׳כאן 11׳: בישראל סבורים כי הופעל לחץ על הוצאת צווי המעצר לנתניהו וגלנט לפני כהונת טראמפ. גורם ישראלי רשמי: הצווים הם אירוע פוליטי.
‘אל תתקשרו אליי’ או: ‘איראן זה כאן’? הח”כים סערו
השרה לשוויון חברתי על הצעת החוק ‘אל תתקשרו אלי’ שתמנע קניות לא רצוניות מאוכלוסיות מוחלשות: תחסוך עד 500 מיליון שקל למוחלשים ביותר, בעסקאות שיווק מפוקפקות • ח”כ יצחק פינדרוס: “זכותו של אדם לומר: ‘אל תתקשרו אליי’ • ח”כ קרן ברק בתגובה: “איראן זה כאן” • יו”ר ועדת הכלכלה ח”כ יעקב מרגי בתגובה לתגובה: “אם זה מה שעושה אותי איראני, בבקשה”
ח"כ יעקב מרגי צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח”כ יעקב מרגי, החלה היום להכין שתי הצעות חוק, האחת פרטית של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר והשנייה ממשלתית, שנועדו להקים מאגר מספרי טלפון של צרכנים שיאסר להתקשר אליהם לבצע שיחות שיווק מרחוק – “אל תתקשרו אלי”. היו”ר מרגי פתח את הישיבה ואמר כי מדובר בהצעה חשובה שבאה לסייע לאוכלוסיות מוחלשות לעמוד בפני השיווק האגרסיבי, אך מצד שני גופים רבים חוששים מפגיעה כלכלית לא מידתית. הוא הבהיר כי הוועדה תקדם את ההצעה, אך באופן מאוזן “שלא ישפוך את התינוק עם המים”.
השרה לשוויון חברתי, ח”כ מירב כהן, הציגה את הצעת החוק הממשלתית ואמרה כי היא באה בעקבות מקרים רבים של ניצול מחפיר של אוכלוסיות מוחלשות. לדבריה, ההצעה תאפשר למי שחשוב לו שלא להיות מוטרד להיכנס למאגר שיגן עליו. “אנחנו צופים שזה יחסוך מאות מיליוני שקלים של עסקאות מפוקפקות בשנה, שמבצעות האוכלוסיות המוחלשות ביותר. דובר אפילו על 500 מיליון שקלים בשנה”, אמרה. היא הוסיפה כי היא תומכת בחקיקה בתהליך מאוזן ומעמיק, שלא יפגע בעסקים, אלא יגן על הצרכנים המוחלשים.
ח”כ הילה שי וזאן אמרה כי צריך לוודא שתהיה גם אכיפה של הצעת החוק. ח”כ קרן ברק אמרה כי היא מבינה את הפגיעה בחלשים ואת הצורך לפתור את הבעיה, אך הזהירה כי הפתרון הזה עלול לפגוע בצורה לא מדתית בענפי עסקים שלמים במדינה. “אם מציקים לי מחברת הסלולר ואני מבקשת להיכנס למאגר – מאותו רגע כל החברות לא יוכלו להתקשר אלי. זה לא יאפשר לחברות חדשות להתפתח”, אמרה.
ח”כ יבגני סובה אמר כי יש ביטוי שנקרא “להכניס רגל בדלת”, וברגע שזה קורה אפשר למכור למוחלשים הכל. הוא הוסיף כי יש אנשים שלא רוצים לקבל שום שיחה, ואמר כי אפשר לבחון להחיל את ההצעה רק על אזרחים ותיקים. ח”כ יצחק פינדרוס הוסיף כי זו זכות אלמנטרית של אדם לבקש שלא יתקשרו אליו. ח”כ ברק העירה: “איראן זה כאן”. היו”ר מרגי אמר בתגובה: “אם זה מה שעושה אותי איראני, אז אני איראני”.
ח”כ תמר זנדברג אמרה כי כל מה שהחברות מבקשות זה את הזכות לעבוד עלינו, והוסיפה: “אם החברות לא היו מנצלות את השיחות האלה לפגיעה בקשישים ומוחלשים לא היינו כאן היום”. ח”כ ברק אמרה כי בסוף מי שעבריין ימשיך להיות כזה, בעוד שעסקים לגיטימיים שירצו להחזיר לקוחות שנטשו ייפגעו.
במהלך הדיון סיפר היו”ר מרגי כיצד קיבל שיחות שהציעו לו ביטוח למכשירי חשמל חדשים שרכש, בלי לספר לו כמה ישלם על הביטוח לכל מוצר ובלי להסביר לו שההצעה לא משתלמת, וכיצד הצליחו להיכנס לביתו ולמכור לו שואב אבק שלא רצה. היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, עו”ד חנה וינשטוק טירי, הזכירה כי היו דיונים רבים, בהם גם בוועדת הכלכלה, בה נשמעו עדויות קורעות לב על איומים, הפחדות ולחצים מאוד קשים שמופעלים בשיחות שיווק.
מנהלת המחלקה המשפטית של איגוד לשכות המסחר, עו”ד קרן חן סופר, אמרה כי “בכל פעם שמתעוררת עוולה של עסקים לא לגיטימיים, במקום לפתור את הבעיה באכיפה פותרים את זה בחוק שיוצר עומס אדיר”. היו”ר מרגי אמר בתגובה כי יש אמצעי פרסום אחרים נוספים. מנכ”ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו”ד ירון לוינסון, הזכיר כי מדובר במגיפה וכי כל יום מגיעות תלונות בעניין. לדבריו, הצעת החוק היא בגדר חיסון למניעת התופעה.
