השר בן גביר: ״ההסכם עם לבנון הוא טעות גדולה. החמצה היסטורית של הזדמנות למגר את החיזבאללה. אדוני ראש הממשלה - עדיין לא מאוחר לעצור את ההסכם הזה״.
מנדלבליט קבע: נתניהו לא צריך לצאת לנבצרות - למרות משפטו
במהלך נאום בועידת המשפט של לשכת עורכי הדין, הפתיע היועמ"ש לממשלה מנדלבליט ואמר כי מבחינתו, נתניהו לא ייאלץ לצאת לנבצרות בעקבות משפטו • על הטענות כי מערכת אכיפת החוק פועלת מתוך שיקולים פוליטיים - "שקר גס"
בנימין נתניהו/אביחי מנדלבליט צילום: דוד כהן/תומר נויברג, פלאש 90
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט נאם היום (חמישי) בטקס פתיחת שנת המשפט במסגרת ועידת המשפט התשיעית של לשכת עורכי הדין. מנדלבליט התייחס למספר סוגיות העומדות על הפרק, בין היתר לסוגיית הנבצרות ומשפטו של ראש הממשלה נתניהו. "מבחינתי" קובע מנדלבליט, "אין בעובדת המשפט כדי להקים עילת נבצרות לראש הממשלה. אמרתי זאת, התכוונתי לכך, ולא מצאתי שום סיבה לשנות מעמדתי זו".
מנדלבליט התייחס למתקפות נגד מערכת המשפט ואמר: "אני גם דוחה בתוקף את הניסיונות הנלוזים לאיים או לפגוע בשמם הטוב של אלו העוסקים בטיפול בכתב האישום שהוגש בהליך זה. המציאות שבה הבן של פרקליטה בכירה חשוף לאיומים אך משום היותה התובעת האחראית על ניהולו של הליך משפטי - היא בלתי מתקבלת על הדעת, ואנחנו לא נשלים עם תופעות כאלה. בתוך כך, אם מישהו מעלה על דעתו שאותה פרקליטה או כל פרקליט אחר, יושפע בעבודתו המקצועית כהוא זה, מאותן התקפות אישיות, אז אני מבקש להודיע כאן שהוא טועה.
"חשוב להדגיש את הברור", אומר היועמ"ש, "מבחינתי קיימת הפרדה מוחלטת בין היותי התובע הכללי של מדינת ישראל, תפקיד במסגרתו החלטתי על הגשת כתב אישום נגד מר בנימין נתניהו; לבין היותי – בו בזמן – היועץ המשפטי לממשלת ישראל, ובכלל זאת לראש הממשלה, תפקיד במסגרתו אני נדרש למלא את מלוא התפקידים המוטלים עליי בתחומי הייעוץ המשפטי לממשלה וייצוג המדינה בערכאות".
מנדלבליט הדגיש כי הוא ממשיך לקיים פגישות עבודה עם ראש הממשלה בנושאים שונים - "הרגישים ביותר שעומדים על סדר יומה של ממשלת ישראל, ובוודאי שהחלטות שאותן אני מקבל בתחום הייעוץ המשפטי והגשת עמדות משפטיות לבית המשפט מנותקות לחלוטין מניהול המשפט הפלילי בתיקי האלפים." "בהקשר הזה", הוא מוסיף, "נשמעות מעת לעת טענות קונספירטיביות חסרות ביסוס, לרבות מצד נבחרי ציבור, וחבל שכך".
"הדוגמא המובהקת ביותר להפרדה המוחלטת שתיארתי היא העמדה אותה הגשתי לבג"ץ שהתקבלה פה אחד על ידי 11 שופטים, לגבי אפשרות הקמת הממשלה על ידי ראש הממשלה על אף שהוא נאשם בפלילים. העמדה הזו גם בהחלט לקחה בחשבון את העובדה שהחל מהחודשים הקרובים יתנהל כאמור משפטו של ראש הממשלה בבית המשפט המחוזי בירושלים, בתדירות גבוהה של דיונים, כפי שהתביעה ביקשה. מבחינתי אין בעובדה כשלעצמה זו כדי להקים עילת נבצרות לראש הממשלה. אמרתי זאת, התכוונתי לכך, ולא מצאתי שום סיבה לשנות מעמדתי זו".
עוד אמר מנדלבליט, כי "הזירה הלגיטימית היחידה לניהול המשפט היא בבית המשפט עצמו. שם כולם שווים בפני החוק ושם הראיות ידברו. שם גם המקום להעלות כל טענה מטעם ההגנה, אשר תיבחן על ידי בית המשפט באמות המידה המשפטיות המקובלות ותוכרע על ידו. אני דוחה בתוקף את הניסיון להפוך טענות הגנה שמקומן בבית המשפט בהליך הפלילי לטענות בדבר רדיפה פוליטית הנזרקות לחלל האוויר בזירה הציבורית, מתוך מטרה ברורה לעשות דה-לגיטימציה להליך בכללותו. אמרתי בעבר ואומר שוב – אנחנו לא בעד אדם אלמוני ולא נגד אדם פלמוני, אנחנו בעד ברור האמת. אנו עושים את עבודתנו בהתאם לדין ולראיות בלבד".
"חשוב להדגיש את הברור", אמר, "מבחינתי קיימת הפרדה מוחלטת בין היותי התובע הכללי של מדינת ישראל, תפקיד במסגרתו החלטתי על הגשת כתב אישום נגד מר בנימין נתניהו; לבין היותי – בו בזמן – היועץ המשפטי לממשלת ישראל, ובכלל זאת לראש הממשלה, תפקיד במסגרתו אני נדרש למלא את מלוא התפקידים המוטלים עליי בתחומי הייעוץ המשפטי לממשלה וייצוג המדינה בערכאות".
"אשוב ואדגיש, כאמור, אין שום בסיס לטענה כי מערכת אכיפת החוק פועלת מתוך שיקולים לא משפטיים. ודאי שלא חלילה משיקולים פוליטיים. זהו שקר גס. לצערי, הטענה הזו חוזרת ועולה, ויש מי שדואגים לחזור על כך מבוקר עד ערב, כדי לעשות דה-לגיטימציה לעבודתנו. שמעתי אותה לאחרונה בקשר להחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית בגין פרסום משנת 2017 הנוגע לבחירות להסתדרות הכללית, בהן התמודד שר המשפטים הנוכחי. הדברים הוצגו באופן מעוות וכוזב. וחבל שכך".
באשר לביקורת שנשמעה על החלטת הפרקליטות בנוגע למעצר מפגינים אמר מנדלבליט: "שמעתי את הטענה הזו לאחרונה גם בהקשר של הנחיית פרקליטות המדינה בנוגע למדיניות האכיפה בגין עבירות שבוצעו במהלך הפגנות. גם בהקשר הזה, הדברים הוצגו באופן מסולף, שאין קשר בינו לבין המציאות. מדובר בעבודת מטה שנמשכה למעלה משנתיים, בשיתוף עם משטרת ישראל, ועם סיומה – פורסמה ההנחיה. זוהי הנחייה חשובה, המאזנת בין חופש ההפגנה – המהווה עקרון יסוד בדמוקרטיה – לבין החובה לשמור על הסדר הציבורי, על שלומם וביטחונם של אנשי המשטרה וכוחות הביטחון, ועל אינטרסים ציבוריים חשובים אחרים. מי שמוצא בהנחיה פגם – מוזמן לפנות אלינו עם טענותיו הענייניות, ובמידת הצורך אף להביאן בפני ערכאות משפטיות, כפי שנעשה גם בעבר".
"אבל מכאן ועד הטענה השקרית כאילו ההנחיה הזו מבקשת לשרת חלילה מטרה פוליטית, או שהיא כביכול נועדה לקדם אנרכיה, הדרך ארוכה, ארוכה מאוד. זוהי טענה כוזבת, שתכליתה לנגח ולהשמיץ את הפרקליטות, מטעם בעלי אינטרס. אני דוחה אותה בתוקף. סוגיית ההפגנות היא סוגיה רגישה, שמטופלת בשיתוף פעולה מלא ובתיאום מלא בין משטרת ישראל והייעוץ המשפטי לממשלה, והכול בהתאם לפסיקת בג"ץ. גם בהקשר הזה נשמעו למרבה הצער טענות כזב בדבר שיקולים פוליטיים, מצד גורמים כאלה ואחרים", הוסיף
"חשוב לי להבהיר", מוסיף היועמ"ש, "והדברים נאמרו פעמים רבות בעבר, שאין בכוונתי לטעון כי מערכת אכיפת החוק היא מושלמת וחפה מטעויות. כמו כל מערכת גדולה, שעסוקה בעשייה בקנה מידה רחב, נעשות טעויות, ולמרבה הצער – גם ייעשו בעתיד. אנחנו פתוחים לביקורת, ומברכים על ביקורת. אבל יש הבדל ברור בין ביקורת לגיטימית, עניינית ובונה, לבין הצגת טענות כזב, שמטרתן לערער את אמון הציבור בעבודתנו ואת הלגיטימציה של פעולות אכיפת החוק". כך מנדלבליט.
