אטינגר: המשטרה מערערת לעליון. נחושים לקבל הארכת מעצר לפלדשטיין למרות שכבר שני הערכות בשלום ובמחוזי קבעו שחרור למעצר בית.
השר אוחנה נגד המשטרה: "פגיעה בחופש הביטוי"
אחרי שנחשפו מעצריהם של שכני היועמ"ש מנדלבליט לאחר שמחו בפניו במילים קצרות ומדודות, השר אוחנה פונה הערב במכתב למ"מ המפכ"ל ודורש הבהרות. "המקרים המתוארים חורגים מחופש הביטוי הנתון לאזרחים ועל כן אינני חושב שצריך לטפל בהם. ובכל זאת המשטרה בחרה לטפל במקרים אלה, ולא במקרים אחרים – ואבקש לדעת מדוע"
אמיר אוחנה צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
השר לביטחון פנים אמיר אוחנה פנה הערב (ראשון) במכתב חריף למ"מ מפכ"ל המשטרה ניצב מוטי כהן, למפקד מחוז מרכז ניצב עמיחי אשד ולראש אגף החקירות ניצב יגאל בן שלום. במכתב שכותרתו 'פגיעה חוזרת בחופש הביטוי של האזרחים', דורש אוחנה הסברים בעקבות הפרסומים האחרונים על מעצר אזרחים המתגוררים בסמיכות לבית היועץ המשפטי המשפטי לממשלה לאחר שהביעו את מחאתם.
אוחנה מפרט במכתבו את המקרים האחרונים, שחלקם אף פורסמו בכלי התקשורת, ודורש ה המשטרה לפרסם האם מדובר בנוהל אחיד שבו נעצר כל אדם שקורא קריאות לעבר היועץ המשפטי לממשלה.
כך, כותב השר אוחנה, ביום 27.10.20 פורסם פסק דין של בימ"ש השלום בבת ים, במסגרת תביעה של אזרח נגד משטרת ישראל על כי עוכב, נעצר ונחקר משום שהניף שלט בהפגנת יחיד נגד היועמ"ש. אין מחלוקת כי בשלט לא היו דברי איום או הסתה לאלימות, המוחה פעל לשיטתו כדי שיועמ"ש יגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה.
התביעה, לדברי אוחנה, התקבלה ע"י ביהמ"ש, שחייב את המשטרה לשלם לו פיצויים בסך 30,000 ש"ח. כאן, דורש אוחנה לדעת מה השתלשלות העניינים באירוע זה, מי המתלוננים ומי נתן את ההוראה לחקור את החשוד.
אוחנה מוסיף ומציין את המקרה בו נעצרה שכנה של מנדלבליט בעיצומה של השבת כיוון שצעקה לעברו: "פרשת משפטים בושה".
"במהלך יום השבת, שכנה המתגוררת בפתח תקווה בסמוך לבית היועמ"ש ומ"מ פרקליט המדינה, ד"ר אביחי מנדלבליט, אמרה בנוכחותו את המילים 'פרשת משפטים, בושה'. בתגובה, שוטרים הגיעו למקום והתעקשו לקחתה לתחנת המשטרה בפתח-תקווה לצורך חקירה, למרות שהודתה בדברים, שאין בהם כלל דבר עבירה; ועל אף שביקשה בכל לשון של בקשה להמתין עם החקירה לצאת השבת שכן היא שומרת שבת".
גם במקרה זה, דורש אוחנה מהמשטרה לפרסם את השתלשלות העניינים באירוע, מי המתלונן ומי נתן את ההוראה לחקור, והאם לא ניתן היה לקיים את החקירה לאחר צאת השבת. "עד כדי כך הייתה בהילות וחשש למימוש 'האיום' שלא היה?", תוהה אוחנה במכתבו.
"על פניו נראה" כותב אוחנה, "לכאורה, כי מדובר במגמה הרווחת כלפי אזרחים רק משום שהעזו לממש את חופש הביטוי האזרחי שלהם כלפי היועץ המשפטי לממשלה. אבקש לדעת: א. האם החלטת משטרת ישראל כי כל פניה של אזרח ליועמ"ש עולה לכדי 'הטרדה חמורה' ועל כן הפונה ייחקר, יעוכב ובמקרה הצורך ייעצר גובשה בצוותא חדא עם הפרקליטות או על דעת עצמה, והאם הנוהל הזה כתוב? על ידי מי גובש?
ב. במה נבדל היועץ המשפטי לממשלה מאנשי ציבור אחרים, החווים פניות העולות בתדירותן ובעוצמתן על הפניות המתוארות לעיל, שאינם זוכים לטיפול כזה מידי המשטרה?
"ואחדד", כותב אוחנה, "אינני סבור שהמקרים המתוארים לעיל חורגים מחופש הביטוי הנתון לאזרחים ועל כן אינני חושב שצריך לטפל בהם. ובכל זאת המשטרה בחרה לטפל במקרים אלה, ולא במקרים אחרים – ואבקש לדעת מדוע".