עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
הדסה: 130,000 בדיקות קורונה נבדקו במהירות שיא
פתרון יצירתי מחוץ לקופסא: השיטה החדשה שמאפשרת לבדוק עד 8 בדיקות בבדיקה אחת, בלי כל צורך בתוספת של מיכשור או כח אדם, אמורה להאיץ את מהירות הבדיקה פי 8 ולאפשר פיענוח מהיר
מעבדה של קופת חולים כללית צילום: Yossi Zeliger/Flash90
פתרון יצירתי של חשיבה מחוץ לקופסא, מאפשר את הגדלת מספר ומהירות פיענוח הבדיקות באופן דרמטי: קבוצת חוקרות בראשות ד״ר מורן יסעור ופרופ' דנה וולף מ'הדסה' הציגו השבוע ממצאים ראשונים מסוגם אודות הרגישות והיעילות של מה שהם מכנים כ"שיטת האיגום", המאפשרת לבדוק עד שמונה נבדקים בעזרת בדיקה יחידה. כתב העת nature שיבח את תוצאות המחקר בעדכון הקורונה שפרסם לחודש נובמבר.
בחודשים אפריל-ספטמבר ביצעה מחלקת הווירולוגיה של בית החולים הדסה בסיוע האוניברסיטה העברית בירושלים כ-130,000 בדיקות קורונה בשיטת איגום מבחנות (פולינג, Pooling). שיטה זו, שיושמה באופן חלוצי בארץ על ידי הצוות המשותף להדסה והאוניברסיטה, נועדה לביצוע בדיקות סקר בתפוקה גבוהה תוך חיסכון משמעותי בערכות בדיקה.
השיטה זכתה לשבחים רבים על ידי חוקרים מהארץ והעולם, ואף הובילה על פי הפרסומים האחרונים בתקשורת לשינוי של ממש בתחלואה באורוגוואי – שהקדימה לבצע, בניגוד לשכנותיה, בדיקות 'פולינג'. כתוצאה מכך, לאורך שלושת חודשי הגל הראשון, לא נרשמה העברה של יותר מחמישה מקרים לאדם, וברוב המקרים השרשרת נקטעה אחרי לא יותר משני חולים. מדינה זו גם הפכה לאחת המדינות הראשונות שפתחו את בתי הספר בבטחה.
שימוש נרחב באיגום נועד לניטור התפרצויות של הנגיף, וסריקה מתמדת של אוכלוסיות בסיכון גבוה להידבקות בנגיף או לפיתוח תסמינים קשים. מניתוח נתוני הבדיקות שבוצע לאחרונה במסגרת מחקר על ידי החוקרות פרופ' דנה וולף מבית החולים הדסה, ד״ר מורן יסעור והסטודנטית נטע ברק מהפקולטה לרפואה ומביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב, עולה כי הבדיקות של 133,816 נבדקים א-סימפטומטיים בוצעו באמצעות 32,466 ערכות בדיקה בלבד - חיסכון של כ-76% מהבדיקות.
אך הרעיון אינו חדש והזכויות אינן שמורות לחוקרות מ'הדסה'. רעיון הפולינג המתואר במחקר החדש פשוט ביסודו, והוצע לראשונה על ידי הסטטיסטיקאי רוברט דורפמן בשנת 1943 לבדיקות מקיפות של חיילים למחלת העגבת שאז השתוללה בצבאות. בכדי להאיץ את פיענוח הבדיקות באמצעים הדלים שעמדו אז לרשותו, הכניס דורפמן דגימות ממספר נבדקים למבחנה אחת (פול), שנבדקת בעזרת בדיקת PCR שהיא בדיקת הקורונה המקובלת כיום. כעת, במידה והפול קיבל תשובה שלילית, תשובה שלילית מדווחת עבור כל הבדיקות שמרכיבות אותו. במידה והפול קיבל תשובה חיובית, כל הבדיקות הבודדות המרכיבות אותו נבדקות באופן פרטני והתוצאות מועברות בנפרד לכל בדיקה.
ב'הדסה' אומרים כי ההחלטה לבצע בדיקות פולינג בחולי קורונה התבססה ברובה על מחקרים תיאורטיים ואמפיריים במדגמים קטנים יותר (כמו גם מאמר קודם של הדסה והאוניברסיטה העברית), שהציעו שיפור משמעותי ביעילות תוך שימור אחוז ניכר מהרגישות של הבדיקה. כמו כן, תהליך האיגום כבר נמצא בשימוש בבדיקות לגילוי מחלות שונות בבנקי דם.
היעילות (כלומר, אחוז הבדיקות שניתן לחסוך) של איגום המבחנות תלויה בשני גורמים מרכזיים - אחוז החיוביים באוכלוסייה וגודל ה'פול'. ככלל, ככל שאחוז החיוביים באוכלוסייה נמוך יותר, גודל ה'פול' שיספק יעילות מקסימלית הוא גדול יותר. לאורך התקופה היו תנודות משמעותיות באחוז החיוביים מקרב אוכלוסיות הסקר - בין 0.5% ל-6%. על מנת לשמור על יעילות מקסימלית הבדיקות בוצעו באמצעות פולים בגודל 5 או 8 דגימות, בהתאם לאחוז החיוביים העדכני. נוסף על השיפור ביעילות נצפתה פגיעה מינימלית ברגישות, התומכת בטענות לפיהן איגום בדיקות קורונה הוא בטוח לשימוש.
הסטודנטית נטע ברק מסכמת: ״קנה המידה של המחקר, הכולל בסך הכול 133,816 בדיקות שנבדקו באמצעות 17,945 פולים, הוא ראשון מסוגו, ומאפשר לבצע הערכה טובה מאי פעם של השפעת איגום בדיקות על הרגישות והיעילות של הבדיקות״. כעת נותר לבדוק האם באמצעות השיטה היצירתית הזו ניתן יהיה ליישם את הצעתו של ח"כ גדעון סער, שהציע לאמץ את ה'מודל הסלובקי' ולבצע בדיקות בעת ובעונה אחת לכלל האוכלוסייה.
