יו״ר ועדת החוקה חה״כ שמחה רוטמן בסרטון: ״ביקרתי היום את אלי פלדשטיין בכלא. אחרי מה שראינו בדיון כל עם ישראל ראה שמדובר ברדיפה פוליטית. אין שום הצדקה להחזיק אותו, בטח לא בתנאים האלו. היה לי חשוב לבוא ולהשמיע לו את הקול שלכם. הוא התרגש עד דמעות לדעת שהפגנתם עבורו, שדואגים לו ושאכפת לכם ממנו״.
96 שעות לסגר: באוצר מתקשים למצוא מתווה סיוע. כ"ץ שוקל – קופסה תקציבית נוספת
במשרד האוצר הבטיחו מתווה סיוע חדש למשק עד כניסת הסגר לתוקף, אולם בינתיים המתווה לא סוכם • בישיבה שהתקיימה אמש עלו שתי אופציות שנפסלו • בינתיים גוברים הקולות שטוענים כי יש להעניק סיוע לפי שיעור ירידת המחזור כמקובל בעתות מלחמה
צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90
שר האוצר ישראל כ"ץ שוקל לבקש תקציב נוסף להרחבת רשת הביטחון בעקבות הטלת הסגר הנוסף. הרשת הנוכחית לשנים 2020 ו-2021, שאושרה ביולי, היא בהיקף של כ-90 מיליארד שקל. מתוך כ-45.5 מיליארד שקל שתוקצבו ל-2020 נוצלו רק 25.9 מיליארד שקל, נכון לסוף אוגוסט. מדובר בין היתר בהארכת דמי האבטלה לשכירים, במענקים הדו-חודשיים לעצמאים ובמענקי ההשתתפות בהוצאות הקבועות לעסקים.
באוצר מעריכים כי הסכום שבו תוקצבה התוכנית עשוי שלא להספיק במידה והרשת תורחב כעת - ובמקרה כזה יבקש כ"ץ מהממשלה להעביר תיקון נוסף לחוק יסוד משק המדינה ולהגדיל את קופסת הסיוע החוץ-תקציבית.
ביום חמישי אמור כ"ץ להציג צעדים כלכליים חדשים לתמיכה בעובדים ובעסקים שייפגעו כתוצאה מהטלת הסגר הנוסף, שעלותו למשק מוערכת ב-6.5 מיליארד שקל. אתמול נערכה באוצר ישיבת הכנה ובמהלכה הועלו רעיונות שונים. ישיבת המשך נקבעה להערב.
המטרה: למנוע שליחת עובדים לחל"ת והרחבה התמיכה בעסקים
כ"ץ הגדיר לדרג המקצועי במשרדו שתי מטרות עיקריות שהוא מבקש להשיג באמצעות הצעדים: האחת היא מתן תמריצים למעסיקים שלא ישלחו עובדים לחל"ת והשנייה היא הרחבת התמיכה בעסקים שייפגעו.
תוכניות שימור העובדים שהוצגו לכ"ץ אתמול כללו את התוכנית שיזם בזמנו ד"ר עדי ברנדר מבנק ישראל לפיה יינתן מענק למעסיקים עבור עובדים נוספים שיועסקו מעבר לרף מינימום שתקבע המדינה. כ"ץ, על-פי משתתפים, לא השתכנע וביקש להכין לו תוכנית אחרת, שתהיה פשוטה יותר.
במסגרת היעד השני של סיוע לעסקים, עומדות כרגע על הפרק שתי הצעות מרכזיות. הראשונה היא הרחבת היקף הזכאות לקבלת סיוע גם לעסקים שמחזור המכירות שלהם ירד ב-25% ומעלה. הסיוע הניתן כיום מוגבל לעסקים שנפגעו ב-40% לפחות.
הבעיה שצעד כזה יהיה פחות רלבנטי לעסקים בענפי התיירות והמסחר שלא יוכלו לקבל קהל כלל במהלך הסגר ומחזור עסקיהם צפו לרדת ביותר מ-40%. על-רקע זה מתגברות הקריאות לתת לעסקים אלה סיוע על-פי המודל של קרן המחזורים המקובל בעיתות לחימה - שלפיו המדינה מפצה את העסקים לפי שיעור ירידת המחזור שלהם. נכון להיום, יכולים עסקים אלה לקבל פיצוי בהיקף של עד חצי מיליון שקל. הקלה נוספת שכ"ץ תומך בה היא דחייה או פטור לחודשיים בתשלומי הארנונה לרשויות.
