הבנקים מקשים על עסקים לקבל הלוואות? המפקח משיב

בנק לאומי צילום: Dario Sanchez/Flash90

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה הבוקר (רביעי) דיון בנושא התנהלות הבנקים בעת משבר הקורונה, בהשתתפות המפקח על הבנקים יאיר אבידן – הישיבה עסקה בין השאר, בתלונות על כך שהבנקים מקשים על עסקים במשבר לקבל הלוואות במסגרת קרן ההלוואות של המדינה שהוקמה נוכח משבר הקורונה.

המפקח על הבנקים בוועדת הכספים, יאיר אבידן אמר כי "יש לי אתגר די משמעותי לשנות את דעתכם כפי שהבעתם אותה בפתח הדיון, יש פוטנציאל שאזיז את הגוון לגוון קצת יותר בהיר. אני רואה תמונה אחרת לחלוטין מהתמונה שאתם רואים, אתם מקבלים את הפניות מאנשים שאינם מרוצים, לא מהאנשים שמרוצים בהגדרה. הייתי בנקאי במשך 33 שנה, אני שמח מהשקיפות הציבורית, חשוב לי לומר שאני אדם עם תפיסה חברתית כלכלית עמוקה, והשליחות שבאתי היא לתת מיכולותיי שנחייה כאן בחברה יותר טובה. כולנו מבינים כאן שהבנקים מעוניינים ומקיימים מערכת יחסים לטווח ארוך ולא לטווח קצר, הם מלווים את הלקוחות גם ברגעים היותר קשים, ומסייעים להם לעבור את התקופה. נתעלם לרגע מאירועים פרטניים, שגם הם יבחנו".

אבידן הציג סקירה בפתחה ציין כי מערכת הבנקאות בישראל נכנסה למשבר איתנה וערוכה, ובעלת יכולת לתמוך במשק הישראלי. הוא ציין כי הופקו לקחים מהמשבר העולמי ב-2008 ואלה הונחלו למערכת הבנקאית, ובמסגרת זו יחסי ההון והנזילות עלו, ריכוזיות תיק האשראי ירדה מאוד, ושופרה איכות ניהול הסיכונים.

במסגרת צעדי הפיקוח להתמודדות עם המשבר, הציג המפקח כי הפיקוח על הבנקים נקט בפעולות שונות כדי להקל על הציבור ולאפשר תמיכה במשק, לצד הידוק הבקרה כדי להבטיח את יציבות הבנקים וכספי הציבור: "למרות הגידול בסיכון, הורדנו את דרישת ההון כדי לאפשר את אותה דרישה משקית, בהשוואה בינ"ל הלכנו בגישה הרבה יותר מרחיבה, ללא מעורבות ממשלתית". המפקח הציג מספר צעדים בהם נקט הפיקוח כדי להגדיל את היצע האשראי, וציין כי בנק ישראל השיק כלי מוניטארי ייעודי להלוואות לעסקים קטנים וזעירים, אשר עד כה ניתנו במסגרתו כ- 12 מיליארד ₪.

עוד הציג המפקח, כי הפיקוח על הבנקים העמיד מתווה לדחיית תשלומי הלוואות בשיתוף הבנקים וגופי האשראי, במסגרת זו הציג אבידן, כי בין חודש מרץ השנה ל-23.10 נדחו תשלומים של 820,894 הלוואות, בסך כולל של יותר מ-10 מיליארד ₪: לעסקים מסחריים וגדולים נדחו 8,373 הלוואות בהיקף של 1.950 מיליארד ₪, לעסקים קטנים נדחו 172,743 הלוואות בהיקף של 3.448 מיליארד ₪, נדחו 180,925 משכנתאות בהיקף של 3.072 מיליארד ₪, בנוסף נדחו 458,853 הלוואות אשראי צרכני אחר בהיקף של 1.904 מיליארד ₪. עוד צוין כי נכון לחודש ספטמבר, יותר ממחצית ההלוואות שנדחו חזרו לשלם.

"העזרה היא ברמה התזרימית המידית, יש כל מיני כלים איך פורשים את זה הלאה, יכול להיות שניתן לעשות את זה עוד יותר טוב הלאה, אבל הכלים באו לעזור לסייע מידי בתזרימים" ציין אבידן, "820 אלף מגעים זה מספר מטורף, מעסקים קטנים וצפונה, זה מחייב מגע אדם, זה מחייב ועדות אשראי". בנוסף הציג אבידן צעדים שננקטו להגדלת זמינות האשראי, בהם הקלות רגולטוריות בקבלת אשראי בבטוחה של דירה, צמצום דרישת ההון במשכנתאות כדי למנוע עליית ריביות לציבור, וציין כי למרות המצב לא נרשמה עלייה בריביות למגזרים השונים: "נתנו הרבה מאוד הקלות, ללא ספק עלתה סביבת הסיכון, גם של התחלואה הסביבית וגם של אותם אנשים שהכנסתם נפגעה. למרות עליית הסיכון, מחירי ההלוואות לא עלו".

עוד הציג המפקח כי אי הוודאות הכלכלית משתקפת בעליית ההפרשה להפסדי אשראי של המערכת הבנקאית, בכלל מגזרי הפעילות. בנוסף ציין המפקח כי התשואה להון של המערכת הבנקאית ירדה בדומה למשברים קודמים, ונתוני השנה, עד לחודש יוני, מצביעים על תשואה של 4.3 אחוז.

אבידן הציג את השינויים בהיקף תמורות האשראי במהלך המשבר, וציין את חשיבות קרנות ההלוואות הממשלתיות. על פי הנתונים שהציג, נכון ל-25.10, ניתנו במסגרת הקרנות הלוואות בהיקף של 21.2 מיליארד ₪ לעסקים קטנים ובינוניים: 18.4 מיליארד ₪ לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת המסלול הרגיל בערבות מדינה של 15%, 4 מיליארד ₪ במסגרת המסלול לעסקים בסיכון מוגבר בערבות מדינה של 60% עם שיעור ניצול של כשליש בלבד מתוך הסכום שהוקצה למסלול זה (4 מיליארד ₪), ו-1.4 מיליארד ₪ לעסקים גדולים בערבות מדינה של 12% עם שיעור ניצול של 23% בלבד מתוך הסכום שהוקצה למסלול (6 מיליארד ₪).

המפקח הציג כי 93% מהבקשות במסגרת קרן ההלוואות טופלו, וכי 62% ממספר הבקשות מאושרות, בסך של כ –30% מהסכום המבוקש, לעמדת הפיקוח על הבנקים, הסירובים מגיעים בעיקר לבקשות לווים שלא נפגעו מהקורונה וללווים שאין להם יכולת החזר, לעניין כך שפחות משליש מהסכום המבוקש הועבר למי שכן אושרו להם ההלוואות, השיבו בפיקוח כי הגדלת הקרן תביא להשלמת המענה. עוד הציג המפקח, שורה של צעדים לסיוע ללקוחות בקשיים, כאשר לצד דרישה מהבנקים למצות הליכים לגבייה כדי להימנע מהליכים משפטיים, נקט הפיקוח בצעדים של הוזלת עמלות והנגשת שירותים.

נוכח ביקורת של חברי הכנסת על אישור נמוך בלבד של הלוואות לעסקים בסיכון, השיב אבידן כי "גם לחשב הכללי וגם למשרד האוצר היה קושי אובייקטיבי להעריך את היקף התופעה, ולאורך התקופה הקלו בחסמים ופתחו את המסגרות, חלק מהגופים שביקשו בהתחלה הלוואות לא קיבלו את מלוא רצונם, הייתה חלוקה שהתחשבה באי הוודאות ובכמות הבקשות. כעת שאישרתם 8 מיליארד ₪ נוספים לקרן, וכבר רואים שלאט לאט מתחילים להפעיל אותה, וזה צפוי לתת מענה לביקוש".

"יש הבדל בין ערבות של 15% לערבות של 100%, יש לזה אמירה. אני כלקוח בנקאי רוצה שתנוח דעתי שהכסף שמלווים יחזור. לא לכל לקוח הלוואה היא הפתרון, הלוואה לעיתים קוברת את הלקוח. האחריות המוסרית שלנו כבנקאים היא לא לתת הלוואה למישהו שהיא תוריד אותו, לחלק מהלקוחות הפתרון הוא אחר".

לעניין נושא חזרה של צ'קים הפוגעת ביכולת של מי שחזר לו הצ'ק לקבל הלוואות השיב המפקח: "בחקיקה כיום, צ'ק ללא כיסוי חוזר. לצד כך, מקדמים הליכים שכל נושא הצ'קים ישתנה, שתהייה התרעה. לעניין הנושא של השהיית הצ'קים, השהינו במשבר הראשון, אותו קהל נהנה, אבל באנו לברך ויצאנו מקללים, פגענו באמינות השטר, עצם השהייתה הצ'קים עודדה לבטל אותם. כרגע כל העולם הזה אצל משרד ושר המשפטים".

לעניין הארכת התקופה לדחיית הלוואות, שהעלו חברי הכנסת השיב אבידן: "אנחנו עכשיו בגל השני, אנחנו לא יכולים לדחות הלוואות עד גל 12. הארכנו את התקופות. לעניין עסקים קטנים זה תמיד לשיקול הבנק, אף אחד מאתנו לא יודע מה אורך המשבר ומה עומק המשבר. התחלנו ב-3, 6, 9 חודשים דחייה כאשר בתחילה חשבנו שזו תהליך קצר, שעולה שזה הוא תהליך ארוך אנחנו בוחנים את המצב. בעולמות של כשל שוק משמעותי, יש מקום אחד, בו המעורבות היא מעורבות של הממשלה, לא של המערכת הבנקאית, היא עושה ככל יכולתה לסייע, המערכת רוצה להגיע להסדרים עם הלקוחות כדי שיוכלו לחצות את המשבר בהתאם ליכולותיהם".