עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
מומחים מנסים לקבוע: מי יחוסן ראשון לנגיף?
בקרוב, כך נראה, המירוץ לחיסון יהפוך לקרב על החיסון. מדינות תיאבקנה זו בזו, והאזרחים ינסו להיות ראשונים בתור לקבלת החיסון. מי יזכה בו ראשון?
אילוסטרציה צילום: יוסי זליגר, פלאש 90
על פי דיווחי חברות התרופות נראה כי המירוץ לחיסון מתקרב לסיומו. בעוד שבועות או חודשים יוכרזו החיסונים שהגיעו לקו הגמר ושאושרו לשיווק, אבל אז יתחיל הקרב האמיתי. מיליארדי אנשים בעולם יבקשו להתחסן בעוד יכולת הייצור של החברות מוגבלת. גם אלו מבין החברות שכבר החלו בייצר המוני, בהסתמך על האישור שיגיע, לא בטוח שיצליחו לעמוד בביקוש הענק הגובר.
בכדי לענות על שאלת התיעדוף התכנסו מומחים לאתיקה רפואית וניסו לקבוע את סדר העדיפות הראוי והאתי ולענות על השאלה: מי יחוסן ראשון.
ההנחה הבסיסית היא שארגון הבריאות העולמי של האו"ם יקבע כמה חיסונים תקבל כל מדינה בהתאם לקריטריונים שמתגבשים בימים אלו. כפי שזה נראה עתה, ישראל תקבל מספר נמוך יחסית של חיסונים ודווקא בגלל שמערכת הבריאות שלה חזקה. מי שיקבלו מספר גבוה יותר של חיסונים אלו המדינות שמערכת הבריאות שלהם חלשה והם מתקשים להתמודד מול הנגיף, מדינות אלו יתועדפו ויקבלו חיסונים במספר השווה לכ40% מהאוכלוסיה, בעוד ישראל תקבל מלאי שיספיק לחסן לא יותר מ10 אחוז מאוכלוסייתה.
לכן נוצר צורך לא רק לערוך תיעדוף בין המדינות, אלא המדינות עצמן יתבקשו לבחור את מי לחסן ראשון. הצוות שעסק בנושא הציג שלושה קריטריונים לחלוקה צודקת של החיסונים: הצורך להטיב את מצבם של יחידים ולשם מניעת נזק. יש להגדיר מהי אותה הטבה ואיזה נזק מבקשים למנוע, בעיקר תמותה של מבוגרים ואנשים עם מערכת חיסונית חלשה, וכן כדי שהמתחסנים יוכלו לחזור לעבודתם ולסדר יום רגיל.
היבט נוסף: תיעדוף קבוצות מוחלשות – מי שמצוי בסיכון גבוה לפתח מחלה רצינית. כלומר, אוכלוסיות קשישים וילדים קטנים ומי שמשתייך למעמד סוציואקונומי נמוך וחסר גישה לטיפול רפואי. כמו כן נדרש להגדיר עיקרון של שוויונות ובין השאר ששיקולים דתיים לא יהיו גורם רלוונטי לזכאות לקבלת החיסון.
בדיון אחר שנערך לקראת החיסונים הצפויים להגיע אמרה ד"ר שושי גולדברג, האחות הראשית וראש מינהל הסיעוד במשרד הבריאות, כי "אני מוטרדת מאוד. מי יחסן? איך יוכשרו המחסנים? יש לקרר את מנות החיסון ולשנע אותן. כדאי להקים לשם כך צוות משימה". גם ד"ר טל ברוש, מזכיר הצוות לטיפול במגפות נשמע מודאג בדיון: "אני מאוד מוטרד מהמצב שבו יהיה יותר מחיסון אחד. תרכיבי החיסון יהיו שונים ביעילותם ובבטיחותם. יהיה מאוד קשה לרופאים להחליט איזה חיסון לתת ולמי".