הפלונטר של עבאס: "עם נתניהו אפשר לקדם מהלכים"

מנסור עבאס צילום: הדס פרוש פלאש 90

עיתונאי חדשות 12 עמית סגל מדווח כבר כמה שבועות על התחממות במערכת היחסים בין מנסור עבאס יושב ראש סיעת רע"מ מהרשימה הערבית המשותפת, לבין מפלגת הליכוד והעומד בראשה ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בראיון נרחב שערך סגל עם עבאס שוחחו שניהם על הכל. בפתח הראיון מסביר סגל כי עבאס רואה בלא אחר מאביגדור ליברמן מודל לחיקוי. סגל הסביר גם באיזה מובן "יו"ר הרשימה הערבית המאוחדת עקב בשנה האחרונה אחר התהליך המרתק שבו הפך את עצמו יו"ר ישראל ביתנו מרסיס מפלגה מובן מאליו בגוש הימין לאיש שהפוליטיקה הישראלית כולה עוקבת אחר צעדיו בנשימה עצורה. ברגע שהתנתק מהתמיכה האוטומטית בנתניהו, ערכו הפוליטי עלה. עבאס עקב והפנים. כל המערכת הפוליטית עוקבת בהשתאות אחר הפירואט הקטן שלו מול הליכוד. בפעם הראשונה יש עבאס שנתניהו שמח לנהל איתו משא ומתן".

סגל הוסיף והסביר את הפלונטר בו שרוי עבאס, מה שלכאורה גורם לו לעשות את הצעדים החריגים האלו. "במשרדו של עבאס בכנסת עדיין לא תלויה שום תמונה". כותב סגל ומפרט "במפלגתו הדתית יש כלל: מותר לכהן מטעמה עד שלוש כנסות. הוא חבר בפרלמנט בקושי שנה וחצי, אבל רצה הגורל ובחודש הבא עלולה להסתיים כהונתו השלישית. אז הוא פועל מתוך הנחה שלא יחזור לכאן באפריל. בלחץ הזמנים הזה הוא פועל לחולל שינוי סיסמי בפוליטיקה הערבית: לחלץ אותה מחיבוקו הנוח אבל המשתק של השמאל, ולצאת למרחב".

"את איימן עודה אני מבין, הוא קומוניסט, בשר מבשרו של השמאל" אומר עבאס בפתח הראיון "אבל מה לי ולשמאל? בעמדות המדיניות אני כמובן לגמרי שם. אנחנו תומכים בשתי מדינות לשני עמים. אבל בנושאים הדתיים אני ימני. יש לי הרבה יותר שפה משותפת עם ש"ס ויהדות התורה מאשר עם מרצ וכחול לבן. אפילו הנושא המדיני-ביטחוני הוא אשליה. נתניהו הוא ריאליסט בהפעלת כוח, שמודע היטב למגבלות של פעולות צבאיות. ידוע פה שרק הימין יכול לעשות שלום ורק השמאל מלחמה. כיוון שאני רוצה שלום, ונתניהו לא רוצה מלחמה, יש על מה לדבר".

עבאס הדגיש כי אמירה זו לא אומרת כי הוא מתחרט על ההמלצה לנשיא המדינה ריבלין להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על בני גנץ "מה פתאום? אני הייתי בין מובילי המהלך הזה. אבל אני לא מוכן שנהיה מובנים מאליהם. מה עשה השמאל שיצדיק את הבעלות שלו עלינו? הימין היום נגד בית המשפט העליון, אבל מי שלחץ לבטל את הממשל הצבאי ולחזק את הביקורת השיפוטית זה הימין. כש-13 מפגינים ערבים נורו למוות באוקטובר 2000, ראש הממשלה היה אהוד ברק, לא ביבי".

עוזרו של עבאס הוסיף והסביר "היית צריך לראות את אבי ניסנקורן והחיזור שלו אחרי חברי המשותפת. נראה לך שזה היה קורה לו חשבו שאנחנו בכיס שלהם? שיתאמצו".

"ובכל זאת", הקשה סגל "רוב הציבור הערבי בישראל רואה את תור הזהב דווקא בתמיכה מבחוץ בממשלת רבין-מרצ. "זה נכון, אבל במבחן התוצאה, ממשלת נתניהו העבירה לנו יותר".

עבאס התעקש בראיון כי לא בטוח שהוא לא יתמוך בחוקים שייטיבו עם נתניהו "התקבע פה נוהג: חברי הכנסת הערבים רוצים להפיל כל ממשלה ולפזר כל כנסת. ישבנו השבוע. אמרתי להם: עצור! למה בעצם? מה מחכה לכם? ממשלת נתניהו-בנט? בואו נחשוב. כשאני פועל כדי לשרת את הציבור שלי, למנוע פשיעה ורצח במגזר, אני פועל בממלכתיות, לא בתור אוטומט. מה אני בעצם רוצה מנתניהו? תקציבים וחקיקה. אם אני מקבל אותם, מה אכפת לי לתת לו מה שצריך. אני לא אומר שכן ולא אומר שלא. יש באיסלאם איסורים, חוק צרפתי זה אסור? לא, אז תודה רבה. אני מהבלתי מזדהים, והערך שלי עולה".  

סגל הזכיר לעבאס את טענתו של אביגדור ליברמן שאמר השבוע שאתה תהיה שר בממשלת נתניהו הבאה. "נו באמת. ואם כבר משא ומתן איתנו, שאזכיר באילו קולות הפך האיש של ליברמן עודד פורר ליו"ר ועדת הכספים? בקולות שלנו. שלא יהיה מגוחך" אמר עבאס.

סגל ציטט בכיר ברשימה המשותפת "נתניהו משחק בו, הוא נותן לנתניהו הבטחות על גבי הבטחות, מלבין אותו בציבור הערבי, מסייע לפירוק המשותפת, וכל זה בתמורה להופעה אחת של נתניהו בוועדה שלו, ועוד בזום".

לסיום כתב סגל כי מדובר באיתות לפוליטיקה החדשה שמתהווה בחברה הישראלית בשנתיים של ארבע מערכות בחירות ומגיפה אחת, פוליטיקה של התפוררות מהירה של הגושים, התמוססות ההצבעה המגזרית, היחלשות כוחה של המחויבות הדתית והעדתית ומעל הכל, הצמא של בוחרים לפחות פוליטיקת זהויות וליותר ביצועים. הצונאמי כבר בדרך, ומי שמאזין היטב  לקרקע כבר שומע את רעשי האדמה המקדימים.

מהליכוד מסרו בתגובה לדברים של עבאס בראיון לסגל: "לא היה ולא יהיה שום שיתוף פעולה עם הרשימה המשותפת או חלק ממרכיביה כדי להקים ממשלה".