איתמר אייכנר: ביום ראשון יטוס שר הביטחון לשעבר יואב גלנט לביקור בוושינגטון, נסיעתו הראשונה מאז צו המעצר שהוצא נגדו ונגד נתניהו. הוא יטוס באל על, החשש - נחיתת ביניים במדינה שחברה בבית הדין הפלילי. בארה"ב הוא לא ייעצר.
בתקופת הקורונה: עלייה של 40% בהרוגים בתאונות הדרכים
בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת שעסק במאבק בתאונות הדרכים, דנו המשתתפים בנתון הקשה: מאז תחילת השנה נהרגו בכבישים 144 בני אדם. כ-30% מהנפגעים הם מהחברה הערבית בעוד ששיעורם באוכלוסייה עומד על 21%
תאונת דרכים קטלנית בכביש הערבה צילום: דוברות כב"ה נגב
ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה הבוקר לדיון שעסק במאבק בתאונות הדרכים ודיווח על פעילות הרשות לבטיחות בדרכים. ח"כ בועז טופורובסקי, שמילא את מקומו של היו"ר, פתח את הדיון ואמר כי מאז תחילת השנה נהרגו בכבישים 144 בני אדם, ומאז קום המדינה קיפחו את חייהם בדרכים 34,244 בני אדם מהם 5,150 ילדים ובני נוער. "יותר מכל מלחמות ישראל יחד", אמר. "אין סיבה שלא נתייחס לזה כאל מלחמה".
ח"כ טופורובסקי הזכיר כי ב-2016 קיימה ועדת הכלכלה שימוע ציבורי לבלימת הקטל בדרכים, שבחן את כל תחומי העיסוק לבלימת הקטל בכבישים ובכלל זה סוגית האכיפה, הטיפול בתשתיות, הכשרת הנהגים פעילות הממשלה והרשויות הנוגעות בדבר ועוד. הוא הוסיף כי בעקבות זאת הייתה צריכה לקום ועדת שרים, אך הוקמה רק ועדת מנכ"לים, שהתכנסה פעם אחת, ביוני 2017, וקיבלה החלטה להקצות 4 מיליארד שקל למאבק בתאונות הדרכים. לדבריו, לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה שהיישום הוא חלקי ביותר.
מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רחלי טבת ויזל, אמרה כי מאז תחילת השנה יש ירידה של 19% במספר ההרוגים, ביחס לתקופה המקבילה ב-2019, אך הוסיפה כי כ-30% מהנפגעים הם מהחברה הערבית בעוד ששיעורם באוכלוסייה עומד על 21%, ולכן דרושה תכנית ייעודית לחברה הערבית. בסקירה שנתנה לחברי הוועדה היא הוסיפה כי הבעיה הקשה ביותר היא בקרב רוכבי הדו גלגלי, שם ישנה מגמת עלייה במספר ההרוגים והפצועים קשה והסיכוי של רוכבי אופנוע להיפגע גבוה פי 15-17 מהמשתמשים בכלי רכב אחר. לדבריה, המדינה צריכה להשקיע משאבים במרחב העירוני ולעבור למודלים של ערים בטוחות.
באשר לתקופת הקורונה אמרה טבת ויזל כי במרץ חלה ירידה במספר ההרוגים, אך באפריל-מאי חלה עלייה ובסך הכל ישנה עלייה של 40% במספר ההרוגים למיליארד קילומטר נסועה. עוד ציינה מנכ"לית הרלב"ד כי התאונות עולות למשק 14 מיליארד שקל בשנה, בעוד שתקציב הרשות עומד על 74 מיליון שקל בלבד, ובהשקעה לא גדולה אפשר לקבל חיסכון גדול ותוצאות בהצלת חיי אדם. עם זאת, ח"כ טופורובסקי שאל אם יש לרשות סמכויות וטבת ויזל הודתה כי אין לרשות סמכויות והיא לא יכולה לחייב, למשל, רכישת עוד ניידות.
נציג המשטרה, ניצב משנה נועם בגינסקי, התייחס להבטחת השר לביטחון פנים לשעבר, גלעד ארדן, לוועדת הכלכלה ב-2018 להפעיל 450 ניידות, ואמר כי כיום המשטרה מפעילה 300 ניידות. "נשמח להפעיל 450 ניידות ולקבל משאבים, אך אנחנו עושים את מה שאנחנו יכולים לצמצם את מספר ההרוגים". באשר לכוונה להפסיק את הפעלת מצלמות המהירות, במסגרת חוק ההסדרים, אמר: "המכרז של הפרויקט הנוכחי מסתיים ב-2023. אכן יש כוונה להפסיקו ואנחנו מתנגדים".
מנהל אגף התשתיות במשרד התחבורה, ראיק סלאם, התייחס לנושא התשתיות ואמר כי משרד התחבורה משקיע 250 מיליון שקל בשנה בשיפור תשתיות בתחום הבין עירוני ועוד 150 מיליון שקל בתחום העירוני. ח"כ טופורובסקי אמר כי המשרד הבטיח גדר הפרדה לכל אורך כביש 90, וזה לא קרה. סלאם השיב: "לגבי כביש 90 יש תכנונים אבל אין תקציב מדינה, אז התוכניות לא יצאו לפועל. כשאין תקציב מדינה עובדים על 1/12 ואין אפשרות לתקצב דברים חדשים". ח"כ טופורובסקי ציין כי שרת התחבורה והבטיחות בדרכים והמנכ"ל אמורים היו לדווח לוועדה, בין היתר על פעילות בנושא בטיחות בדרכים, ועדיין לא עשו זאת.
ח"כ חמד עמאר התייחס למגזר הערבי ואמר כי אין אכיפה. לדבריו, אם המשטרה הייתה אוכפת עבירות תנועה כמו שהיא אוכפת מסיכות לא היינו מגיעים למצב החמור הזה. ח"כ יבגני סובה אמר כי הדרישה לתוספת תקציב לא מספיקה, כי גם אם ימצא תקציב הרשות עדיין לא אחראית. ח"כ אימאן חטיב יאסין הוסיפה כי צריך להשקיע בתשתיות ביישובים הערבים. ח"כ תמר זנדברג אמרה כי צריך להפחית נסועה ורק כך ניתן יהיה להפחית הרוגים, והדרך היא לעבור לתחבורה ציבורית.
מנכ"ל אור ירוק, ארז קיטה, טען כי אין תכנית לאומית והמדיניות נשענת על דוח ועדת שיינין מ-2005. "עם תקציב של 74 מיליון שקל אי אפשר להילחם בתאונות הדרכים, ומה שעושה הרשות היום זה בעיקר הסברה. כשלא מסתכלים על התופעה באופן כולל האזרחים משלמים את המחיר. אני לא מכיר מחקר שאומר שהנהג הישראלי יותר גרוע מהנהג הבריטי או האמריקאי, והשאלה מה הממשלה יכולה לעשות יותר ואני רואה בעיקר אדישות", אמר.
ח"כ טופורובסקי סיכם ואמר כי "הועדה מבקשת מנציגי משרדי הממשלה, התחבורה והבטיחות בדרכים, ביטחון הפנים, החינוך, הפנים והמשפטים, לבחון את החלטת הממשלה מ-2017 ולהעביר אליה בכתב, עד סוף אוגוסט, התייחסות ביחס ליישומה. כמו כן דורשת הוועדה ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים להעביר אליה את הדיווח השנתי, שעד כה לא הועבר. הועדה מותחת ביקורת כי לא נמסר לה דוח מפורט מנציג בכיר ומתכלל של משרד התחבורה, על כלל הפעילות בנושא הבטיחות בדרכים. הועדה מצפה ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לבחון את פעילות הרשות לפעילות בדרכים, את מעמדה, סמכויותיה, מיצוי הפוטנציאל שלה, ולהעביר הצעה לתיקוני חקיקה. הרשות לבטיחות בדרכים יכולה וצריכה לתכלל את כל נושא הבטיחות בדרכים, הכולל גם תקציב, גם סמכויות, וגם יחס ראוי מהממשלה".
עוד הוא ציין כי "הוועדה תבקש לקיים דיון על חזון המלחמה בתאונות דרכים והטמעת אמצעיים טכנולוגים, וקידום החזון של הרכב האוטונומי כמי שיכול לשנות את המציאות הישראלית והעולם בכלל. הוועדה מבקשת מהמשטרה להגביר נוכחות בכבישים, ובכוונתה לזמן את ראש אגף התנועה לדיון בנושא. ח"כ טופורובסקי אמר עוד כי הוועדה דורשת נתונים על האכיפה שמבצעת המשטרה, עד אמצע אוגוסט 2020".
