אברהם פריינד: הוריו של אלי פלדשטיין שוחחו עימו הערב פעם נוספת. אלי אמר להוריו: "כואב לי על הצער שלכם. אני לא צריך להיות פה, לא עשיתי כלום!". השיחה נמשכה 4 דקות בלבד!.
פרופ’ יוגי’ן קנדל: “יש לנו פצלים לייצור נפט – כמו סעודיה”
בישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט אמר פרופ’ יוג’ין קנדל, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה: “יש בארץ כ- 250 מיליארד חביות נפט בפצלי שמן, כמות דומה לכמות הנפט שיש לסעודיה. עשרות מיליארדי דולרים שוכבים מתחת האדמה ואף אחד לא עושה עם זה כלום” • יו”ר הוועדה ח”כ אבי דיכטר: “לא ניתן לנושא להימרח”
פרופ' יוג'ין קנדל בדיון | צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
אם אתם מושפעים מכל רוח נושבת ורצים למכור מניות נפט רק בגלל ההצהרה שבכותרת – אתם טועים. גם הירידות שנרשמו היום בחלק מהקרנות המושקעות באנרגיה (ואולי הושפעו ממציאת החביות של נאוויטס) הן זמניות.
על מה אנחנו מדברים? הכל החל כשהוועדה המיוחדת בראשות ח”כ אבי דיכטר (הליכוד) שמעה היום (ג’) סקירה מאת המשנה לנגיד בנק ישראל מר אנדרו אביר ומאת פרופ’ יוג’ין קנדל, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה.
יו”ר הוועדה ח”כ אבי דיכטר (הליכוד) שאל את המשנה לנגיד בנק ישראל מר אנדרו אביר, תחזית נגיד בנק ישראל בשנת 2013 העריכה שבקרן יהיו מעל 261 מיליארד ₪. התחזית דיברה על מעל 14 מיליארד ₪ לאחר ארבע שנים. היום, שנתיים וחצי מתחילת התקופה, ויש בקרן רק חצי מיליארד ₪. והקרן עדיין לא קמה. המציאות הזו מדאיגה מאוד את הוועדה. יש לנו סימני שאלה על פערי התחזיות מול המציאות.
המשנה לנגיד בנק ישראל מר אנדרו אביר השיב ואמר כי משנת 2013 הייתה ירידה משמעותית במחירי הגז בעולם מה ששינה באופן משמעותי את תחזית הכנסות הקרן. כמעט בכל מקום בעולם שחיפשו גז, מצאו. ולכן מחירי הגז יורדים. האמריקאים מוכנים להוביל גז מאמריקה לאירופה במחיר מוזל. מאידך, צריך לזכור שהמיסים כבר זורמים ישירות לתקציב המדינה. לדבריו, הבנק עשה את ההכנות לתחילת פעולתה של הוועדות המקצועיות שינהלו את הקרן.
פרופ’ יוג’ין קנדל, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה הוסיף הסברים לעיכוב בהכנסות, לדבריו, ארגונים רבים בארץ ובממשלה עשו מאמץ גדול כדי שנפסיד הרבה כסף מהכנסות המדינה מגז. “אם היינו חותמים חוזים על ייצוא גז בשנת 2013, היינו מרוויחים עד היום לפחות עוד 10 מיליארד דולר. לא ידענו לנצל את המשאב לטובת אזרחי מדינת ישראל. רצינו תמיד יותר טוב אבל הפסדנו מהעיכוב. כל זה עיכב את התהליך מ-2014 לכיוון 2017. בינתיים ארה”ב מצאה גז שתספיק להם ל-200 שנה. האמריקאים בנו 11 טרמינלים ימיים לייבוא גז. לאחר שלוש שנים, כל הטרמינלים שונו לייצוא גז”.
קנדל הוסיף ואמר שירידת מחירי הגז בעולם מ-6 דולר ל-4 דולר, תרמה להפחתה של 30% בהכנסות. אולם גם אזרחי ישראל נהנים מכך שמחירי הגז ירדו, בכך שאנחנו צורכים גז זול. קנדל הודה ואמר, “אכן ככל הנראה טעינו בתחזיות. ועל זה צריך להוסיף את השינויים שחלו בעולם”.
וכאן, הפתיע יוג’ין קנדל את חברי הוועדה ואמר: “יש בארץ כ- 250 מיליארד חביות נפט בפצלי שמן, כמות דומה לכמות הנפט שיש לסעודיה. אנחנו יודעים איפה הם טמונים. וועדה שלא הוסמכה לטפל בנפט החליטה לא לאשר ניסיון, גם לא על 20 דונם. עשרות מיליארדי דולרים שוכבים מתחת האדמה ואף אחד לא עושה עם זה כלום”.
ח”כ אבי דיכטר הגיב לדברי יוג’ין קנדל ואמר כי “זו אמירה דרמטית ויש לה משקל רב מאוד. אם הגז משחק ביחס לנפט, הוועדה תשחק על המגרש הזה. הבעיות הכלכליות והגנת המדינה לא פחות חשובות מבעיות הגנת הסביבה”.
סמנכ”לית לובי 99 גב’ מרב דוד טענה כי אף שמחירי הגז בעולם יורדים, חברת חשמל מחויבת לחוזה יקר מול תמר במחיר שהולך ועולה במעט, כך שירידה עולמית במחירי הגז, לא מסבירה את הירידה בהכנסות לקרן. לדבריה, התחזית שלנו מדברת על 10 מיליארד ₪ בלבד. תחזית שמבוססת על הדוחות הכספיים של החברות.
פרופ’ ג’ינה כהן הסבירה את הפער במתווה הגז שדחה את פיתוח מאגר לוויתן. לדבריה, היה לחברה חוזה מול מצרים. אולם המדינה אסרה על החברה לחתום על חוזה של כ-2.5 מיליארד דולר לשנה. זה כסף שהפסדנו! ובהמשך המחירים ירדו.
מנכ”ל איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל מר אמיר פוסטר טען שפערי הכנסות הקרן נובעים מתחזית לא מקצועית של בנק ישראל. נגיד בנק ישראל דאז סטנלי פישר הציג בוועדת המדע בשנת 2013 הנחה לפיה, בשנת-2017 יהיו שני מאגרים שייצאו גז. זה הפקה כפולה מהכמות שמופקת היום, ובמחירים של אותה תקופה ולא מחירי השוק הנוכחיים. לדבריו, גם ההנחות שניתנו לחברות, השפיעו על ההכנסות.
יו”ר הוועדה ח”כ אבי דיכטר סיכם את הדיון ואמר בעניין הקמת הוועדות המקצועיות של הקרן, הוועדה תשנס מותניים בסוגיה לא תיתן לנושא הזה להימרח.
