פרופ' גמזו: "ההחלטה על ביה"כ תשתנה, אבל יקח זמן"

בית הכנסת נאות יוסף נפתח לתפילות צילום: באדיבות המצלם

"יש אפליה, יש הבדלים בין המסעדות לבתי הכנסת והם כואבים. אני מבין את המצוקה ואשנה את ההגדרות, אבל זה יקח זמן", כך אומר ממונה הקורונה הפרופ' רוני גמזו, בשיחה שערך עם עיתונאים חרדיים בה עמד על הדגשים המיוחדים לאוכלוסיה החרדית שבה מתפשטת בימים אלו התחלואה בהיקף נרחב. גמזו התייחס לאפליה לכאורה הקיימת כלפי בתי הכנסת שעדיין אסור להגיע אליהם בהרכב מלא, וזאת בניגוד למסעדות שהפעלתן מותרת, מה שמעלה את התחושות בציבור החרדי ל'אפליה'.

גמזו גילה את דעתו שהמתכונת הנוכחית לפיה לבי"כ יכולים להיכנס עשרה מתפללים, בעוד מסעדות יכולות לאכלס 20 נוכחים, "זה לא חכם", כהגדרתו, והבהיר כי "אני אשנה את זה, אבל זה ייקח זמן". לדבריו: "אני חושב שבחללים סגורים אנחנו צריכים לבטא מגבלה שהיא תלויה בגודל המקום. זה נכון גם למסעדות".

פרט לכך הוא הבהיר שכל הנהלים האחרים שאינם 'מסודרים', כלשונו, דורשים תיקון. "השבוע אנחנו נסדר את זה" אמר והבהיר כי "יגיעו הגדרות מסודרות. לא יהיו יותר ניגודים כאלו. צריך שיהיה קו אחיד בין המסעדות לבתי הכנסת, לא קו שאני לא יכול להסביר אותו".

לדבריו, כל עוד אין קו אחיד והציבור אינו מבין את המניעים שמאחורי ההחלטות, הציבור לא ישתף פעולה והדבר גורם להתפשטות התחלואה. "אנחנו מאבדים את הציבור". הוא גילה כי בימים אלו הוא מקדם מתווה לבתי הכנסת, שתיקח בחשבון את שטחי בתי הכנסת, אם כי לא מדובר על פתרון מהיום למחר. "זה בעייתי לעשות השוואה לשטיבלים קטנים לבין בתי כנסת גדולים. קל להודיע את ההוראות אבל קשה לבצע בפועל וגם לאכוף".

דווקא לגבי השמחות אמר גמזו שעם כל הכאב אין ברירה אלא להמשיך במגבלות הקיימות. "אני חושש מאוד מתקופת השמחות", אר ותיאר כיצד "הנוכחים כולם מתקרבים זה לזה באופן שההדבקה מתרחשת וזה הופך לגל. זה אירוע 'דביק'. החתונות הן מקור ההדבקה מספר אחד, חייבים לעצור את ההפקרות. זה הכפלה של עשרות נדבקים בכל אירוע של חתונה. אני מתחנן לציבור להיזהר".

"זה לא רק אצלנו. זה בכל העולם", אמר הפרויקטור. "זה מה שקרה לנו במאי, וזה אסור. זו הכפלה של עשרות נדבקים באירוע אחד. זה אירוע "דביק". אני יודע שזה קשה, משפחה חרדית זו משפחה ענקית, איך אפשר עם 30 משתתפים? אבל צריך ואפשר לגמור את גל התחלואה בחודש הזה".

פרופסור גמזו התייחס לנושא אישור כניסת התלמידים מחו"ל וההסתה של הפוליטיקאים, ובראשם ח"כ אביגדור ליברמן, שיצאו נגד המשרד בביקורת קשה וזאת לאחר שהפרופ' גמזו עצמו התבטא בעניין זה כי לא יאשר את המתווה. הוא אמר כי "נכון שהתנגדתי, אך לאחר שלמדתי את הנושא - נתתי לזה את כל הגיבוי, חטפתי כל מיני מניפולציות. נתתי לזה את כל הגיבוי וההסברה. אמרתי שזה בסדר ומסודר. ניסו לעשות הון פוליטי מהנושא, לא אתן לזה יד".

יחד עם זאת, לקראת תחילת הלימודים מבקש גמזו שיתוף פעולה נרחב יותר של הציבור והירתמות כוללת לשמירה על המגבלות. "אני רואה ביום א' אלול חזרה של הישיבות, ולאחר מכן הימים הנוראים. לכן צריך להישמר מאוד והמנהיגות של הציבור יחד עם המגזר יכולים להוריד את התחלואה".

 הוא התייחס לתופעה הניכרת בבית שמש, שם ישנם כאלו שלא הולכים להיבדק. וזאת מחשש שהבדיקות יביאו בעקבותיהן את הסגר, ואמר כי "אני יודע שיש בעיה בבית שמש שירדו בכמות הבדיקות. הרבה לא הולכים להיבדק וזה מטריד".

גמזו נשאל מדוע ההפגנות מותרות, וזאת למרות שאין ספק שקיימת בהן הפרה של הכללים. הוא השיב כי  "ההפגנות זה סכנה מבחינת ההידבקות. מה שלא מבטלים אותם זה בגלל חוקת הדמוקרטיה. מה שאפשר זה להפגין עם מסיכות ומרחק. וכשלא עושים את זה זו סכנת נפשות".

לסיום התייחס גמזו לדיווחים לפיהם הוא מבקש להטיל סגר על הערים ה'אדומות', בהן ביתר, מודיעין ואלעד, וזאת על אף שכבר הוכח שהסגר אינו מביא לירידת ההדבקה. הוא אמר כי "יש כל הזמן דיבורים על סגרים על הערים האדומות. כבר שבועיים אנו מתלבטים. הציעו לסגור שכונות או חלק מהעיר. קשה מאוד לקבל את ההחלטה. חלק מהקושי זה בגלל ההשלכות של התסכול במגזר".

ככל הנראה, יסייר מחר הפרופ' גמזו בישובים החרדיים, במטרה לחוש מקרוב את התחושות ולשמוע מכלי ראשון האם ישנם אמצעים אחרים שיכולים להביא להורדת התחלואה, גם מבלי לנקוט בצעד קיצוני כמו סגר. עם זאת, יש לזכור כי זהו בדיוק 'מודל הרמזור' אותו גיבש הפרופ' גמזו: ישובים שבהם ישנה רמה גבוה של תחלואה יכנסו לסגר, בעוד בישובים שבהם התחלואה ירדה לאפס יוסרו כמעט כל ההגבלות. 

בחדרי חרדים