מחקר מקיף שנערך בישראל קובע: ילדים מדביקים בשיעור נמוך מאוד

ילדים בתלמוד תורה ברחובות צילום: Yossi Zeliger/Flash90

שנת הלימודים תשפ"א החלה כבר בכל תלמודי התורה שבריכוזי המגזר החרדי, כשלפחות ברוב המקרים הילדים לומדים הילדים בכיתות מלאות – כמעט ללא קפסולות. האם מדובר בהתנהלות נכונה או שהיא תגרום להדבקה המונית? לפי מחקר מקיף, ראשון מסוגו, שנערך בקרב 20 בתי חולים בישראל, נראה שהצדק עם מנהלי בתי הספר ותלמודי התורה. מהמחקר עולה כי גם אם הילדים נדבקים, אך השיעור נמוך יחסית ורק חלק זעיר מהם מגיע בסופו של דבר לאשפוז – שגם הוא מסתיים ללא פגיעה.

כמו כן, לפי נתוני משרד הבריאות, שיעור ההדבקה בקורונה אצל ילדים עד גיל עשר נמוך ביחס לגודלה של קבוצת גיל זו בחברה הישראלית. שיעור זה עולה בהדרגה ובקבוצת הגיל 20-15 הוא כבר בשיא. כמו כן, הסיכוי להידבק מילד חולה בעת שהוא שוהה בבית ספר גבוה מאשר בקרב ילדים בגיל הגן.

לפי נתונים אלה: 61.8% מילדי הגנים כנראה לא נדבקים. אולם ב-30.5% מהמקרים שלגביהם קיימים עתה נתונים, ילד אחד הדביק ילד אחר. ב-5% מהמקרים שבהם ילד בגיל הגן חלה, מדובר בילד אחד שהדביק שניים אחרים. ב-2.9% מהמקרים – ילד אחד הדביק שלושה עד שבעה ילדים אחרים.

בקרב תלמידי בתי הספר: 35.2% מהתלמידים לא נדבקו. ב-35.2% מהמקרים שבהם הייתה הדבקה, ילד אחד הדביק 1; ב-12.4% מהמקרים ילד אחד הדביק שני ילדים; ב-7.1% - ילד אחד הדביק שלושה וב-10.1% ילד אחד הדביק כנראה ארבעה עד תשעה מחבריו.

אך נתוני העומק לגבי ילדים נאספו על ידי החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים, ומהם עולה כי נכון לתחילת אוגוסט, שיעור ההידבקות בקורונה בקרב ילדים בישראל הוא 22,163. עם זאת, לפי הדיווח של מיטל יסעור בית-אור, כתבת הבריאות של ‘ישראל היום’, היקף הילדים שנדבקו והגיעו לאשפוז הוא חצי אחוז (175), ואילו שיעור הילדים עם קורונה שהגיעו לאשפוז במצב בינוני עד קשה עומד על תשעה חולים בלבד (0.05%) מבין המאובחנים.

גם לגבי אלו שאושפזו, החוקרים מציינים שרובם אושפזו לצורך בידוד או מסיבות סוציאליות, ולא בהכרח בשל מצב רפואי משמעותי. ל־20% מהם (35) היו מחלות רקע, ומהם ל־20% (7 ילדים) הייתה מחלת ריאות כרונית.

עוד עולה מהמחקר, כי בניגוד למגמה בעולם, שלפיה יש יותר בנים שנדבקים בקורונה מאשר בנות, בבחינת נתוני האשפוז בקרב ילדים בישראל נמצאה תמונה הפוכה: 57% מהילדים המאושפזים היו בנות ו־43% בנים.

פרט לא מפתיע נוסף: 39% מהילדים שאושפזו היו שייכים למגזר החרדי, 25% למגזר המוסלמי ו־36% לשאר האוכלוסייה. נתון זה בעצם מתבקש מאליו, לאור העובדה שחלק גדול מהנדבקים באופן כללי השתייכו למגזר החרדי, שבו שיעור הילדים גבוה. כך גם אמרו עורכי המחקר, פרופ’ שלום בן שימול, מהיחידה למחלות זיהומיות בילדים בסורוקה, וד"ר מיכל שטיין, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בביה"ח הלל יפה ויו”ר החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים: "שיעור הילדים ממוצא חרדי ומוסלמי בקרב הילדים המאושפזים עם קורונה גבוה ביחס לשיעורם באוכלוסייה. ניתן לייחס זאת לשיעור ילודה וצפיפות דיור גבוהים אצלם”.

לחמישה ילדים (3%) היתה מחלה קשה במקביל לקורונה, שלושה (2%) סבלו מדלקת בשריר הלב (המקרים הבולטים הם הילדה שאושפזה לאחר שהגיעה מהמלונית בטבריה והוגדרה במצב קשה, וכן בחור הישיבה שלקה בליבו), שניים (1%) נזקקו להנשמה ושלושה (2%) אושפזו בטיפול נמרץ. עם זאת, כל הילדים שנבדקו במדגם החלימו.

גם כאשר ילדים נדבקים, הם כמעט ואינם מפתחים את הסימפטומים המוכרים כמו אובדן טעם וריח. הסימפטומים העיקריים בקרב הילדים שאושפזו היו חום (62%), שיעול (29%), קוצר נשימה (18%) ונזלת (15%). עם זאת, 13% מהמאושפזים היו א־סימפטומטים. תופעה של אובדן טעם וריח היתה נדירה יחסית אצל הילדים המאושפזים (2%), ו־4% מהם סבלו מכאבי בטן.

ד”ר שטיין: "רוב רובם של מקרי הקורונה בילדים קלים מאוד עד א־סימפומטיים, ושיעור המקרים המשמעותיים הוא מזערי. ראינו עוד שרוב הילדים נדבקים בבית, ואנחנו משערים שצריך מגע קרוב ומשמעותי כדי להידבק בקורונה".
עוד היא קובעת כי "בעוד לגבי שפעת ילדים מהווים וקטור משמעותי להפצת הנגיף, בקורונה – בפרט בגילי בית הספר היסודי, הילדים נדבקים פחות ממבוגרים ומדביקים פחות".

המסקנות העולות מהמחקר הן להתייחס לילדים כמדביקים, אך ברמה נמוכה יותר. "אנחנו ממליצים לחזור ללימודים אך עם ריווח בכיתות, שתלמידים יקפידו על שימוש במסיכות ועל ריחוק פיזי הן בכיתות והן מחוץ לכיתות, ובמקביל חשובה מאוד גם ההקפדה על התנהלות באמצעות קפסולות”.

בחדרי חרדים