עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
אלפי רופאים חתמו נגד מדיניות הסגרים
אלפי רופאים מרחבי העולם חתמו על מזכר הקורא למדינות לאמץ מדיניות אחראית ושקולה במאבק בנגיף הקורונה ולא להטיל סגרים המוניים וכן לא לחתור ל'חסינות עדר'
רופאים ממוגנים מפני הקורונה צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90
"יש לאמץ מדיניות אחראית, מבוססת ראיות, לטיפול במגיפת הקורונה: לחזק את מערכות איתור המגעים בין אנשים שאותרו כנדבקים, לבצע כמה שיותר בדיקות, לבודד מודבקים, לתמוך בחולים ולא לאפשר הדבקה בלתי נשלטת כאסטרטגיה לניהול המגיפה כיוון שאין ראיות שמדיניות זאת יעילה ולמעשה יש בה סיכונים רבים". את המילים הללו כתבו רופאים מכמה מדינות בעולם שקראו, בעצם, לחשב מסלול מחדש בכל הקשור למאבק בקורונה.
הרופאים ציינו את נייר העמדה המוכר בקהילה הרפואית בשם "מזכר ג'ון סנואו" על שם מחברו, מחלוצי האפידמיולוגים בעולם, העוסק בניהול ובטיפול במגיפות. קהילת רופאים נקראה לחתום עליו והרופאים בעולם נענו לקריאה: יותר מ-4,000 אנשי מקצוע בתחום הבריאות בעולם חתמו על המזכר.
כותבי המזכר תובעים ממקבלי ההחלטות במדינות השונות "לסנן רעשי רקע" ולקבוע את המדיניות אך ורק בהתבסס על תשתית של ראיות מדעיות, כך פורסם ב DoctorsOnly. כותבי המאמר מציינים כי "התפרצות הגל השני של המגיפה וההבנה שצפויים קשיים נוספים הובילו רופאים ואחרים לעיין מחודש במה שמכונה 'גישת חיסון העדר'. הטענה שיש לאפשר התפרצות גדולה ולא מבוקרת באוכלוסייה שהסיכון בה נמוך, תוך כדי הגנה על האוכלוסייה הפגיעה, היא מוטעית ומסוכנת ואיננה נתמכת בראיות מדעיות".
לדבריהם, כל אסטרטגיה לניהול מגיפה המסתמכת על חיסון המבוסס על הדבקות טבעיות ויזומות בנגיף הקורונה היא פגומה. "הדבקה לא מבוקרת אצל צעירים מהווה סכנה לתחלואה ולתמותה ניכרת בכלל האוכלוסייה. בנוסף, המחיר שייגבה בחיי אדם ישפיע על כוח העבודה וישבש קשות את יכולתן של מערכות הבריאות לספק טיפול רפואי במקרי חירום ושגרה", כתבו.
במסמך מתייחסים המחברים גם לנושא ההשפעות ארוכות הטווח של הקורונה ולנושא הבידוד. "שיעור האנשים הפגיעים מהווה עד 30% מהאוכלוסייה באזורים מסוימים. בידוד ממושך של חלקים גדולים מהאוכלוסיה איננו אפשרי הלכה למעשה ואיננו אתי כלל וכלל. ראיות אמפיריות ממדינות רבות מראות שאין דרך ישימה להגביל התפרצויות בלתי מבוקרות לחלקים מסוימים מהחברה. גישה כזאת מהווה סכנה להחרפה נוספת באי השוויון החברתי-כלכלי והיבטים שונים של אפליה מבנית שכבר נחשפו בימי המגיפה. חיוני לנקוט במאמצים מיוחדים להגנה על הפגיעים ביותר, אבל הם חייבים להיות משולבים באסטרטגיות מקבילות וסימולטניות ברמת האוכלוסייה".
מחברי המאמר מזהירים: "אנו עומדים שוב בפני עלייה במקרי מחלת הקורונה, המתגברת במהירות בחלקים רבים של אירופה, ארה"ב ומדינות רבות אחרות. יש לכן חשיבות קריטית לפעולה נחושה ודחופה. יש ליישם באופן נרחב אמצעים אפקטיביים המפחיתים את ההדבקה ומרסנים אותה. יש לנקוט במקביל בפעולות תמיכה בתכניות כלכליות וחברתיות שיעודדו היענות של הקהילה כדי להתמודד עם היבטים שליליים שונים שהועצמו בשל המגיפה".
הם מסכמים כי "ככל הנראה יהיה צורך בהמשך ההגבלות בטווח הקצר, כדי להפחית בהדבקה ולתקן מערכות תגובה לא יעילות למגיפה על מנת למנוע סגרים בעתיד. מטרת ההגבלות היא לרסן באופן יעיל הידבקות בנגיף לרמות נמוכות המאפשרות איתור מהיר של התפרצויות מקומיות ותגובה מהירה לאיתור, בדיקה, מעקב, בידוד ותמיכה, כדי שהחיים יוכלו לחזור למצב כמעט נורמלי בלי צורך להשית מגבלות על כלל הציבור".