׳ווינט׳: אלפי מקרים של נזקים נרשמו היום עקב הירי מלבנון, ביום הירי הכבד ביותר. עשרות צוותים של מס רכוש הגיעו לאתרי הפגיעות. ההערכות הן שמדובר בנזקים של עשרות מיליוני שקלים. בחלק מהאתרים נפגעו דירות ומבנים רבים, כלי רכב ותשתיות.
המומחים חלוקים: האם אנו בפני הידרדרות, או שהתחזית כבר אופטימית?
בעוד מרכז המידע של אמ"ן קובע תחזית קודרת כי "אנו עומדים בפני הידרדרות ובעוד שבועיים נתמודד עם יותר מ1,000 חולים קשים". יש מי שמרגיע. מומחה ממכון ויצמן טוען כי "קצב ההכפלה דווקא חיובי. ממשיך את מגמת ההאטה". ומה לגבי הסגר, האם הוא יועיל?
סגר בירושלים צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90
איך המצב? תלוי את מי שואלים. בעוד חוקרי מרכז הידע של אמ"ן מנפיקים תחזיות פסימיות, והם קובעים כי אנו עומדים בפני הידרדרות חמורה. אם לא נתעשת, נגיע בעוד שבועיים למצב שבו יהיו בישראל יותר מ1,000 חולים קשים", ישנם מומחים אחרים הסבורים כי לאור הנתונים הנוכחיים, התחזית אינה קודרת כל כך.
ד"ר ערן סגל ממכון ויצמן הצביע אתמול על הגרף המציג את מספר החולים הקשים, ולדעתו הוא דווקא אופטימי. למרות העליה במספר החולים הקשים, הוא מרוצה מקצב ההכפלה, שלדעתו אינו גבוה. "קצב הכפלת החולים הקשים החדשים, ממשיך את מגמת ההאטה בקצב", אמר סגל שהסביר כי "כרגע הכפלה כל 14 יום, וכבר היינו ב-5 ימים".
לדבריו, "בשבוע האחרון נוספו 246 חולים קשים חדשים. כרגע המגמה בכיוון הנכון, ומעידה כנראה על כך שקבוצות הסיכון נזהרות".
גם לגבי הסגר הדעות חלוקות. בעוד 'פרוייקטור הקורונה' הנכנס, ד"ר רוני גמזו, סבור ש"הסגר הוא פטיש שיש להשתמש בו רק בשלב המאוחר, בלית ברירה", ד"ר יניר בר-ים, ישראלי העומד בראש מכון ניו אינגלנד למערכות מורכבות באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה, סבור דווקא שסגר יוביל לסיום המגיפה, ויש לנקוט בו כבר היום.
"אני לא מבין", אמר ד"ר בר-ים בראיון ל-ynet, "למה לא חושבים בישראל על סגר בצורה הזאת. המצב הוא שהמחלה מתפרצת מאוד מהר. אם מטילים סגר חלקי או מתעכבים בהטלתו, התפשטות המחלה גדלה בצורה יותר איטית, אבל לא הולכת לשום מקום. רק סגר חזק יוביל לסיום המגיפה באופן מוחלט".
עוד אמר: "סגר איננו ייחודי לישראל, הוא מונהג בימים אלה בכל העולם. יש 50 מדינות, ביניהן ניו זילנד, שהגיעו לכמעט אפס נדבקים חדשים בזכות הסגר. אם אחרי הסגר יש התפרצויות קטנות במקומות מסוימים, אפשר לטפל בהן, אבל לא להנהיג סגר זה כמו לשחק באש".
לדבריו, "הסגר שהונהג בגל ההדבקה הראשון בקורונה הביא את ישראל למצב שבו היו חולים בודדים חדשים מדי יום. היה מצב של עשרה מקרי הדבקה חדשים ביום ואפילו פחות. אם היו מחכים עוד כמה ימים, לא היו עוד חולים". הרעיון הוא ברור: ברגע שיש סגר, אנשים לא מדביקים האחד את השני, המחלה נעלמת ודואגים להבריא את החולים הקיימים. עובדים בשיטת אזורים ירוקים ובתוך שבועות אחדים מגיעים לכך שבכל הארץ לא תהיה מחלה".