עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
הכאוס במלוניות: "אישה התחננה לאוכל לתינוק; מחזה אימים"
לאחר שלמעלה מאלף ישראלים נשלחו לבידוד כפוי במלוניות לאחר ששבו מבריטניה, המבודדים מספרים על כאוס במלוניות וטוענים: "חוסר הארגון מעלה עוד ועוד את הסיכויים להדבקה של כל מבודדי המלון" • דובר צה"ל: "כל תלונה ובעיה מטופלת באופן פרטני ובמלוא הקשב ע"י צוות המלון"
"מסתבר שהעובדה שנחתתי מבריטניה היא סיבה מספקת בעיני מדינת ישראל לסכן את הבריאות שלי, להתייחס אליי כמו למטרד ולשלול ממני חירויות פרט בסיסיות. אז היי שם צייצנים, אתם פה? כי אני צריכה שתעזרו לי לצעוק". במילים אלו פנתה הערב דרך הטוויטר ניצן לבנברג, שחזרה אתמול (ראשון) מבריטניה ונשלחה לבידוד במלונית הקורונה.
"נחתנו בארבע בבוקר", סיפרה ניצן, "ואיך שירדנו מהמטוס קיבלו את פנינו חיילים של פיקוד העורף ואנשי משטרה, שלקחו מאיתנו את הדרכון, כביכול כדי לבדוק שאנחנו אזרחים אבל בפועל כטקטיקה: הסכימו להחזיר לנו את הדרכון רק כשעלינו על האוטובוסים. באיזו סמכות אתם מסרבים להחזיר לי את מסמכי הזיהוי האישיים שלי?
לא אמרו לנו לאן אנחנו נוסעים. רק אחרי ששאלתי שני חיילים ושוטר מישהו הועיל בטובו למלמל לעברי שאנחנו נוסעים לדן פנורמה בירושלים. מתוקף איזו סמכות המדינה חושבת שהיא יכולה להעלות אותי לאוטובוס בלי להגיד לי איפה אני הולכת להיות בשבועיים הקרובים?
שלושים אנשים היו על האוטובוס, שהיה שלושת רבעי מלא אם כך. אפעס, החלונות באוטובוס? מהסוג הלא נפתח. אז למעשה אם הצלחתי לשמור על עצמי במהלך הטיסה מהידבקות, הכרחתם אותי לקחת חלק במסיבת הדבקה המונית וסיכנתם את הבריאות שלי באופן ישיר. מה, אני לא אוכלוסייה שיש להגן עליה?
הגענו למלון בשש וחצי בבוקר. נשים גברים וטף. חיכינו שעה בקבלה צפופה לקבל מפתחות. ושוב כמובן, מסיבת הדבקה. טוב. עלינו לחדרים. דף ההוראות אומר שארוחת הבוקר תוגש לדלת בשמונה. הזמן עובר, אין ארוחה, בקבלה מבטיחים שיגיע "עוד רגע". אני אחרי לילה נטול שינה ואפילו למים לא דאגו לנו.
ניצן צירפה תמונה של ארוחת הבוקר הדי - עלובה יש לציין שקבילה, וכתבה "בשעה טובה ומוצלחת, ארבע שעות אחרי שהגענו, 12 שעות אחרי הארוחה האחרונה שלי שהייתה במטוס. מגיע הביזיון הבא (פלוס לחמניה ריקה). מסתבר שאני בבה"ד החינוך שוב לארוחת בוקר, איפה הדודות עם הביצה הקשה?. דף ההוראות גורס שאסור לי להזמין אוכל למלון. אז אני אמורה לחיות על מילקי ולחמניה של קייטנה למשך השבועיים הקרובים? אין לי אפילו את היכולת להחליט מה ומתי אני אוכלת? באיזו זכות? מתוקף איזה חוק?
מתקשרת לקבלה כדי לברר מה קורה עם חבילה שחברה טובה כבר הביאה. אין מענה. ומה אם יש לי מקרה חירום? מה אם אני לא מרגישה טוב? מחליטה לרדת לקבלה בעצמי ויוצאת למחזה אימים של אישה שמתחננת בדמעות לאנשי המלון לקבל שקית של חלב כדי להכין בקבוק לתינוק.
בינתיים, אחרי לילה בדרכים נטול שינה, נעשה אביוז במערכת הכריזה שאמורים לתקשר איתנו דרכה. אחת לשעה "בבקשה להישאר בחדרים" או "האישה שביקשה חיתולים מהקבלה לפני שעה בואי למטה שוב". וכמובן, חוסר הארגון מעלה עוד ועוד את הסיכויים להדבקה של כל מבודדי המלון".
מדובר צה"ל נמסר: "צוות המלון יחד עם צוות פיקוד העורף עושים כל שביכולתם על מנת לסייע ולהנעים את שהותם של המבודדים במלון. היום ואתמול סופק מזון לכלל השוהים במלון. כמו כן, במידת הצורך המלון מתגבר בארוחות ובמזון לבקשת השוהים. כל תלונה ובעיה מטופלת באופן פרטני ובמלוא הקשב ע"י צוות המלון, גם במקרה זה".