מיענקלה הכונס ועד אכיפה סלקטיבית: האירועים שלא שכחנו השנה

אירוע סיום הש"ס. אילוסטרציה צילום: שוקי לרר

תשרי: חודש של טרגדיות במותם של ילדים בחורים צעירים

חודש תשרי השנהב ייזכר כחודש של טרגדיות בו קיפחו את חייהם בחורים צעירים.

בחול המועד נפטר הבחור מרדכי זאב וינברג ז"ל בן 21 לאחר תאונה הקשה שהתרחשה ביום רביעי של חול המועד בכביש המנהרות בדרך מירושלים לביתר עילית הוא נותח מספר פעמים אך נגזרה הגזרה והוא השיב את נשמתו ליוצרה.

אסון נוסף אירע בחודש בנחל סמאר במדבר יהודה הבחור ירחמיאל ישעיהו ברכר ז"ל בן 21, חסיד אלכסנדר, שהרג לאחר שנפל מגובה רב בנחל, שם טייל עם חבריו במסגרת ימי בין הזמנים.

ירחמיאל ישעיהו ז"ל נפל מגובה של כ-30 מטר בנחל סמאר במדבר יהודה, סמוך למצפה שלם. מתנדבי יחידות החילוץ מגילות וים המלח של המשטרה, וכן מסוק של חיל האוויר הוקפצו למקום. כשלוש שעות לאחר שנפגע, הגיעו אליו צוותי רפואה אך למגינת לב נקבע מותו.

באותו חודש, טרגדיה קשה נינו של האדמו"ר מסקווירא והאדמו"רים מאלכסנדר וקופיטשניץ, יוסף גולדמן ז"ל בן ה-9, טבע בטיול במונסי הלווייתו נערכה  בשיכון סקווירא בערב שבת חול המועד בהשתתפות אלפי חסידים.

חשוון: הרבי מסאטמר הגיע לביקור היסטורי בישראל

בחודש חשוון רבבות קיבלו את האדמו"ר מסאטמר שנחת בישראל, לצד רבני בד"ץ 'העדה החרדית', אדמו"רים ורבנים. במהלך משאו בקבלת הפנים הענקית התייחס האדמו"ר מסאטמר למו"מ הפוליטי בישראל ולחוק הגיוס, ותקף את המפלגות החרדיות.

משטרת ישראל הציונית נערכה לאבטחת ביקורו של האדמו"ר מסאטמר המתנגד לשלטון הכופרים ופרסה הנחיות לציבור על חסימת צירים בירושלים.

גם המערכת הפוליטית סערה סביב ביקורו של האדמו"ר האנטי ציוני. מאביגדור ליברמן, איציק שמולי ועד עופר ברקוביץ שתקפו בחריפות את ביקורו של האדמו"ר בהסתה חסרת תקדים כנגד האדמו"ר שחילק מיליונים למוסדות התורה שלא לוקחים כסף מהמדינה

כסלו: זקן ראשי הישיבות חזר לחיים

בחודש כסלו נשמעה תפילה וזעקה בעולם הישיבות: בעקבות מצבו של מרן הגאון רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק - ראש ישיבת בריסק וזקן ראשי הישיבות בדורנו קשה מאוד שאושפז במחלקת טיפול נמרץ והיה זקוק לרחמי שמים מרובים.

בחסדי שמים ראש הישיבה חזר לאיתנו ועבר לדירה חדשה ליד ישיבתו ישיבת בריסק בשכונת גוש 80, שאובזרה בכל הציוד הרפואי לצרכיו של ראש הישיבה. הדירה נקנתה לראש הישיבה לפני חמש שנים ועם החמרה במצבו הסכים ראש הישיבה לעבור אליה.

מקרה מיוחד נרשם אצל ראש הישיבה בשעת קריאת התורה קרא הבעל קורא שלוש פרשות: ויצא, וישלח ופרשת השבוע וישב. הפרשות נקראו אחרי שראש הישיבה היה מאושפז בטיפול נמרץ ולא יכל לשמוע קריאת התורה בבית החולים ובשביל להשלים את פרשיות התורה כסדרן ביקש שיקראו את הפרשיות שהחסיר.

באותו חודש טרגדיה מזעזעת כל לב, האברך הצעיר ר' איציק וייס ז"ל הסתלק בחטף בתוך השבעה על בנו הפעוט ישראל ז"ל.

במהלך ההלוויה סופר על כך שבערך עשרים דקות לפני שהתמוטט, הקריא לאביו ר' שמשון וייס את דברי חז"ל שיש סדר הדורות שכל אחד כתוב לו כמה יחיה ומה הקצבה שלו לחיים ואת מה הוא צריך לתקן, והנשמה הזאת שהתכוון לבנו עשתה את מה שצריך, ואנחנו לא יודעים כמה אדם יחיה, איציק אמר וחיזק את עצמו ש"צריך להתחזק באמונה ולא לשאול שאלות כל אחד חי כמה שצריך". והדברים היו לפלא שעשרים דקות לאחר מכן התלונן שלא חש בטוב והתמוטט לפתע פתאום למגינת לב בני משפחתו וחבריו הרבים.

טבת: סיומי הש"ס בכל העולם ויענקל'ה הכונס

חודש טבת השנה ייזכר כמעמדי סיום הש"ס בכל העולם חגגו את המעמדים, ראשון הסיומים היה בירושלים נערך מעמד סיום אדיר של אגודת ישראל ב'היכל ארנה' שכבש את כל הסיומים בהשתתפות כל האדמו"רים חברי מועצת גדולי התורה.

גולת הכותרת של הסיום בהיכל ה'ארנה' היה הקרנת הסיפור המצמרר של 'יענקלה הכונס' שהפך להיות הקליפ הטוב ביותר של השנה בכיכובו של אמן הרגש מוטי שטיינמץ.

הקליפ יענקל'ה הכונס תורגם לשפות רבות והוא מוכר אצל כל ילד חרדי.  

אחד השירים שהושמעו בסיומים היה "לאורו ניסע ונלך", שהחליף את ה'ימים' המיושן ו'כי אורך ימים'.

מאוחר יותר סיומים נוספים של 'דרשו', ש"ס בארנה, ו'דגל התורה' הליטאית נערכו בהיכל יד אליהו בתל אביב לאחר אין ספור ביטולים של מקומות.

השיר כך נראה הפך לחלק בלתי נפרד מהציבור הליטאי, על כלל פלגיו והוא מושר בכל אירוע בעת כניסת גדולי ישראל ובעיקר לשר התורה הגר"ח קנייבסקי, מנהיג היהדות החרדית ואף המסעות בתקופת הבחירות זכו לשם "לאורו".

מילות השיר: "לאורו לאורו לאורו, לאורו ניסע ונלך, עד כי לבדו לבדו, לבדו ימלוך מלך". לשיר נוספו גם מילים ביידיש "הייבציך אידן אלע... לעבעדיג און פריילך... עד כי הוא לבדו ימלוך מלך... אנקעגן גיין משיח במהרה בימינו ומלכינו בראשינו".

מי שעקב אחר שרשרת סיומי הש"ס שנחגגו בכל העולם היהודי, לא יכול היה שלא לשים לב לתופעה יוצאת דופן: מסעותיו של ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין. כשהוא נשען בכבדות על תשעים ושבע שנותיו יצא ראש הישיבה למסע מפרך מקצה הארץ ועד קצהו, במטרה אחת ויחידה: לעודד יהודים לסיים ש"ס.

באותו חודש נפרדה היהדות החרדית מעסקן של דורות חבר הכנסת לשעבר הרב החסיד אברהם יוסף לייזרזון זצ"ל, שהיה מגדולי עסקני היהדות החרדית במשך עשרות שנים,. לייזרזון מדמויות ההוד הלך לעולמו בשבת קודש והוא בן 77. הוא כיהן כחבר כנסת ויושב ראש 'החינוך העצמאי'. היה מקורב לכל גדולי הדור.  

שבט: גדולי ישראל מתייחסים לראשונה לנגיף הקורונה ואיש העסקים שחובק בת אחרי 23 שנים

כשעוד לא הכרנו את הנגיף בישראל אז רק בסין דבר קיומו הגיע לשולחנם של מרנן ורבנן גדולי ישראל, שר התורה הגר"ח קנייבסקי וראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין, שנשאלו במה צריך להתחזק.

הגר"ח קנייבסקי התבטא כי, "בימי השובבי"ם המסוגלים עלינו להלחם בעמלק כנזכר בפרשתנו - להבדל מכל טומאת מצרים ותרבות העמים, ויתקיים בנו 'כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאיך".

מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין התבטא ואמר: "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל, צריך לזכור שהכל בהשגחה משמיים, אין מה לפחד. ועלינו להתחזק באמונה שהכל מאתו יתברך ולהרבות בתורה, שהיא מגנא ומצלא מכל מרעין בישין".

אירוע משמח באותו חודש הולדת הבת הראשונה לאיש העסקים ר' ישראל נטע (שרוליק) שטרן בעלים ומנהל רשת מסעדות 'המסעדה היהודית' לאחר 23 שנים של ציפייה.

מדובר היה בשמחה פורצת גבולות שכן ר'ישראל ורעייתו ציפו במשך כ- 23 שנים לזרע של קיימא.

שמחה גדולה ועצומה הייתה בקרב כלל חסידי ויז'ניץ והמוני חבריו ומכריו מכל גווני הקשת במגזר בהישמע הבשורה וקידוש ענק נערך בקרית ויז'ניץ לצד סעודת הודיה בהשתתפות הרה"צ רבי אלימלך בידרמן.

אדר: בבחירות השלישיות ראש הישיבה פורץ בבכי

בני ביתו של ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין יחד עם תלמידיו ומקורביו שהתאספו ביום הבחירות בחדרו של ראש הישיבה ברחוב ראב"ד בבני ברק לאמירת פרקי תהילים להצלחת המערכה הקשה ביום זה פרץ בבכי והדמעות שטפו את עיניו.

לאחר מכן ראש הישיבה הרים את ידיו בכדי לכסות את עיניו ולייבש את דמעותיו, וככה נמשכו פרקי התהילים. סרטון הווידאו נחשף לראשונה ב'בחדרי חרדים' ביום הבחירות.

התלמידים העידו, כי לא ראו דבר כזה מעולם. ככל הנראה ראש הישיבה רואה את המצב כקשה וקריטי והוא ראה צורך לעורר רחמי שמים מרובים.

ח"כ יעקב אשר הגיב לדברים באומרו: כשאבא של כולנו בוכה על הסכנה המרחפת אי אפשר לעמוד מנגד, הציבור צריך להתעשת מהר.

התפשטות הגל הראשון: לסגור או לא לסגור

בשלהי חודש אדר עם התפשטות הגל הראשון של הקורונה והאיסור על התקהלות של למעלה מעשרה אנשים  הורה שר התורה לקיים את הלימודי כרגיל בתלמודי התורה ובישיבות.

בחסידות קרלין סטולין הודיעו לאלפי החסידים ברחבי הארץ כי כל בתי הכנסת של קרלין ברחבי ארץ יסגרו על מנעול ובריח עד להודעה חדשה.

ההוראה התקבלה בפקודת האדמו"ר, שם נאמר שאין לארגן גם מניינים בשום מקום, לא בבתים ולא בחדרי מדרגות, וגם לא להיכנס לבתי כנסת ובתי מדרשות אחרים. כל אחד יתפלל ביחידות וילמד בביתו לעת עתה עד להודעה חדשה שתגיע במהרה בימינו ברחמי השי"ת.

ההוראה היא גם לבעלי יארצייט וגם לאלו שחייבים באמירת קדיש, כך גם לגבי המקוואות יישארו סגורים והמפתחות יישארו בידי הבלנים בלבד ועליהם להשגיח על כך.

בחצר חסידות סלונים נרשמה היסטוריה  מפי המשב"ק הרב שמואל דייטש, בה הוא מורה בשם האדמו"ר כי השבת לא יתקיימו טישים בבית המדרש הגדול ברחוב סלנט בירושלים וכן הוראה כי בירושלים במרכז החסידות ובכל הערים יפוצלו המניינים וה'שבת אחים' בליל שבת כפי הוראות משרד הבריאות.

ההוראה תקבלה על אף שבחסידות סלונים מקפידים לא לבטל טיש בליל שבת גם במקרים קיצוניים והדבר מהווה תקדים היסטורי בחסידות סלונים. אך כאמור עקב פיקוח נפש והסכנה שיש בדבר כפי שהוכח בחסידויות אחרות הוחלט על הצעד הדרמטי ואחרי עשרים שנות הנהגה הרבי לא ערך את הטיש לציבור.

ניסן: מנייני המרפסות

בחודש ניסן אירע דבר בישראל.  משעה שיצאה הוראה מפה קודשם של גדולי ישראל המיישרת קו עם הנחיות משרד הבריאות ואוסרת להתפלל גם בשטחים הפתוחים, הפכו המרפסות מחצר האחורית של הבית, זו שנכנסים בה מדי פעם לתפוס סיגריה או לחפש גרוטאה, לשטח המרכזי של הבית היהודי. לנדבך שעליו הכל עומד.

אם מישהו חשב לדכא בכך את הגאווה היהודית, לכופף את גבו של היהודי השמח בחגו, מוטב היה שימציא לעצמו מזימות אחרות. אם לשם כיוון הנגיף, הרי שיצא מהעסק הזה וידו על התחתונה. קול שירת המרפסות המשלבת נוסחים שונים וקהילות מגוונות ילווה אותנו עוד הרבה שנים קדימה. עבור רבים חג פסח תש"פ ייזכר כאחד החגים השמחים והמאירים שהם חוו, אודות למניינים המיוחדים.

בניגוד לתפילה בבית הכנסת, שיש לה חוקים רבים, לתפילה במרפסת יש רק חוק אחד: להתפלל. כל השאר לא רלוונטי. הנוסח מתחלף לפי פשרות, הדציבלים כאוות נפשו של כל אחד, ולאיש לא אכפת כמה זמן אתה מתפלל שמונה עשרה, והאם אתה חובש לראשך שטריימל או קסקט.

בג"ץ סתם את הגולל על כהונת רון קובי

בשלהי חודש ניסן שמחה וששון באופן סופי ליהדות החרדית כולה ולתושבי טבריה בפרט  רון קובי, שהודח מתפקיד ראש העיר טבריה ארבעה חודשים קודם לכן ספג מפלה קשה כאשר נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות דחתה את בקשתו לדיון חוזר בהדחתו מאחר וזו התקבלה בתקופת ממשלת מעבר.

רון קובי הדוגמא לראש עיר שנלחם בציבור החרדי בגסות ונזרק מתפקידו בבושת פנים.

אייר: פגישה נדירה: האדמו"ר מויז'ניץ נפגש עם ראש הממשלה

האדמו"ר מויז'ניץ הגיע במוצאי ל"ג בעומר באישון לילה לפגישה אישית והיסטורית עם ראש הממשלה בנימין נתניהו במעונו הרשמי בבלפור. האדמו"ר מויז'ניץ הגיע במיוחד מחצור הגלילית והיא התנהלה בארבע עיניים למעלה מ-45 דקות.

תוכן הפגישה וסיבתה לא נודעו גם לקרובים ביותר שכן האדמו"ר נפגש ביחידות וההשערות כי מודבר בבקשת עזרה עבור מקרה מיוחד בשבילו פועל הרבי. האדמו"ר התבטא בכניסתו ואמר, "אני מגיע בשליחות למען עם ישראל".

במהלך תחילת הביקור שיבח האדמו"ר מויז'ניץ את ראש הממשלה על טיפולו במשבר הקורונה וכן על מה שהוא פועל ועושה למען ישראל. בין היתר התבטא האדמו"ר כי הכל, "זה ניסים מהשמיים". לאחר מכן דיברו השניים על הרקע המשפחתי של ראש הממשלה. נתניהו סיפר בין היתר על חמיו וסביו שהגיעו מוולוז'ין. לאחר מכן נועדו ראש הממשלה והאדמו"ר ביחידות.  בסיום הפגישה הודה ראש הממשלה לאדמו"ר על שטרח להגיע מחצור.

זמן קיץ בעולם הישיבות והבחורים שנפלטו

בעיה גדולה שהתעוררה בזמן הקורונה היו הבחורים בעולם הישיבות שלא מצאו את מקומם בישיבות.

מדובר בבחורים טובים, כאלו שהישיבה עשתה איתם חסד, ולמרות זאת, כשבאה הקורונה הם לא הצליחו למצוא את עצמם. בעולם הישיבות נוצרה בעיה לא פשוטה.

כאן ב'בחדרי חרדים' דיווחנו מספר פעמים  "כמו לכולם, בהתחלה הקורונה נראתה ונשמעה כאיזו אופנה חולפת. עם הזמן זה החל להוות איום ממשי. שבוע אחרי פורים כבר עזבנו את הישיבה סופית. הבנו שעד להודעה חדשה אין לנו לאן לחזור. בימים הראשונים זה עוד היה סביר. בכל זאת זה היה בין הזמנים, כל אחד מצא את הסידור השלו. אחר כך הסתיימו ימי בין הזמנים, צלחנו איך שהוא את הדרך. כשהישיבה נפתחה היא נפתחה במתווה קפסולות. כאן חשוב להדגיש כי אנשים לא מספיק מבינים את המשמעות של קפסולות. צריך להבין, זה לא קורה בפעם אחת. בכל פעימה מתחילים ללמוד חברי קפסולה אחת. בהתחלה נכנסה הקפסולה הראשונה, אחרי כמה ימים השנייה ולאט ולאט הישיבה התחילה להתמלא. רק השבוע אפשר לומר שהישיבה התמלאה בחזרה באופן רשמי. וגם עכשיו יש כאלו שההורים שלהם מפחדים עליהם, אז או שהם לא באים בכלל, או שהם באים ביום וחוזרים הביתה בלילה כל ערב".

סיון: שמע ישראל מול שלט תועבה

אמנון גולדיס בעל חנות ליין ברמת גן עמד בעין סערה. אמונתו היוקדת עמדה לצדו לאורך כל שלבי המאבק.

בוקר אחד הגיע גולדיס לחנות וגילה שהעירייה הציבה מולה שלטי תועבה פוגעניים. הוא פנה לבית דפוס והכין שלט ענק עם הכיתוב "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". את השלט מאיר העיניים הוא תלה מעל החנות ובתגובה קיבל דו"ח מהעירייה ובקשה להוריד את השלט ללא שום סיבה.

הסיפור של גולדיס נחשף לראשונה ב'בחדרי חרדים'. 

באותו חודש דרמה בעולם החסידות: האדמו"ר מסלאנים יצא בהתקפה חסרת תקדים על סיעת ''אגודת ישראל' שאנשיה לקחו תפקיד שר. היה זה בטיש לרגל היארצייט של האדמו"ר בעל ה'ברכת אברהם' זצ"ל, נשמעה מחאתו של האדמו"ר מסלאנים נגד אגודת ישראל שהבטיחו לו שלא יהיה חבר כנסת שישמש כשר בממשלה.

הרבי הוציא מכתב שחתמו עליו ארבעה מחברי מועצת גדולי התורה לפני הבחירות האחרונות וכן אישור של מזכיר המועצת יעקב ולצר שבמסגרתו התחייבו שלא ייקחו תפקידי שרים. אך לצערו הרב בשביל צימוקים ותפקידים הם לקחו תפקיד שר.

באותו מעמד הרבי המשיך ועמד על החשיבות של הסדרת מעמד בני הישיבות ואמר שישנו חבר כנסת מאגודת ישראל (מאיר פרוש. מ.ו) ששלח מכתב בנושא זה למנהל המו"מ של הליכוד ואמר לו ש"אגודת ישראל רומתה", אותו אחד נפגע מהמכתב וביקש שיהדות התורה תחתום על מכתב שמסתייג מאותו חבר כנסת של אגודת ישראל. "במקום שהחברים באגודת ישראל יגבו אותו הם חתמו על המכתב המסתייג מדבריו של אותו חבר באגודת ישראל" אמר הרבי.

תמוז: איש הספרים רבי שמואל אשכנזי זצ"ל

עשרות אלפי ספרים הקיפו את אלפי ימיו ולילותיו של רבי שמואל אשכנזי. את הראשון שבהם קנה כבר בגיל חמש. הוא הכיר את כולם וידע לבחון השוואות בין ספר לספר, בין דפוס לדפוס ובין פתגם לפתגם. לא היה מאמר חז"ל שנעלם ממנו, וכל גדולי עולם שיחרו לפתחו כדי לאתר מקורות של מדרשים ופיוטים נשכחים. אמרת רבי שמואל אשכנזי – אמרת ספרים.

ביתו אשר ב'בתי ההונגרים' היה בית בן שלושה חדרים רחבים, מטבח ומרפסת, בעלי תקרה גבוהה ביותר. כל החדרים, כולל המטבח, עמוסים מהמסד ועד הטפחות בספרים ממינים שונים, חדשים וישנים, חוברות, קונטרסים, תדפיסים, ביטאונים, כתבי עת, תיקיות גדולות וקטנות שבתוכן צילומים רשימות ומאמרים שונים.

אלא שדווקא היהודי שהעריך כל כך את המילה הכתוב וכרת עמה ברית של אהבה, כמעט ולא השאיר אחריו פרטים ביוגרפיים. הוא היה צנוע ונחבא אל הכלים. אישיותו הייתה נעלמה, חמקמקה, וכלל לא באה לידי ביטוי.

באותו החודש נשמעה זעקת האכיפה הסלקטיבית 'בחדרי חרדים' מוביל את המאבק וקורא לחברי הכנסת, תצאו מהמזגנים ותרדו לערים.

מקרים רבים של מקרי אכיפה של המשטרה כנגד הציבור החרדי ובראשם הסיפור עם הילדה דסי גטר גורר זעם רב בציבור החרדי.

אב: הכתרת הממשיך מסאדיגורה

חודש אב ייזכר כחודש המוכר ביותר בעולם החסידות בו הסתלק לאחר שבע שנות הנהגה בהם המשיך את שושלת בית רוז'ין סאדיגורה רבי בעל ה'אבירי ים' מסאדיגורה זצ"ל. לאחר שהתעטר בנזר האדמו"רות של חצר הקודש סאדיגורה, עלה האדמו"ר מלונדון להתגורר בארץ הקודש, להנהיג את עדת הקודש בבית מדרשו של אביו בשיכון ה' בבני ברק. עד סוף ימי התגורר בסמיכות לבית מדרשו הגדול 'חצר הקודש'.

העולם היהודי התוודע לאדמו"ר מסאדיגורה זצ"ל אחרי הסתלקותו בה כתב בצוואתו כי בנו החמישי והצעיר רבי יצחק יהושע העשיל בן ה- 24 ישמש כממשיך דרכו.

מאז הכתרתו מעורר הרבי החדש עניין בכל מקום, והרבי החדש כך נראה נכנס לתפקידו ביד רמה ומנהיג את מאות החסידים.

אלול: הרבי מסאטמר נגד אחיינו והרב שי אוחיון הי"ד נרצח בפיגוע בפתח תקווה

בתחילת החודש יוצא האדמו"ר מהר"א מסאטמר יוצא בשיחה חריפה נגד אחיינו הרב חיים צבי מייזליש, שהכריז מרד ברבי והפר בגלוי הוראות מפורשות שהתחייב עליהן לאדמו"ר. בשיחה ששודרה ממעונו לכלל החסידים אמר הרבי: "מי שיש לו קשר אתו אין לו קשר אתי, אני אוסר עליו דריסת רגל בכל המוסדות. בכך קהילת סאטמר בבני ברק התפצלה סופית. 

האירוע הקשה של החודש אירע בפתח תקווה: הרב שי אוחיון הי"ד, תושב שכונת כפר אברהם בעיר, בן 39, אב לארבעה ילדים נרצח בצומת סגולה בפתח תקווה לאחר שחזר מהכולל בו לומד בכפר סבא ובדרכו, סמוך לצומת סגולה - נדקר. הוא פונה במצב אנוש לבית החולים בילינסון בעיר, שם נאלצו לקבוע את מותו לאחר שהרופאים נלחמו על חייו.

המנוח השתייך לחסידי ברסלב, היה אדם צנוע ושקט יליד העיר כפר סבא, לפני כשנתיים עבר יחד עם משפחתו מיישוב 'שער אפרים' לפתח תקווה עקב רצונו לחינוך חרדי עבור ילדיו.