אברהם פריינד: הוריו של אלי פלדשטיין שוחחו עימו הערב פעם נוספת. אלי אמר להוריו: "כואב לי על הצער שלכם. אני לא צריך להיות פה, לא עשיתי כלום!". השיחה נמשכה 4 דקות בלבד!.
מזון בשווי של למעלה מ-20 מיליארד שקל נזרק לפח בישראל
מנתונים שהוצגו לוועדת הפנים והגנת הסביבה עולה כי 2.5 מיליון טון מזון, ששווה 20.3 מיליארד שקל, הולכים לאיבוד בשנה בישראל • בנוסף, העלות הסביבתית הנובעת מבזבוז המשאבים שהושקעו בייצור המזון והעלות שבטיפול במזון שהופך לפסולת היא 3.2 מיליארד ש"ח בשנה • שליש מהיקף הפסולת הביתית בישראל מקורה באובדן מזון
2.5 מיליון טון מזון, ששווה 20.3 מיליארד שקל, הולכים לאיבוד בשנה בישראל. כך דיווח הבוקר מנכ"ל לקט ישראל, גדעון כרוך לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שדנה באובדן והצלת מזון בישראל.
לדברי גדעון כרוך, בנוסף להפסד הישיר של אובדן המזון, העלות הסביבתית הנובעת מבזבוז המשאבים שהושקעו בייצור המזון וכן העלות שבטיפול במזון שהופך לפסולת היא 3.2 מיליארד ש"ח בשנה. שליש מהיקף הפסולת הביתית בישראל מקורה באובדן מזון.
"אנו מצילים 17-18 אלף טון מזון בשנה, כ-1500 טון בחודש. המזון הזה מגיע ל175,000 איש כל שבוע. בנוסף אנו אוספים עודפים מהסעדה מוסדית. כאן השפעת הקורונה רחבה. עודפי המזון המבושל בתקופת הקורונה הגיעו כמעט לאפס בגלל סגירה של חדרי אוכל. הצבא נותר המקור היחיד. לעומת זאת יש לנו יותר פירות וירקות, כי המכירות ירדו. החקלאים הם תורמי המזון הגדולים. אנו מקבלים 18.5 אלף טון מהם", אמר.
"מה שחשוב להבין זה המינוף – על כל שקל שמשקיעים בהצלת מזון מקבלים 4 שקלים. חוסר ההבנה של היתרון הכלכלי הזה נובע מחוסר תשומת לב של הממשלה. זה לא חיסכון, אלא 4 ₪ של מזון, כלומר הרחבת היכולת לספק מזון לשכבות חלשות. יש פתרונות שלא עולים כסף כמו לחייב כל ספק מזון למוסד ממשלתי להציל מזון, או שלפחות יקבל על כך נקודות זכות כשהוא ניגש למכרז. זה נעשה בעולם ושווה פיילוט. לעזור לחקלאים שתורמים. אני מברך את השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל שהורתה למשרדה לפעול בנושא, ולהביא לממשלה הצעת מחליטים כדי להציל מזון".
חן הרצוג, BDO, השותף לדו"ח של לקט ישראל אמר כי "זהו הדו"ח החמישי שאנו מציגים יחד עם לקט ישראל, ולראשונה גם המשרד להגנת הסביבה שותף לו. לא מדובר רק על עלות כלכלית אלא גם סביבתית. ישראל היא המדינה הראשונה שמפרסמת את העלות הסביבתית של אובדן מזון. זו לא עלות רעיונית, אלא מחיר שכולנו משלמים ביוק המחיה שמתגלגל לכיס הצרכן. גם בתכנון אופטימלי יהיה אובדן, כי הליך ייצור המזון נתון לחסדי הטבע וכחברה איננו מוכנים לסבוול מחסור. לכן תמיד יהיו עודפים, אבל צריך לצמצם את הנזק באמצעות הצלת העודפים.
18 מהאוכלוסייה סובלת מאי ביטחון תזונתי. בשנת הקורונה הבעיה החמירה ואנו מעריכים שנוספו 145,000 איש חדשים שסובלי מאי ביטחון תזונתי. אם אפשר לקחת משהו שהיה הופך לפסולת ולהפוך אותו למשאב, למה זה לא קורה מעצמו? יש פה כשל שוק. הכדאיות למשק גבוהה יותר מהעלות הישירה, אבל ללא מדיניות ממשלתית יש אובדן יתר. תפקיד הממשלה לקבוע מדיניות ותמריצים".
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק אמר כי "יוצא לדרך בימים אלה מיזם של שר הפנים אריה דרעי, שהשיג 700 מיליון ש"ח לטובת ביטחון תזונתי, שיועברו לנצרכים באמצעות כרטיסים חכמים שיונפקו להם. זו אותה אוכלוסייה שאתם מדברים עליה שאין לה ביטחון תזונתי, לא?"
כרוך השיב "יש לו התוכנית שלו. אין שום קשר. יש גם מיזם לביטחון תזונתי שממומן על ידי משרד הרווחה ו'אשל ירושלים', כל אחד 20 מיליון. משפחה מקבלת כרטיס של 250 ש"ח ובנוסף מזון מהצלת מזון". פרופ' דב צ'רניחובסקי, יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי: "היוזמה של דרעי מבורכת, אבל חבל שיש תוכניות נפרדות. צריך תוכנית לאומית משולבת".
