הפלסטינים מדווחים כי צה''ל חיסל בעזה מחבל שביצע פיגוע בבאר שבע ב-2002 ושוחרר בעסקת שליט.
בעולם חוששים: תופעות הלוואי של החיסון היו קשות יותר
לפני שבועיים הודיעה חב' אסטרהזנקה המפתחת את החיסון בשיתוף עם אוני' אוקסופרד על הפסקת הניסוי, לאחר שאחת המשתתפות חלתה. בהמשך הודיעה החברה על חידוש הניסוי, בטענה ש"הנסיינית הייתה חולה בטרשת". אלא שבעולם, משום מה, לא מאמינים ודורשים הוכחות
צילום אילוסטרציה דוד כהן, פלאש 90
הנסיינית הייתה חולה? בעולם לא מאמינים ודרושים הוכחות: חברת אסטרהזנקה, המפתחת את החיסון יחד עם אוני' אוקספורד, הודיעה כזכור בשבוע שעבר על החזרת הניסוי וזאת לאחר שהתברר כי הנסיינית שסבלה מתופעת לוואי, הייתה חולה בטרשת קודם לכן. אלא שבעולם לא מאמינים ושם דורשים הוכחות.
כזכור, החברה שנחשבה למובילה בייצור החיסון והיא כבר החלה בשלב הניסוי בבני אדם, הודיעה על הפסקת הניסויים שלה בבריטניה ובארה"ב, בעקבות תופעת לוואי שהתגלתה אצל אחת הנסייניות. בהמשך נודע כי אחת המתנדבות בניסוי סבלה משיתוק בחוט השדרה, המאפיין לעיתים נדירות השפעות של מחלות ויראליות או חיסונים.
בהמשך הודיעה החברה על החזרת הניסוי, זאת לאחר שהתברר כי אותה מתנדבת הייתה חולה קודם לכן בטרשת, כך שנראה כי זה היה המקור לשיתוק. אך כעת, עולים יותר ויותר קולות הקוראים לבדוק את הנושא לעומקו.
כעת מתברר כי בניסוי קודם של החברה, אחת המתנדבות סבלה ממה שנראה כמו התקף ראשון של טרשת. הדמיון בין טרשת לבין השיתוק שממנו סבלה המתנדבת השנייה שבגללה הופסק הניסוי מהווה סיבה לדאגה - אולי האבחון היה מוטעה והמתנדבת בעצם סבלה גם היא משיתוק בחוט השדרה.
למרות זאת, משרד הבריאות הבריטי אישר לחברה להמשיך את הניסוי, בעוד ב-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, מסרבים לחדש את האישור.
בנוסף, גורמים בקהילה המדעית דרשו לדעת מה היו הממצאים שהובילו לחידוש הניסוי בבריטניה אך לאי חידושו בארה"ב. אסטרהזנקה לא מיהרה לחשוף את הנתונים, אם כי מהחברה נמסר כי ממצאי החקירה העלו כי "לא סביר" שהיה קשר בין השיתוק לבין החיסון.
אסטרהזנקה אף חשפה את פרוטוקול הניסוי, ומסרה כי היא אמורה לפרסם תוצאות אחרי שיתגלו 150 חולים בקורונה מבין מתנדבי הניסוי. לדבריה, על פי הנחיות ה-FDA והרגולטור הבריטי, מספיק כי הניסוי יהיה יעיל ב-50% (מספר החולים בקבוצת הניסוי יהיה מחצית ממספר החולים בקבוצת הביקורת) כדי שהמוצר יוכל לקבל אישור. אך המידע שהועבר לא מספק את הגורמים בקהילייה המדעית, שמבקשים לקבל יותר פרטים שיאשרו כי החברה אכן בדקה את המקרה ביסודיות, וכי לא נעשתה עבודה שטחית שמטרתה להאיץ את ייצור החיסון ולהגיע ראשונה לקו הסיום.
