דפנה ליאל: גם אם ההסכם יאושר מחר לא תהיה קריאה לתושבי הצפון לחזור, זה יהיה תהליך הדרגתי. מי שירצה להמשיך לקבל מענקים יוכל לעשות זאת במשך תקופה ממושכת.
הבדואים הצליחו להפתיע: הורידו את רמת התחלואה מ'אדום' ל'צהוב'
שני הישובים הבדואים רהט ולקיה שהוגדרו כאדומים, ירדו לרמת 'צהוב' לאחר שהרשויות המקומיות הצליחו להפחית את רמת התחלואה. בפיקוד העורף משבחים: "ראשי הישובים לקחו לעצמם סמכויות, והם אסרו התקהלויות עוד לפני שהממשלה החליטה על כך"
בדואים בנגב. אילוסטרציה צילום: הדס פרוש, פלאש 90
הקדימו את הממשלה ופעלו עצמאית: הישובים הבדואים נחשבים מזמן לאוטונומיה נפרדת וזאת לאחר שבישובים אלו החוק הישראלי אינו בדיוק רלוונטי, ומי שקובע אלו בכירי הישובים. אך מסתבר שלמצב השליטה הנוכחי בישובים הבדואים – שזוכה לביקורת רבה בציבור הישראלי בפרט נוכח ההשתלטות הנעשית לעין השמש על קרקעות ציבוריות - יש גם מאפיינים חיוביים.
מתברר, כי רהט ולקיה, שני היישובים המרכזיים של המגזר בנגב, זוכים בימים אלה לשבחים מקצינים בכירים בפיקוד העורף, בעקבות מה שנראה כסיפור הצלחה במאבק במגפה. שני היישובים הוגדרו אדומים עם תחלואה גבוהה במהלך חודש אוגוסט, אך בימים של סוף הקיץ בהם העקומה השלילית בישראל עלתה, ברהט ובלקיה היא דווקא השתטחה.
בכתבה שפורסמה היום ב'ynet' נחשף כי בתמיכה ובעידוד של פיקוד העורף, ראשי היישובים לקחו לעצמם סמכות להחליט הרבה לפני הממשלה על סגירת היישובים. כך, "האימאמים קיבלו את ההנחיה המקומית לסגור את המסגדים ללא התנגדות או אלימות גם מצד אדוקי המתפללים, חלק מהשכונות נסגרו עוד לפני הסגר הארצי, תנועת אזרחים הוגבלה והתקבלה בהבנה וגם העסקים ומוסדות החינוך הושבתו בהובלה של פרנסי שני היישובים, המונים יחד כ-90 אלף תושבים".
ראש עיריית רהט, פאיז אבו סהיבאן, סיפר כי לקח את הקורונה כמה שהוא מגדיר אתגר אישי. "הבנתי שאני חייב להציל את העיר שלי לפני שתהפוך לאדומה", הוא אמר. "פעלתי יחד עם האימאמים של המסגדים מתחילת הקורונה ובאמצעות הרשתות החברתיות בין היתר הזהרנו את התושבים והפצרנו בהם להישמע להנחיות. שיתוף הפעולה היה מאוד מוצלח. היום אנחנו עיר צהובה. היה לנו 400 נדבקים ביום, וירדנו למאה. חשוב לציין גם את שיתוף הפעולה עם משרד הבריאות, פיקוד העורף והמשטרה שסייעו רבות".
ראש מועצת לקיה, אחמד אלאסד סיפר: "כשקיבלתי לראשונה הודעה על עובדת במחלקת הרווחה של המועצה שנדבקה, נתתי הוראה לכל עובדי המחלקה להידבק והתברר שחמישה נדבקו. ביקשתי להורות על אכיפת הבידוד ובמקביל הגשתי בקשת לסיוע מפיקוד העורף. הזמנתי בדיקות וביקשתי מכל התושבים להיבדק. תוך שלושה ימים נבדקו 1,400 תושבים. לאחר שזיהינו מספר גדול של נדבקים, סגרנו את מערכת החינוך וגני הילדים. בנוסף אסרנו תפילות במסגדים וכל אירוע שיגרום להתקהלות, ולרבות זאת אסרנו חתונות. הציבור היה שותף פעיל בכל ההחלטות".
"בלקיה היו הראשונים לסגור לימודים ולעצור את החתונות", סיפר ל-ynet מפקד מחוז הדרום בפיקוד העורף, אלוף משנה שגיא ברוך. התנהלות ההנהגה המקומית הזכירה לו החלטות שמקבלים לעיתים ראשי מועצות ועיריות בדרום בימי הסלמה מרצועת עזה: סגירות מערכת החינוך בהחלטה מקומית ולא לפי המלצה או הוראה של מערכת הביטחון.
"זה נכון שבמגזר הבדואי יש פחות צפיפות אבל הם הוכיחו שאם נרתמים ונלחמים באמת ומהר במגיפה אז אפשר לנצח אותה", הוסיף אל"מ ברוך, "לא כפינו כלום, רק המלצנו והם אף החמירו בהחלטות שלהם. אם מודל הרמזור לטיפול דיפרנציאלי ואזורי במגפה הוא היסוד, אז המגזר הוכיח שהרשות המקומית היא לבנת היסוד העיקרית של המאבק במגפה – ראש העיר מכיר את תושביו הכי טוב, הם מאמינים לו וסומכים עליו, יש לו אינטרס למגר את המגפה בעירו כדי לדאוג לבריאות אנשיו שלו אך גם לעסקים שיחזרו לפעול כמה שיותר מהר".
למערכה גויסו גם חיילים במילואים ששירתו כלוחמים בגדס"ר הבדואי. הם הוטמעו בשכונות, עודכנו וידעו מראש על האירועים המשפחתיים הגדולים שתוכננו ופעלו לבטלם בהסכמה והיו כתובת לתושבים רבים. "הם הבינו לא רק את השפה אלא בעיקר את המנטליות. ברגע שאנחנו נותנים לרשות את המשאבים והכלים, היא יודעת כבר לפעול לבדה ומה לעשות כדי לעזור לתושביה", סיפר אל"מ ברוך וציין כי הוא ואנשיו הסתובבו על מדים באופן בטוח ביישובים הבדואים וזכו להבעות תמיכה מהתושבים המקומיים, גם בשיא המשבר.
