׳כאן 11׳: בישראל סבורים כי הופעל לחץ על הוצאת צווי המעצר לנתניהו וגלנט לפני כהונת טראמפ. גורם ישראלי רשמי: הצווים הם אירוע פוליטי.
44 מיליון לחינוך לקיימות סביבתית, וכמה קיבלו החרדים?
מלבד ירושלים ות”א, אף רשות בארץ לא חצתה את קו המיליון שקלים בתקציב הגנת הסביבה לחינוך לקיימות • בין הערים החרדיות, הכי קרובה למיליון היא העיר בני ברק, ובירידה תלולה ממנה נמצאות עם כשלש מאות אלף שקלים בממוצע, אלעד, מודיעין עילית וביתר עילית • עוד עולה מנתוני כ-200 רשויות שקיבלו כספים לפעילויות חינוך: התל-אביבים קיבלו רק כשליש ממה שקיבלו הירושלמים
מחזור | צילום אילוסטרציה: אתר תאגיד אל"ה
חשבתם שבמגזר החרדי לא מחנכים לקיימות. אז חשבתם.
בימים אלה יוצא המשרד להגנת הסביבה בקול קורא לרשויות המקומיות בישראל לקבלת תמיכה לביצוע פעילות לקידום חינוך בנושא סביבה במערכת החינוך ובקהילה בשנים תשפ”א ותשפ”ב, בהיקף כולל של 7.5 מיליון שקל. הרשויות שיזכו בתמיכה יצטרפו ל-198 רשויות שקיבלו תמיכות מהמשרד לשנים אלה בסכום כולל של כ-44 מיליון שקל.
במסגרת התמיכה יבוצעו תוכניות בהיקף נרחב של מוסדות חינוך (בתי ספר, גני ילדים ואזרחים בוגרים) להכשרה וללמידה במגוון פרויקטים, המשתפים גם את הקהילה כולה והמרחב הציבורי. הרעיון הוא לפתח בבתי הספר תוכנית הכוללת את שילוב נושא הסביבה בתוכנית הלימודים. במסגרת הקול הקורא, בוחרת הרשות המקומית נושא סביבתי רלוונטי, ומבצעת תוכנית המשלבת הקניית ידע לצוותי ההוראה, ביצוע פעילות אקטיבית עם תלמידים ושיתוף קהילת הרשות בתוצרי הפעילות.
המשרד להגנת הסביבה מפרסם במסגרת אותו ‘קול-קורא’ את רשימת הרשויות המקומיות שהשתתפו בתוכנית הקודמת וזכו לתמיכה כספית לקידום חינוך סביבתי בשנים 2018-2020.
מהרשימה עולה כי ערים חרדיות מובהקות נטלו חלק בתוכנית וקבלו כסף ממשלתי על מנת ללמד את ילדינו איך שומרים על הסביבה.
כך למשל, קיבלה עיריית בני ברק כ-816 אלף שקל, עיריית אלעד כ-300 אלף שקל, עיריית מודיעין עילית כ-383 אלף שקל, עיריית ביתר עילית כ-322 אלף שקל, והמועצה מקומית עמנואל כ-133 אלף שקל. בערים המעורבות קיבלה עיריית בית שמש כ-548 אלף שקל, ואילו עיריית ירושלים קיבלה את הסכום הגבוה ביותר בארץ, כ-3.5 מיליון שקל. זאת לעומת עיריית תל אביב שקיבלה רק מיליון ו-116 אלף שקל. מלבד ירושלים ות”א, אף רשות אחרת בארץ לא חצתה את קו המיליון שקל.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: “חינוך הדור הצעיר מהווה בסיס משמעותי לקידום יחס אחראי ומכבד לסביבה. לאור החשיבות הרבה שיש לחינוך הסביבתי, החלטנו לצאת בקול קורא נוסף ולאפשר לעוד רשויות לקבל תמיכה חשובה זו כדי שיוכלו לערוך פעילויות בשנים תשפ”א ותשפ”ב”.
