׳ווינט׳: אלפי מקרים של נזקים נרשמו היום עקב הירי מלבנון, ביום הירי הכבד ביותר. עשרות צוותים של מס רכוש הגיעו לאתרי הפגיעות. ההערכות הן שמדובר בנזקים של עשרות מיליוני שקלים. בחלק מהאתרים נפגעו דירות ומבנים רבים, כלי רכב ותשתיות.
מחקר ישראלי: אנשים המתמודדים עם הפרעת קשב – בסיכון להידבקות
המסקנה נשמעת פשוטה אך היא מעוגנת מעכשיו במחקר: אנשים הסובלים מהפרעות קשב בסיכון להידבק | הסיבה: הם ממושמעים פחות להנחיות...
אילוסטרציה צילום: unsplash
למסקנה הזו יכול להגיע כל הורה ומורה, אך מעכשיו היא מעוגנת במחקר מדעי: מחקר ישראלי שנערך בימים אלו מעלה שבעיות של הפרעות קשב וריכוז שאינן מטופלות, מהוות גורם סיכון להידבקות בנגיף הקורונה. ההנחה העומדת בבסיס המחקר נשמעת פשוטה ביותר: מתמודדים עם הפרעות קשב אינם ממושמעים להנחיות, ולכן הם נמצאים בסיכון גבוה יותר להידבק...
המחקר החדש, אותו הובילו ד"ר יבגני מרזון, מנהל המחלקה לרפואה מנוהלת של לאומית שרותי בריאות, יחד עם הפרופ' איריס מנור, פסיכיאטרית ומנהלת מרפאת הקשב של הכללית, וד"ר אילן גרין, מנהל מכון המחקר של קופת החולים לאומית, פורסם בימים אלו בכתב העת APSARD של החברה האמריקנית להפרעות קשב ונחשף ב'ידיעות'. הוא נערך בתקופת הגל הראשון של הקורונה, ובה נאספו נתונים מחולי קורונה שאובחנו מ-1 בפברואר ועד 30 באפריל. בסך הכל נאספו ונבדקו נתונים מ-14,022 נדבקי קורונה בגילאים שונים, מגיל ינקות ועד גיל 103.
המחקר העלה כי בעלי הפרעות קשב וריכוז שאינם מטופלים תרופתית היו בסיכון גבוה ב-68 אחוזים להידבק בקורונה, בהשוואה לחולי קורונה ללא ADHD.
החוקרים השוו את נתוני ההדבקה בקורונה של החולים, וחילקו אותם לשלוש קבוצות: אלה הסובלים מהפרעות קשב וריכוז ומטופלים בתרופות על פי רישום רכישת התרופות המתאימות בחודשי המחקר, אלה הסובלים מהפרעות קשב וריכוז שלא רכשו את התרופות בשנה האחרונה, וחולי קורונה שאינם סובלים מהפרעות קשב וריכוז. החוקרים מצאו גם כי חולי קורונה הלוקים בהפרעות קשב אך מטופלים תרופתית, היו בסיכון להדבקה בקורונה הדומה לאלה ללא הפרעות קשב וריכוז.
"הרעיון למחקר עלה לי במהלך ראיונות טלפוניים עם חולי קורונה הסובלים מהפרעות קשב וריכוז", מספר ד"ר מרזון, "שמתי לב שאם היו לי למשל 30 מטופלים במשמרת, מחציתם סבלו מהפרעות קשב וריכוז. עם הזמן ראיתי שיותר ויותר חולי קורונה סובלים גם מהפרעות קשב וריכוז, והחלטתי להרחיב את הבדיקה".
"אנחנו מעריכים שאנשים הסובלים מהפרעות קשב מתקשים מאוד לשמור על ריחוק חברתי, להקפיד על הנחיות ההגיינה ולהתמודד עם סגר", מסביר ד"ר מרזון, "בנוסף הם סובלים מהפרעות תחושתיות, ולכן ייתכן שיתקשו עם מסכה על הפנים לאורך זמן רב, ומאופיינים גם בתזזיתיות ונגיעות בפנים, גם מבלי לשים לב. כל אלה עשויים לתרום לסיכון הגבוה להדבקה שלהם, ולכן חשובה כל כך ההקפדה על רצף הטיפול".
"ישנם מאפיינים משותפים לחלק מגורמי הסיכון של הקורונה והפרעת קשב", מסבירה הפרופ' איריס מנור, "לסובלים מהפרעות קשב יש שכיחות גבוהה גם של אסתמה, השמנת יתר, ועישון שמגבירים את הסיכון בחומרת מחלת הקורונה. הם גם חולמניים יותר ואז לא שמים לב להנחיות, לא זוכרים לחטא ולנקות ידיים קשה להם לשבת בבית".
"תוצאות המחקר לא הפתיעו אותנו", מוסיפה פרופ' מנור, "התרופות להפרעות קשב מטפלות גם במרכיב האימפולסיבי-היפראקטיבי וגם ברכיב של הקשב, המוסחות וחוסר תשומת הלב שבגללם אנשים עלולים להידבק יותר. הסיכון להדבקה בקורונה ירד משמעותית אצל אלה שטופלו תרופתית ולכן הייתי ממליצה להמשיך בטיפול התרופתי בסיטואציות שיכולות לסכן בהדבקה, כמו יציאה מהבית למקומות צפופים ורבי משתתפים, שבהם גם חייבים לעטות מסכה, גם לשמור על הריחוק וגם להקפיד על היגיינה".
