בן כספית על רדיפת הפרקליטות נגד פלדשטיין: ענת קם, שהואשמה באותו סעיף בדיוק כמו פלדשטיין, כולל סעיף הכוונה, קיבלה בסוף עיסקת טיעון, סעיף הכוונה לפגוע בבטחון המדינה הוסר והיא ישבה שנתיים. זה גם מה שיקרה עם פלדשטיין, פלוס מינוס.
החוקרת מאשימה: "בערים החרדיות מספר הנדבקים גבוה יותר מהמדווח"
פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים, קובעת כי "מספר הנדבקים האמיתי גבוה הרבה יותר מהמדווח" • היא מצביעה על בני ברק כדוגמא: "מספר החיוביים שם עמד על 15%, בעוד בבדיקות עמד המספר על 5% בלבד"
בחורי ישיבה עם מסכות צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90
בימים האחרונים האשים הפרופ' גמזו – שמרגע לרגע נראה כי הוא הולך ומאבד אמון בקרב הציבור החרדי – כי בציבור החרדי מספר הנדבקים גבוה יותר מהנתונים המופיעים בשיעורים המדווחים, וזאת משום שרבים אינם טורחים להיבדק. גמזו חזר על הקביעה הזו בתדרוך שמסר בפני עיתונאים מהציבור הכללי (אך לא בתדרוך שמסר לעיתונות החרדית), אם כי הוא לא פירט על אלו נתונים הוא מבסס את גירסתו.
אך נראה שגם אם אין לגמזו נתונים שמוכיחים כי טענתו צודקת, לפחות באקדמיה יש לגירסה הזו תומכים. האפידמיולוגית הפרופ' רונית קלדרון-מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים, קבעה אתמול כי "מספר הנדבקים האמיתי גבוה הרבה יותר מהמדווח". לדעתה, חלק גדול מהחולים אינם חשים סימפטומים לכן לא נבדקים, אך הצביעה על העיר בני ברק כדוגמא לעיר שבה מספר הבדיקות הרשמי נמוך, לדעתה, מהמספרים האמיתיים.
פרופ' קלדרון-מרגלית סבורה, כך דווח ב"ישראל היום", שקיים עדיין תת אומדן לגבי מספר האנשים והחולים שנדבקו בקורונה אך לא נבדקו לאישור האבחנה. "זיהוי חולים באופן מופחת משוער קיים בעולם על רקע סקרים סרולוגיים, המציעים היקף הדבקה שהוא עד פי עשרה ממספר המאומתים. ההערכה היא שצעירים בעיקר חווים הידבקות א-סימפטומטית, כך שההנחה היא שכמחצית מהנדבקים חשים בשינוי גופני בעקבות ההדבקה. עדות לכך שמספר הנדבקים גבוה כנראה הרבה יותר ממה שאנו מאמתים נמצאת בשיעור הבדיקות החיוביות", אמרה פרופ' קלדרון.
עוד אמרה: "באופן אידיאלי נצפה כ-5% מהבדיקות שיהיו חיוביות, וכך היה ברוב תקופת המגיפה, אולם מאז אמצע יולי רואים עלייה בשיעור הזה ביחס למספר הבדיקות שנעשות, וביישובים מסוימים מגיע השיעור ל-20% ויותר".
היא לא מאשימה רק את אלו שלא נבדקים, אלא מניחה שבישובים שבהם שיעור המאומתים גבוה ביחס למספר הבדיקות שנדגמו, סביר להניח שיש התפרצות שהיקפה איננו ברור. ייתכן, היא מעריכה, שהדבר נובע מבעיית גישה לבדיקות, או מהימנעות של אנשים להיבדק בשל החשש מההשלכות של תוצאה חיובית עליהם או על סביבתם - למשל, בידוד או כאשר היישוב שבו הם מתגוררים יוכרז כ"אדום".
קלדרון נתנה כדוגמה את בני ברק, שבה מספר המאומתים הידועים מגיע לכמעט 5% מכלל אוכלוסיית העיר, בעוד שיעור התוצאות של הבדיקות החיוביות מכלל הבדיקות שבוצעו שם היה 15%, "מה שמרמז", היא קובעת, "כי מספר הנדבקים בעיר גבוה הרבה יותר".
