו הגבלות הקורונה ובוטל בשל כך – יקבלו את כספם חזרה, אם לא הצליחו להגיע להסכמות עם בעלי האולמות
ברוב של 21 חברי כנסת וללא מתנגדים, מליאת הכנסת אישרה אמש (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע, של חברי הכנסת הילה שי וזאן, יעקב מרגי וקבוצת חברי כנסת.
על פי החוק החדש, זוגות ששילמו עבור אירוע שהתקיים לפני שהחלו הגבלות הקורונה ובוטל בשל כך – יקבלו את כספם חזרה, אם לא הצליחו להגיע להסכמות עם בעלי האולמות. ההצעה תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2021 ותחול על אירועים שמועדם נקבע ל-12 במרץ 2020 ואילך, והחוזים לגביהם נחתמו לפני תקופת הקורונה. בשלב ראשון יעמדו לרשות הצדדים 5 חודשים כדי לנהל משא ומתן כדי להגיע להסכמה על מועד אחר לאירוע.
במידה והצדדים הסכימו על מועד אחר וגם האירוע השני בוטל, או במידה ומפעיל אולם האירועים החליט שלא לנהל משא ומתן או שניהל אותו שלא בתום לב – אז יהיו הזוגות זכאים להחזר כספי של המקדמה ששילמו בתוך חודש ממועד האירוע המתוכנן או ממועד פניית הזוג בכתב לבעל האולם. במקרה כזה יוכל בעל האולם להפחית מהמקדמה רק את הסכום של הוצאות אירוע הטעימות, ובתנאי שלא יעלה על 2,000 שקלים.
עם זאת, במידה והצדדים לא הסכימו על קיום אירוע במועד אחר, או שהזוגות החליטו שלא לנהל משא ומתן על מועד נוסף לאירוע – יוכלו בעלי האולמות לגבות גם דמי ביטול. במקרה כזה יחויבו בעלי האולמות להחזר את סכום המקדמה בתוך חודש מיום הפנייה בכתב, אך כאמור יוכלו להפחית ממנו גם את עלות אירוע הטעימות, עד 2,000 שקלים, וגם דמי ביטול שלא יעלו על 5% מעלות האירוע או 3,000 שקלים – לפי הנמוך מבניהם.
עוד נקבע היום כי במידה ובעלי האולמות לא ישיבו את הכסף כפי שקבע החוק יוכלו הזוגות הצעירים להגיש תביעה לבית המשפט, שיוכל לקבוע פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 10,000 שקלים. בקביעת הפיצויים יוכל בית המשפט לשקול, בין השאר, את חומרת הפרת החוק, היקפה הכספי ונסיבותיה.
בדברי ההסבר נכתב כי "אזרחים רבים תכננו לקיים אירועי שמחות בתקופה שחלפה מתחילתו של משבר הקורונה ועד היום, אך נאלצו לדחות או לבטל את האירועים שתוכננו בשל ההגבלות שנקבעו לעניין קיום אירועים. לקושי הרגשי הכרוך בביטול האירוע נוספה ההתמודדות מול מפעילי אולמות האירועים, שחלקם חייבו את מבקשי השירות לשלם דמי ביטול בגין האירוע וחלקם לא החזירו מקדמות בסך עשרות אלפי שקלים. בעלי אולמות האירועים שרויים במצוקה כלכלית קשה בעקבות משבר הקורונה ואין סייג כי יש לסייע להם, וזאת מבלי לפגוע במבקשי השירות".
יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ יעקב מרגי אמר כי "לא בקלות הגענו למצב של התערבות המחוקק בהתנהלות של ענף ספציפי. דרך המלך מבחינתנו הייתה לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם כלומר לתת לצדדים להגיע להסכמות ביניהם ללא הסדרה מחייבת ונוקשה. לצערי ההתנהלות בענף שגובלת לא פעם בפרקטיקות בלתי הוגנות כלפי הצרכנים והעדר רצון טוב להגיע הביאו אותנו למסקנה הבלתי נמנעת שללא הסדר חקיקתי לא יינתן מענה לצרכנים שכספיהם מוחזקים אצל בעלי האולמות".
