עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
נס חנוכה: אישה חרדית התעוררה לאחר 30 יום
"נס חנוכה של ממש", כך מגדירים זאת בני משפחתה של אישה חרדית שאושפזה במצב קשה בבית החולים איכילוב והתעוררה לאחר 30 יום | ביתה: "אנחנו אנשים חרדים ומאמינים שהכל משמים"
רגע לפני ראש השנה, עברה זהבה, אישה חרדית כבת 50, ניתוח בבית חולים במרכז הארץ כתוצאה מדימום מוחי, כשבסיומו היא החלה לסבול מפרכוסים קלים. בעקבות כך, ניתן לה טיפול נוגד אפילפסיה בשתי תרופות – אחת מהם מהמשפחה של ווליום. אחרי הניתוח, החל מצבה להידרדר.
את מה שקרה מאז, משחזרת הבת צביה. "אמא עברה ניתוח ממנו התאוששה ועמדה על הרגליים. היא התחילה שיקום אבל במקום ללכת קדימה היא רק חזרה לאחור ומצבה הדרדר. כל הזמן אמרו לי שזו תופעה טבעית מהניתוח אבל הרגשנו שמשהו לא טוב. היא הייתה נופלת ומבולבלת והגיעה למצב שממש היינו צמודים אליה כי פחדנו עליה".
"בסוף", מספרת הבת, "היא אף נפלה ושברה את הכתף. פנינו לכל הרופאים שניסו להבין מה קורה לה וצעקנו שאמא נגמרת לנו ואף אחד לא ידע לומר מה קורה לה ולמה. ואז, כמו במחזה נורא ואיום שנכתב בסיוטים הגדולים שלנו, אמא התיישבה על הספה ונכנסת לקומה. היא שקעה ולא הגיבה ולא דיברה כשהקריסה הייתה מאוד חדה".
"המחזה היה קשה", היא מתארת, "היינו חסרי אונים ולא הפסקנו לצעוק ולבכות. באותו יום היו אירוסין של הנכד שלה, הבן שלי, שהיא מאוד חיכתה להם ובמקום לחגוג היינו בצער ואשפזנו אותה בבית החולים, שם התחילו טיפול תומך אבל הם לא הבינו מה יש לה. ניסו לבדוק זיהום או מקור אחר אבל לא עלו על הבעיה ועברו הימים ואמא המשיכה להיות בתרדמת. בהמלצת הרב פירר העברנו אותה לאיכילוב".
בבית החולים, קיבל אותה ד"ר אבי גדות, מנהל המחלקה הנוירולוגית שהחל בסדרת בדיקות כדי לפענח מה קרה לה. "הגיעה אלי אישה בקומה ולא הצלחנו להבין מה הסיבה", הוא מספר, "בבדיקות ראיתי שיש לה חומר ממשפחת הווליום בבדיקות ולא הצלחתי להבין מדוע שכן היא אינה מקבלת כעת שום תרופה ממשפחה זו. שאלתי את המשפחה אם הם נותנים לה תרופות באופן עצמאי וכמובן שהם ענו שלא. ביצענו עוד ועוד בדיקות ולצערנו לא עלינו על מקור הבעיה".
לדברי ד"ר גדות, "בין לבין החלה הדרדרות עד כדי איבוד נשימה וצורך בהנשמה והרדמה למשך כ 10 ימים. בשלב מסוים הבנו שאנחנו לא יכולים להתקדם בלי בדיקת MRI אך בשל המצאות קוצב לב שהמטופלת היתה תלויה בו, ביצוע בדיקת ה- MRI היה עם סיכון גבוה ביותר. לאחר דיון עם כל הגורמים הרלוונטיים והתייעצות עם ניהול סיכונים של בית החולים, בוצע MRI במהלכו הופיעו הפרעות קצב ולחץ הדם ירד מתחת לסף הנמדד".
"הבדיקה", מוסיף גדות, "בוצעה ברובה אך המטופלת הוצאה טרם סיומה בשל התדרדרות מהירה במצבה ולאחר שהוצאה, נאלצנו לבצע בה החייאה ולשמחתי תוך כדקה, כנראה אחת הארוכות בחיי, היא חזרה למצב יציב. בדיקת ה-MRI הראתה בסופו של דבר שאין ממצא במוח שמסביר את הקומה. וכך, חזרנו לאותה נקודה של חוסר הבנה מה קורה לזהבה"
12 יום חלפו מאז אשפוזה של זהבה באיכילוב ועדיין בבדיקות הופיע החומר ממשפחת הווליום בגופה. "בשלב זה", מספר הרופא, "הבנו שמשהו לא מסתדר. נתנו לה תרופה שנוגדת חומרים מסוג ווליום וזהבה התעוררה, אמנם לזמן קצר ולא למצב רגיל אבל בהחלט שינוי. עשינו 1+1 והבנו שמשום מה התרופה ממשפחת הווליום (פריזיום) שאותה זהבה מקבלת לא מתפנה מהגוף ולכן החולה לא מתעוררת".
"זהבה פשוט סבלה מהרעלה של התרופות שקיבלה בסיום הניתוח שעברה", הוא מציין, "בזכות עבודה משותפת של גורמים רבים – המכון הגנטי, המעבדה האימונולוגית, מכון ההדמיה, צוות דלקות המוח וצוות הרופאים והאחיות של המחלקה לנוירולוגיה הצלחנו להגיע לאבחנה וטיפול מתאים והשבוע, בחג חנוכה, אחרי 30 יום בקומה, הנס של זהבה קרה כשהיא לאחר הטיפול המתאים, פקחה את עיניה וסופסוף התעוררה".
"אנחנו אנשים חרדים ומאמינים שהכל משמים", אומרת ביתה של זהבה אחרי שהתעוררה, "גם הנס הפרטי, ולא מקובל אצלנו להיחשף ככה, אבל עבורנו זו מצוות פרסום הנס ואולי גם לנטוע תקווה באחרים עם סיפורים דומים. אנחנו מרגישים שהיינו פיפס אחד קטן משאמא תבלה את שארית חייה במוסד סיעודי".
לדבריה, "ניסינו לשמור על אופטימיות כי לא הבנו מה קרה לה אבל כבר פחדנו שאמא כפי שהכרנו הלכה לנו. ולחשוב שאנחנו נתנו לה תרופות ולא הבנו שזה מה שכמעט הרג אותה זה בלתי נתפס... אנחנו מודים למלאכים של איכילוב שלא וויתרנו לנו על אמא ובסוף מצאו תשובה לבעיה שלה והחזירו אותה לחיים. נס גדול היה לנו פה באיכילוב. וזה המקום לשבח את צוות בית החולים הרופאים , אחיות וכוח העזר שכולם נלחמו ולא ויתרו וכן נתנו לנו הרגשה טובה וטיפלו באמא בכבוד ובמסירות".
ד"ר גדות מסביר: "אנחנו יודעים שהמוטציה הזו קיימת ב3% מהאוכלוסיה אולם כנראה אינה מספיקה לבדה לגרום למצב אותו חוותה זהבה מאחר וחולים רבים מאוד מטופלים בפריזיום שהינה תרופה מצויינת ובטוחה ומעולם לא נתקלנו במקרה כזה. זהו מקרה נדיר, אך אני חושש שישנם מקרים כאלו שקרו לחולים אחרים והאבחנה לא נמצאה:.
לדברי ד"ר גדות, "קשה מאוד לחשוב שיש כאלו שלא קיבלו את הטיפול המתאים ושוהים במוסד סיעודי או גרוע מכך בגלל שהאבחנה הזו לא מוכרת. לשמחתי, באיכילוב יש לנו רופאים כמו פרופ' גלטשטיין עם ראש פתוח וידע רב, מכון גנטי שאפשר ביצוע של אבחון גנטי מהיר מאוד, ושיתוף פעולה הדוק בין המעבדה האימונולוגית למעבדה של 'מיו קליניק' וכך הצלחנו להציל את חייה של זהבה".
בבית החולים איכילוב מעדכנים כי זהבה ממשיכה בהליך ההתאוששות וצפויה להשתחרר לשיקום בסיום חג החנוכה!
