עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
מדאיג: רופאים מקבלים תעודה בלי לדעת רפואה
רופא שערך סטאז' לסטודנטים לרפואה שביקשו לקבל תעודה חושף את השיטה בה אלו שאין להם מושג ברפואה מצליחים לקבל תעודת רופא
רופא, אילוסטרציה צילום: פלאש 90
אתם מרגישים שהגעתם לכתובת הנכונה. האיש עם החלוק הלבן והתג הענוד עליו המצביע על היותו ד"ר מצליח לנסוך בכם רוגע. הנה, כאן נמצא מזור למכאובים שתקפו אותנו. אבל המידע הבא עשוי להחריד אתכם, מאחר והוא מגלה את הקלות הבלתי נסבלת בה אדם שאינו רופא מצליח לקבל תעודת רופא.
ד''ר דניאל פלוזר חושף את השיטה שבה ערבים-בדואים מגיעים לסטאז' אחרי לימודי רפואה במולדובה בלי לדעת רפואה. הלימודים שם, מסתבר, אינם לימודים ותמורת כסף אפשר לסיים אותם בלי לדעת מאומה, ואת המבחן שנערך להם בארץ יש שלל שיטות לעקוף. השורה התחתונה: רופאים שאינם רופאים עוסקים בריפוי ובאבחנה כשלאיש אין מושג שה"רופא" אינו אלא שרלטן חסר ידע בסיסי ברפואה.
בפרסום כותב ד"ר דניאל פלוזר "אני הכשלתי כמה וכמה צוערי רפואה בסטאז'. לצערי כולם הועברו על ידי עמיתים רחמנים. היום הם רופאים. מדובר בצוערים שלמדו במקומות מסויימים. לקח לי זמן להבין איך הגיעו לסטאז'. בעזרת ידידים ומתמחים ערבים-בדואים הבנתי. שוחד מרמה והפרת אמונים".
הוא הוטרד מהתופעה הקשה ובירר את מקורה. והנה מה שעלה בחכתו. "הדיקן של קישינב, מולדובה, הסביר שהוא זקוק לכסף והם בכל מקרה לא יהיו רופאים במולדובה", כך שלא אכפת לאוניברסיטה המקומית לתת להם תעודת רופא.
"כך עוברים את שלב א בדרך. השלב הבא, בחינת הרישוי בארץ. עד לאחרונה הייתה הבחינה תרגום מדויק של ספרי שאלות מוכרים. נערכה באולם צפוף, ללא גרסאות שונות של הבחינה", כלומר, ניתן היה להעתיק, לתאם תשובות ולעבור את המבחן בהצלחה בלי באמת לעבור אותו.
ויותר מכך. פלוזר מגלה כי "בעזרת שוחד לעיתים הבחינה דלפה. בעזרת ציוד פשוט שכל בלש פרטי מכיר ניתן לשדר את הבחינה החוצה. כנופיה שעשתה שימוש באמצעים אלה נתפסה בבאר שבע מסייעת למעבר בחינת הרישוי. זיוף תעודת זהות גם אפשרי, בדהריה, יודעים לעשות זאת, כמו גם לוחיות זיהוי של רכב".
"ועכשיו לסטאז'. לא רק זאת שאלה שנכשלו אצלילא ידעו רפואה, הם לא ידעו דבר. השאלות ששאלתי הם: איזה טיפול אתה מכיר מלבד אינסולין לסוכרת. איך מאבחנים אוטם שרירי הלב ומה הטיפול". מספר הד"ר.
"את השאלות הללו שאלתי רק לאחר חודשיים במחלקה ולאחר תחנונים של המתמחים שלא להעביר אותם. הצוערים הללו עברו לעיתים בהצטיינות במחלקות אחרות. פניתי לחותמים ושאלתי מדוע, ענה לי אחד, שהרי מישהו צריך להיות רופא בכפרים. אחד המתמחים שלי "מהמגזר" שלמד בירדן, היום מומחה ברפואה פנימית, שתמך בי כאשר הכשלתי אותם, אמר לי, הרי הם מטפלים גם בילדים שלכם. שאלתי, הכיצד? וענה: מי אתה חושב רואה את החיילים בביקור רופא.
"זהו. זה הקצה של הספקטרום, אבל יש טווח", מסיים ד"ר פלוזר את דבריו ומותיר אותנו מודאגים. מאד.