עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
בניגוד לטענות: רגישות בדיקת הקורונה בישראל זהה למדינות אחרות
לאחרונה נפוצו טענות על כך שמכשיר בדיקות הקורונה דוגם את החומר במשך סבבים רבים כך שהוא מאתר גם נגיפים חלשים שלא מעידים על מחלה פעילה • המומחה מסביר האם הדבר נכון
צילום: נתי שוחט, פלאש 90
האם בדיקות הקורונה בארץ נדגמות בדקדקנות כך שהן מאתרות גם מספר מועט של נגיפים בגוף, כזה שלא יכול להתרבות, לגרום למחלה ולהדביק אחרים?
לאחרונה השמיעו אנשי תקשורת מובילים טענות כאילו שמדיניות בדיקת דגימות הקורונה הינה מחמירה מדי ביחד למדינות אחרות. כך למשל נטען שבישראל נקבע סף של 35 סבבי בדיקות במכשיר, כך שגם אם רק סבב הבדיקה האחרון הניב תוצאה חיובית, הנבדק יקבל תוצאה חיובית על כל המשמעויות שלה. בעוד במדינות אירופה למשל נקבע שיש לערוך רק 32 סבבי בדיקות. התוצאה, על פי הפרסום: כל הדגימות שנמצאו חיוביות בסבבים 33,34,35 מוגדרות בארץ כחיוביות בעוד באירופה הנבדק יקבל תוצאה שלילית.
הטענה הכתה גלים, ורבים הרגישו כי המדינה 'מחמירה' מדי במדיניות הדגימות, ללא צורך.
אך כעת מגלה ד”ר יובל גפן, מנהל המעבדה המיקרוביולוגית בקריה הרפואית רמב״ם, שנחשב לאחד מהמומחים הגדולים בארץ בתחום הבדיקות המולקולריות, כי הטענה פשוט לא נכונה:
"בישראל כל ערכת בדיקה נבדקת ומתוקפת בשנית גם על ידי המעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות. הרצת הבדיקה תבוצע בדיוק על פי הוראות היצרן וגם ערכי הסף לבדיקה ׳חיובית׳ או ׳שלילית׳ הם בהתאם להוראות היצרן. בשום מקרה ההנחיות של המעבדה המרכזית אינן מקלות יותר מאשר אלו של ה FDA, ההיפך. המעבדה המרכזית מסייגת עוד ומוסיפה ערכי סף גם לתוצאה ׳חיובית חלשה׳, משמע גבולית. וכל מנהלי המעבדות מחוייבים להנחיותיה".
הוא קובע כי הטענה ש"בישראל סף הבדיקה הינו 37 ואילו בארה״ב 34", אינה נכונה עובדתית, אלא תלויה בסוג המכשיר שמבצע את הבדיקה. בסופו של דבר כל המכשירים מניבים תוצאה דומה, אלא שהטכנולוגיה של כל אחד מהמכשירים דורשת מספר שונה של סבבים בכדי להגיע לאותה רמת רגישות שנקבעה כמעידה על נגיף קיים ופעיל. הוא קובע כי "אין הגיון להשוות בין ערכי סף של ערכות שונות. כל ערכה עומדת בפני עצמה וכך גם תהליך התיקוף שלה. יש המון פרמטרים שמבדילים בין ערכה לערכה, לכן השוואה בין מספרי הסף של בדיקות שונות היא חסרת משמעות".
הוא משווה את הטענה השגויה לאדם שיראה כמה אנשים אוחזים באותו סכום של מטבעות ויטען כי כולם מחזיקים בערך דומה של כסף, אך בפועל אחד מהם אוחז שקלים, השני דולרים והשלישי יורו כך שכל אחד מהאנשים מחזיק סכום שונה. כך גם אם נבצע בכל המכשירים מספר שווה של סבבי בדיקה, התוצאה לא תשקף את מצבו האמיתי של הנגיף בגוף.
