׳ערוץ 12׳: חמישה מאנשי לשכת בן גביר נחקרים כעת בפרשת חלוקת הנשקים.
אין להם ביקוש: בחמת גדר רוצים למסור את התנינים
בעקבות משבר הקורונה בעלי "חמת גדר" בצפון ראו כי אין ביכולתם הכלכלית להחזיק את המקום והחליטו למסור חלק מהחיות. בעוד לרב בעלי החיים נמצא מקום חדש, למקצתם ובהם התנינים לא נמצא דורש
אין ישראלי שלא מכיר את אתר "חמת גדר". האתר, אי שם ברמת הגולן צמוד לגבול, משלב בין פינת חי ייחודית ומרחצאות מים חמים המיוחסות כמי הגופרית של המבול.
בעקבות הקורונה החליטו בעלי המקום שהם אינם יכולים לעמוד בהוצאות הטיפול בחיות בזמן שאין שם מבקרים ואין הכנסות, ובעקבות כך החליטו למסור חלק מהחיות.
חלק מהחיות לא הייתה בעיה להעביר. הקופים עברו לפארק הקופים ביער בן שמן והנחשים נמכרו לחנות בית שאן. גם את התוכים והאמו לא הייתה בעיה למסור. הבעיה החלה כשאף אחד לא רצה את האיילים הנקודים - כ-120 במספר ואת התנינים. גן החיות שנבנה כעת בבאר שבע רצה מספר תנינים, אך רק בעוד שנה וחצי.
"זו היתה החווה הראשונה בארץ, המטרה היתה תיירות", משחזר איש התנינים גולן את בואם של יצורי הענק לעמקצ בראיון ל'הארץ', "אחר כך ניסו למכור עורות, אבל זה לא כלכלי אז ירדו מזה". הוא מספר כי בשנות התשעים, תור הזהב של התנינים בחמת גדר, היו כמעט 1,000 בקיעות בשנה. רשות הטבע והגנים דרשה לצמצם את מספרם ולהפסיק להרבות אותם. כמה מהמינים לא הצליחו להתאקלם בארץ, וכיום נותרו באתר כ–60–70 פרטים משלושה סוגים: כמה גוויאלים בודדים שמקורם בהודו — שנחשבים למסוכנים פחות ואוכלים רק דגים — וכן אליגטורים אמריקאים וקרוקודילים מאפריקה. מהגוויאלים למעשה יש רק גוויאליות, שנולדו בשנות התשעים ועדיין הן פוריות. גולן מספר שניסה למצוא להן זכר, אך בלא הצלחה.
"בגלל שהם לא אגרסיבים הם בסכנת הכחדה", הוא מסביר, "בכל אירופה ואסיה יש אולי שישה או שבעה גני חיות שמחזיקים אותם". הוא מייחל שבבית הבא שלהן הן ימצאו זיווג ראוי והשושלת תימשך.
