׳ערוץ 12׳: ההחלטה שלא להחזיר את הלימודים מחר בצפון - מחשש מירי מלבנון.
פרשת חיי שרה | איך מוצאים שידוך ואיך עושים חסד אמיתי? והאם יש קשר בין הדברים!?
מה פשר המבחן המוזר שהציב אליעזר לפתחה של רבקה ? מה פשר השוני בין מה שתכנן אליעזר לבקש מרבקה לבין מה שביקש בפועל? מסתבר שבמבחן רבקה רב הנסתר על הגלוי
באר מים, אילוסטרציה צילום: pixabay
בפרשתנו אנו עדים לראשונה לעשיית שידוך ולדרך העולה על מנת להגיע למציאת שידוך.
אליעזר עבד אברהם נשלח על ידי אדונו למצוא שידוך לבנו ולאחר אזהרה והשבעה מהיכן להביא השידוך יוצא אליעזר לדרכו, ומעמיד במבחן את המועמדת שתקרה בדרכו.
אלא שיש לתמוה על התנהגות זו של אליעזר , הכיצד יכול על ידי מבחן זה להחליט שזה השידוך המתאים? מי שעסק פעם במצווה גדולה זו יודע עד כמה הנושא מורכב וסבוך ודורש לא מעט בירורים , לא בשביל להתחתן אלא רק בשביל להחליט שאפשר להפגיש בין המדובר למדוברת וגם אז ארוכה הדרך מאוד עד שיוכלו לשבור צלחת.
וכאן אליעזר מחליט במבחן קטן שהשידוך מתאים?
במאמר זה ננסה לרדת לעומקם של דברים ונגלה שמבחן רבקה היה יותר עמוק ממה שנדמה לנו מהפסוקים . מי שהרגיש בעומק הדקויות של מבחן רבקה הלא הוא רבינו האור החיים הקדוש.
הבדל ראשון הנראה לעין בין מה שתכנן אליעזר לדרוש לבין מה שדרש באמת ניכר בתחילת הדרך. אליעזר אמר "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה" אך אליעזר לא אומר כך אל אומר "הגמיאיני נא מעט מים מכדך" . שתי שינויים יש כאן , ראשית השמיט אליעזר את עניין הגמלים , ובנוסף ביקש רק גמיעה של מעט מים ולא השקיה כמו שתכנן , ומדוע?
אלא שעל פי מדרש רבה הדברים מדוייקים להפליא שכשראה אליעזר שרבקה אינה נערה ככל הנערות שהרי המים עולים לקראתה הבין מיד שרבקה מזרע אברהם אבינו וחשש גדול נולד כעת , שמא המבחן הקשה שהציב בפני הנערה יכשיל אותה ויכשיל חלילה את השידו ך,אך לפוטרה בלא כלום אי אפש ר, לכן שינה אליעזר מדבריו שתכנן והשמיט עניין הגמלים וגם ביקש רק מעט מים ואמר "הגמיאיני נא מעט מים מכדך".
ורבקה בחכמתה ותבונתה פתחה ואמרה "שתה אדוני" ומסר רב טמון בצמד מילים אלו . שכאילו אומרת לו רבקה מה שאמרת רק מעט מים , אל לך לחשוש ושתה כאוות נפשך ומיד אחר כך רבקה מתחילה לפעול "ותמהר ותורד כדה על ידה ותשקהו" שאליעזר לא הוצרך אפילו לשאת את הכד בעצמו ולהטותו לפיו אלא היא רבקה טרחה בעצמה וקרבה המים עד לפיו כמו שכתוב "ותורד כדה על ידה ותשקהו".
ומי שיוסיף להתעמק במעשיה של רבקה יגלה רובד נוסף , והוא שאליעזר ציפה שתאמר שמשקה אותו ואת הגמלים, אך היא אומרת לו רק "שתה אדוני" ולא מזכירה לו עניין הגמלים, כל עוד שהיא עסוקה בהשקיית אליעז ר. ורק אחרי ששתה אומרת רבקה "גם לגמליך אשאב עד אם כילו לשתות . "וחוכמה רבה טמונה כאן , שגם כשעושים חסד עם השני נדרשת חכמה רבה כיצד לעשות החסד בצורה הכי טובה שאם אדם מיטיב עם חבירו אך חבירו יודע שאחר כך נדרש חבירו להיטיב עם עוד אחרים רבים , הרי המקבל לא נהנה כחפצו אלא ממהר להנות ובמקרה שלנו לשתות על מנת שלא להכביד יותר מדי.
לכן רבקה בחוכמתה לא הזכירה עניין הגמלים כלל כל עוד אליעזר לא שתה כחפצו , על מנת שיוכל לשתות בנחת ובשלווה ללא זירוז מצד המעניק . כמה הדברים נכונים לכל אדם שמיטיב עם הזולת לדעת לא רק להיטיב אלא גם איך לתת הרגשה טובה שהחסד יהיה חסד גמור!.
ומלבד זאת יש רובד נוסף העולה ממעשי רבקה , והוא שכתוב "ותכל להשקותו "ואין זה בדקדוק לכאורה, כי יותר נכון הוא "ויכל לשתות" שסיום השתיה תלוי בו ולא בה? אלא שגם פה יש תכנון רב במעשיה של רבקה, שכידוע אדם ההולך במדבר ימים רבים והשמש קופחת מעל לראשו, צמאונו גובר ואין הוא יכול לדקדק כמה צריך הוא לשתות. ואם ישתה הרבה מדי יכול הוא להגיע לידי ס כנה חלילה . ואת זה דקדקה רבקה לבדוק וכששיערה בעצמה שאליעזר שתה כפי מה שנצרך, הפסיקה היא להשקותו שלא ישתה יותר מדי ויסתכן.
ועוד חוכמה יש במעשה זה והוא על פי המובא במסכת ברכות דף מ' על הפסוק "ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת" שדרשו ח ז"ל שתקדים אכילת בהמתך לאכילתך שלך . ורבקה רואה שאליעזר שהיה תלמידו של אברהם אבינו מבקש קודם על עצמו ורק אחר כך על בהמותיו , ומבינה היא שכנראה יש פה עניין של פיקוח נפש ובמקום פיקו"נ אדם קודם לבהמה לכן השקתה אותו עד ששיערה בעצמה שאליעזר יצא מכלל סכנה ואז יש להקדים הבהמה ולכן "ותכל להשקותו" ולא הוא זה שכילה לשתות.
ועוד מסר חשוב לעשיית חסד הוא שכאשר עושים מעשה טוב חשוב גם שהוא יראה כלפי חוץ כמעשה טוב , שלפעמים העומד מהצד וצופה במעשה לא מבין שיש פה מעשה טוב ולכן מיד פותחת רבקה ואומרת "גם לגמליך אשאב עד אם כילו לשתות" שלא יחשוב אליעזר שרבקה עצרה בהשקייתו בגלל עצלנות או קמצנות חלילה, היא אומרת לו מיד שהיא תמשיך להשקות הגמלים "ותאמר גם לגמלך אשאב עד אם כילו לשתות".
זו עצה טובה לכל אדם שעוסק במצווה וכוונותיו טובים וגדולים , שיקפיד גם להביט סביבו ולראות האם מעשיו נראים כלפי חוץ כחסד וכטו ב ל ב ולא חלילה ההיפך. וכבר אמר אחד הגדולים מדוע יהודה בן תימא אומר "הוי רץ כצבי" הלא הצבי אינו החיה המהירה ביותר?
וענה על כך שאומנם יש מהירים יותר מהצבי אך לצבי תכונה מיוחדת, שגם כאשר הוא רץ ומדלג מקפיד הוא לעצור מדי פעם ולביט לצדדים ולאחור , כך אדם שאץ ור ץ למצווה יעצור מדי פעם ו יביט סביבו האם לא פגע באף אחד במרוצתו.
ונסיים בתוצאות המבחן שכאשר נוכח אליעזר לראות את כל החכמה המסתתרת בהנהגותיה של רבקה , עדיין אינו ממהר לתת לרבקה.
את התכשיטים וממתין עד שכל גמליו ישתו , למרות שעוד קודם לכ ן כבר ידע אליעזר שזה השידוך המתאים שהרי כתוב " והאיש משתאה לה " , ובפרט שאין זה ראוי לאדם גדול כאליעזר לעמוד ולהביט כיצד נערה קטנה וחלושה טורחת בהשקיית גמלים רבים ולשבת בחיבוק ידיים ?
אלא שתוך כדי המבחן נולד ספק חדש לאליעזר , שכשאמרה לו רבקה "גם לגמליך אשאב עד אם כילו לשתות" חשש אליעזר שמא חלילה רבקה היא מאותן אלו שאומרות הרבה ועושות מעט , כעפרון שבתחילת פרשתנו, לכן המתין אליעזר ורק אחרי" ויהי כאשר כילו הגמלים לשתות" נתן לרבקה תכשיטים.
כמה מוסר יש לנו ללמוד ממעשים אלו , לדעת לעשות חסד וכיצד לעשות חסד . ואם אנו נדרש למצוא שידוך מה אנו צריכים לבדוק , ועל מה לשים דגש, ומה חשוב למצוא במשודך או במשודכת , אומנם הדורות השתנו ולא כל מה שהיה מתאים לפעם מתאים גם להיום, אבל יסוד היסודות הוא החסד , כי היא הלבנה הראשונה בבניין השידוך ועליה אפשר לבנות את כל שאר הלבנים בבניין הבית
שבת שלום ומבורך.
כתב: הרב מאיר אשר לוגאסי, אשדוד
