פרשת שופטים תש"פ, סוביניון בלאן, יקב אהרונוף.

צילום: באדיבות המצלם

פרשת שופטים תש"פ, סוביניון בלאן 2016, יקב אהרונוף

יינן לא צריך להיות זואולוג, אבל הוא כן צריך להיות אגרונום, אז הפעם בחרתי עבורכם פרק באגרונומיה, ואני אציג בפניכם את החצב, זה גם קשור לפרשה וגם קשור לעונת השנה.

לפרשה זה קשור, כי היא מדברת על 'שופטים ושוטרים' וממוקדת בחוקים וגבולות שבין אדם לרעהו. את החצב שתל יהושע בן נון כדי לסמן את גבול הנחלות שבין שבט לשבט (בבא בתרא נו/א). על כך מספרת הגמרא שם:

ישב רב אחא בר עויא לפני רבי אסי ואמר: צמח החצב, שהוא גבוה ונראה למרחוק, ויש לו פרחים נאים (רש"י ע"ז יד/ב). אם שתלוהו בשורה ארכה וצפופה באמצע השדה, הוא חוצה את השדה, ונחשב למחיצה וחומה המבדילה את השדה, ועושה אותה לשני שדות. על- כן הוא גם מפסיק בנכסי גר שנפטר ללא יורשים, וכל נכסיו הופכים להיות הפקר, שכל הקודם לזכות בהם, הרי אלה שלו. התופס בצד אחד של השדה, לא קנה את הצד השני, כי החצב גורם שהם יהיו שני שדות נפרדים.

החידוש בכך הוא, שגם סימן סמלי נחשב כגבול, וכדי להבדיל בין שדה של שני שכנים, אין צורך במחיצות של ברזל מחושל ומחוסם, וחומות הגנה רחבות וגבוהות, בתוספת גדר תיל ומצלמות אבטחה, אלא די בפקעות במעמקי האדמה, שרוב חודשי השנה צריך לחפש אחריהן, ורק לקראת עונת הגשמים מזדקרים מהם גבעולים ארוכים וגמישים, שבקלות אפשר לעבור את הגבול ביניהם.

מטרת הגבול אינה לעצור גנבים, אלא רק להזכיר היכן עובר קו הגבול, וגם תזכורת כזו נחשבת כגבול גמור, עד שאינה מאפשרת לזוכה בצד האחד לקבל את הצד השני, כי זה נחשב כגבול שבלתי אפשרי לעבור אותו, מפני שסימן הגבול לא נועד לעצור מקנה צאן ובקר או גנבים, אלא רק לסימן.

אצל בעלי- החיים חסרי הבינה, צריכים חציצה של קורות כבדות שאינן מאפשרות מעבר, וביחס לגנבים גם קורות כאלה אינן מהוות מעצור, השוטר אינו בולם את הגנבים, אלא רק מקשה עליהם את העבודה, וגורם להם להיות יותר יצירתיים. אבל בני - אדם ישרים אמורים לפעול אך ורק על- פי חוקים אנושיים, לגבם סימן קל מהוה מחסום בלתי עביר וחציצה מוחלטת. כפי שנאמר בפרשה של שבוע שעבר על אכילת מעשרות למי שאינו לוי או כהן: "לא תוכל לאכול בשעריך" (דברים יב/יז). מה הפרוש "לא תוכל לאכול"? הרי כל מי שרוצה, יכול בנקל ליטול פרוסת לחם של מעשר ולהכניסה אל פיו! אלא שאין לו רשות לעשות כן, כי המעשרות שייכים לבני שבט הלוי, כפי שמתרגם אונקלוס שם: "לית לך רשו". הנה רואים אנו שכאשר התורה אוסרת דבר-מה לאנשים מוסריים ובעלי שלטון עצמי, היא מגדירה איסור זה בלשון 'לא תוכל' - אינך יכול! בדיוק כפי שמבואר כאן שמחיצה סמלית נחשבת כמחסום איתן שאין אפשרות לעבור, וממילא גם הקניין אינו עובר.

החכמים שם ממשיכים: מה זה 'חצב'?  שבו תיחם יהושע בן נון את הארץ, על ידי שהוא שתל חצב בגבול שבין שבט לשבט, כדי לתחם בו את גבול הנחלות. דווקא בצמח זה בחר יהושע, בגלל תכונתו, הוא נקרא 'חצב' כי שורשיו 'חוצבים' עמוק באדמה ואינם מתפשטים לצדדים, על- כן הוא נותר על מקומו שנה אחר שנה, ובגלל גבהו הוא נראה למרחקים.

זמן פריחתו הוא בסוף הקיץ, בשעה שמתחילים לאסוף את יבול הקיץ, ענבים, תמרים ורימונים. לשם כך צריך להכיר את הגבול, אז מזדקר גבעולו הגבוה של החצב במלוא קומתו, ומלמד בדיוק היכן עובר הגבול, והיכן מתחיל הכרם של השכן, אם תקטוף משם ענבים, לא תוכל להביאם נסכים לבית המקדש, כנאמר: "אֲנִי ה' אֹהֵב מִשְׁפָּט, שֹׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה" (ישעיהו סא/ח).

זה אם כן הקשר של החצב לפרשת השבוע, והקשר שלו לעונת השנה הוא, שפריחתו היא לקראת חודש אלול, הימים הנוראים ויום הכפורים, על כן בחר הקב"ה להעניק לו פרחים בוהקים מלובן, כדי לרמוז על הנאמר: "אם יהיו חטאיכם כשנים, כשלג ילבינו" (ישעיהו א/יח). אכן רוב פרחי- הבר בארץ - ישראל בעונה זו של השנה הנם לבנים.

החצב אינו סמל תאורטי, אלא אם איזשהו חלש-אופי התפתה במשך חודשי השנה, והסיג את הגבול, יותר קל לעשות את זה באמצע החורף, כשהשדה מלא בוץ, ובקלות אפשר לטשטש עקבות. אבל לקראת סוף הקיץ, יופיע לפתע  החצב הבוהק דווקא בימי הרחמים והסליחות, כדי להזכיר לו לתקן מיד את המעוות, ולעמוד זך ונקי לפני ה' ביום הדין.

איזה יין מתאים לכזו דרשה? אולי בגלל שהחצב לבן, וגם בימים חמים מתאים יין לבן, אז בבקשה יש לי יין לבן מצוין מהזן סוביניון בלאן. כידוע יש כמה סגנונות עשיה בזן זה. למשל יין בסגנון הסנסר שבעמק הלואר, היין פריך חומצי וחד ומאידך הסגנון הניו זילנדי, יין פרחוני ופירותי.

ל'יקב אהרונוף' יש כמה יינות אדומים, אבל, יין אחד לבן, ענבי הסוביניון בלאן גדלו בכרם יחידני בדלתון בגובה 820 מטר.

חצי מהכמות התיישן בחביות עץ כשמונה חודשים וחצי השני נשמר במיכלי נירוסטה כדי לשמור על רעננות ופרותיות.

צבע זהוב קש, ריח של פרחים לבנים וקלמנטינה. בטעם יש חוץ מפרי הדר גם ליצ׳י וקרמבולה ירקרקה, מתיקות עדינה מעט מרירות של אשכולית קצת גוף חומצה חלשה מאוד.

טעם שיורי ארוך ארוך...

לקרר לשתות ולהנות.

מחיר בקבוק 80₪ אבל בקניית קרטון (6 בקבוקים) המחיר יורד ל-60₪ סה"כ 360₪. לקנייה לחץ

שרגא גבהרד – יועץ בתחום הכשרותי והמקצועי ביין, סדנאות יין וסיורי יקבים: 052-6176201.
http://kosher-wine.co.il

הרצאה ייחודית, מעניינת וטעימה."כשרות היין" "חשיבות היין". "יין בתורה". "תהליך עשיית היין". "איך מתאימים וטועמים יין". "נזקים בכרמים ויקבים" ועוד מגוון נושאים רבים ומעניינים, מלווה בטעימת יינות. מתאים לכל ציבור, לפרטים נוספים לחצו כאן