דין פישר: נתב"ג חזרה לשגרה מלאה.
מחקר מטריד: 'חיסון העדר' אינו על הפרק
מחקר ספרדי מצא כי רק 5% מאוכלוסיית ספרד - מדינה שנפגעה קשות בגל הראשון, נחשפו ופיתחו נוגדנים לקורונה. המשמעות: אנו רחוקים מאד מאד מ'חיסון העדר' המיוחל • כנראה הדרך האחרונה להתגונן מהווירוס הוא פשוט לעשות הכל כדי לא להידבק
אילוסטרציה צילום: יוסי אלוני, פלאש 90
לא נדבקנו, ולכן גם לא פיתחנו נוגדנים: בישראל החל רק לפני שבוע הסקר הסרולוגי שנועד לגלות האם וכמה אזרחים נדבקו (גם אם לא פיתחו תסמינים) בקורונה כך שהם פיתחו נוגדנים נגד המחלה, אך עוד לפני שפורסמו הממצאים הישראלים, פורסם היום מחקר ספרדי נרחב שנעשה בספרד, והוא מספק ממצאים מאכזבים ביותר. לפי המחקר הספרדי, רק 5% מאוכלוסיית ספרד נחשפה לנגיף, כך ש95% מהאוכלוסיה לא פיתחו נוגדנים ואינם מחוסנים. כלומר, 'חיסון העדר' אליו אנו שואפים להגיע, כלל לא נמצא על הפרק.
המחקר הספרדי שפורסם השבוע בכתב העת הרפואי "the Lancet", מצא כי רק 5% מאוכלוסיית המדינה – שבה השתוללה המחלה בגל הראשון כשהיא גובה מהמדינה מחיר יקר של אלפי מתים – נדבקו ופיתחו נוגדנים לווירוס הקורונה. השורה התחתונה של המחקר היא ש"חיסון העדר" אליו אנו שואפים להגיע, כלומר שחלקים נרחבים באוכלוסיה יחשפו לנגיף ומשכך יפתחו נוגדנים, אינה קיימת בפועל.
החוקרים מסבירים כי חסינות עדר מושגת כאשר מרבית האוכלוסייה נדבקת בווירוס או בחיידק, או מחוסנת באמצעות חיסון חיצוני, ובגופם מתפתחים נוגדנים העוצרים את התפשטותם. במחקר המדובר בדקו חוקרים ספרדים 61 אלף אזרחים - קבוצת הנבדקים הגדולה ביותר שנדגמה במחקר סרולוגי של נגיף הקורונה באירופה. עם זאת, החוקרים לא הסתמכו רק על המחקר הספרדי, והם ביססו את המחקר גם על מחקר שוויצרי שנערך בתחילת יוני, אם כי בהיקף מצומצם יותר, כשהוא כולל 2,766 נבדקים.
מטרת הסקר הייתה אכן לבדוק ולמצוא כמה נדבקו וכמה פיתחו נוגדנים, כשזו היתה המטרה המוצהרת: "תוצאות המחקר והשיעור הנמוך של האזרחים בעלי נוגדנים יכולים להיות מקרה בוחן ליתר מדינות העולם", נכתב כאשר המחקר יצא לדרך. אך בסופו של דבר, גם המחקר הספרדי, וכך גם המחקר השוויצרי, מיישרים קו עם שני מחקרים אחרים שנערכו בסין ובארה"ב, והם מצאו כי גם אחרי שהמחלה מכה במדינה בעוצמה, מרבית האוכלוסייה לא נחשפה לנגיף הקורונה.
"הממצאים מראים כי גישה הדוגלת בחסינות עדר והתפשטות הנגיף ללא שליטה לא רק שאינה אתית, אלא גם לא אפשרית", מסבירה החוקרת איזבלה אקרל, ראש המרכז למחלות ויראליות בז'נבה.
הממצא הזה טופח על פניהם של הדוגלים ב'חסינות העדר', ביניהם ראש ממשלת בריטניה, שכידוע ניסה להביא להדבקה המונית באנגליה במטרה לפתח חסינות עדר, אך בסופו של דבר חלה וכמעט מת מהמחלה. כעת מתברר שגם במדינות שבהן נרשמה התפרצות המונית, 'חיסון העדר' לא הושג ולמעשה האזרחים חשופים לסכנה באותה מידה שבה חשופים אליה אזרחים במדינות שבהן לא התפשטה המחלה.
אם לא די בכך, ישנם חוקרים שסוברים שגם אם חולה נדבק ומחלים, לא ברור האם הוא מפתח נוגדנים. "עוד לא ברור עד כמה נוגדנים מגינים מפני הנגיף", מסביר בנג'מין מאייר, וירולוג באוניברסיטת ז'נבה.
"מומחים משערים שחסינות עדר מושגת כאשר לפחות 60% מהאוכלוסייה מפתחים נוגדנים לנגיף", מסבירה מובילת המחקר וראש המרכז הלאומי של ספרד לאפידמיולוגיה. "למרות זאת, אנחנו מאוד רחוקים מלהגיע לשיעור כזה של נדבקים". זאת, על אף שספרד היא בין המדינות האירופיות שנפגעו הכי קשה מנגיף הקורונה - עם 28 אלף מקרי מוות ו-250 אלף מקרי הדבקה.
המסקנה היא שבמדינות שבהן לא נחשפו רבים למחלה, אחוזי בעלי הנוגדנים – אם וכאשר הם מועילים – אינם גבוהים, כך שכל עוד אין חיסון, אין מה להתבסס על חיסון עדר. וכל עוד זו המציאות, הקורונה מוגדרת כמחלה שאין לה חיסון ולא תרופה, מה שממקם אותה כמחלה מסוכנת שיש רק דרך אחת להתגונן נגדה: פשוט לעשות הכל בכדי לא להידבק בה.
