אברהם פריינד: הוריו של אלי פלדשטיין שוחחו עימו הערב פעם נוספת. אלי אמר להוריו: "כואב לי על הצער שלכם. אני לא צריך להיות פה, לא עשיתי כלום!". השיחה נמשכה 4 דקות בלבד!.
כלכלנים מזהירים: הגל השני יביא איתו כ-10.5 אחוזי אבטלה
בדיון מיוחד שהתקיים הבוקר (ראשון) בו השתתפו בכירי עולם הכלכלה בישראל העלו הדוברים תחזיות קשות על נתוני האבטלה בישראל בתקופה הקרובה • "שנת 2020 תתאפיין בצמיחה שלילית משמעותית, יש משמעות ציבורית גדולה מאד שעסקים לא ימהרו להיפטר מהעובדים"
המשטרה סוגרת עסקים צילום: Avshalom Sassoni/Flash90
בפאנל "מהמדדים הכלכליים - לחיים עצמם" שהתקיים הבוקר (ראשון) בוועידה הלאומית של מעריב לציון עשור להצטרפותה של ישראל ל-OECD, התקיים דיון שהתייחס למדדי ה-OECD ליום שאחרי משבר הקורונה. את הדיון הנחה הפרשן הכלכלי של מעריב אלי ציפורי, והשתתפו בו שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית, ממונה על הכנסות המדינה, אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, אבנר חדד, מנכ"ל ומייסד קסם קרנות נאמנות, דוד לפלר, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה ויעל רביע צדוק, סגנית המנהל הכללי וראש אגף כלכלה במשרד החוץ.
"על פי תחזיות הגופים, כולם צופים ששנת 2020 תתאפיין בצמיחה שלילית משמעותית, כולם נעים באזור צמיחה שלילית של מדדים", אמרה גרינברג. "גם בעולם התעסוקה, אחד המאפיינים הגדולים של המשבר הוא שיעור אבטלה גבוה. אנחנו מדברים על כך שלאור הגל השני המצב האופטימי יחסית שחזינו של 8.5 אחוזים של אבטלה כנראה שיהיה חמור יותר. אנחנו חוזים תרחיש ההתאוששות איטי יותר - בין 10.5 אחוזים של אבטלה, תלוי בעוצמת הגל שני שתכה אותנו".
לדבריה, "הנתון האחרון של הלמ"ס דיבר על שהשיעור עומד על 21 אחוזים, שכולל שיעור אבטלה ואנשים שנמצאים בחל"ת. אנחנו מניחים שתהיה התאוששות, אך איטית לאור זה שהגל השני הגיע מוקדם יותר מהתחזיות הראשוניות שלנו". "מדינת ישראל עומדת בקריטריונים של מדינות ה-OECD, ההשקעות במדינת ישראל עלו בצורה משמעותית, הצמיחה משמעותית. ה-OECD נותן לנו אפשרות להסתכל על ישראל בהשוואה למדינות אחרות ולראות איפה אנחנו טובים ואיפה אנחנו לא טובים. כשנכנסו לארגון לפני כעשור היינו במקום מאד לא מחמיא היינו המדינה ה 33 מתוך 36 מדינות, ולאחר מכן מדינת ישראל לקחה על עצמה לבצע רפורמות רגולטוריות ובמדדים האחרונים אנחנו כבר נמצאים במקום ה 17, יש עוד לאן להשתפר אבל רואים את ההשתפרות המאוד יפה שביצענו".
אבנר חדד התייחס לפער בין השווקים הפיננסים לכלכלה הריאלית: "אחת השגיאות של המשקיעים זה הניסיון שלהם לתזמן את השווקים וזה ניסיון שקיים כל הזמן והמחיר שלו מאד יקר. כל מי שחשב שהוא יכול לצפות את התחזיות ראה בדיוק ההיפך. מי שמסתכל על נתוני השווקים בעשרות השנים האחרונות רואה שברמה היומית היכולת שלנו לנתח ולנבא את הכיוון של השוק זה 50:50. לאורך השנים השווקים עולים והיכולת של כל אחד ואחד מהמשקיעים לתזמן מה יהיה בשוק נועד לכישלון".
"אם אנחנו מסתכלים על המדדים עם ההשפעה הכי משמעותית בעולם, הם מדדי הטכנולוגיה והנסדא"ק. אפיק ההשקעה הזה הוא משמעותי ביותר. משבר הקורונה מלמד אותנו שאמנם אי אפשר לקיים כנס אבל אפשר לעשות כנס דיגיטלי. הקטר הטכנולוגי הולך להיות הרבה יותר משמעותי ודרמטי בעשור הקרוב. המשבר חיזק עוד יותר את נחיצותו ובצורה יותר משמעותית. אנחנו רואים הסטה של משקיעים לכיוון השקעות בתחום הטכנולוגיה". חדד הוסיף כי "לצערי בישראל תעשיית הקרנות המנוהלות היא פחות טובה ממה שקורה במדינות ה-OECD.
כמות הקרנות שיש בישראל היא כזו שקצת פוגעת בשקיפות ובפשטות שמונגשת למשקיעים והיא לא עשתה טוב. אנחנו צריכים לראות במה אנחנו טובים ובמה אנחנו פחות טובים, אנחנו טובים במהלכים חד פעמיים, חייבים לאתר את המקומות הרגישים הנפיצים ולתת להם טיפול מיידי". סמנכ"לית משרד החוץ, יעל רביע, אמרה כי "המתח בין הרצון להתניע את הפעילות הכלכלית לבין הרצון לשמור על בריאות זה מתח מובנה והוא משותף לכל המדינות. אנחנו רואים שגם מדינות שניגשות לפתיחה של השמיים עושות זאת בזהירות. אנחנו במגעים עם מעל ל 100 מדינות על מנת לגבש פרוטוקול מוסכם, וללא ספק מדובר בתעופה שונה ממה שהכרנו לפני הקורונה".
לדבריה, "מדובר במשבר גלובלי. ברגע שמספר רב של מדינות בכל העולם מתמודד עם בעיות דומות יש בסיס לשיתוף פעולה, ללמידה לשיתוף בידע. העוצמה של ארגון ה-OECD, כמו פלטפורמות בינלאומיות אחרות, הן פלטפורמות מצוינות לבדוק דרכי פעולה וניהול מצבי משבר. סיטואציה שהרבה מאד מדינות נתקלות בהן בפעם הראשונה". "לצערנו כשנערכים לגל הבא יש משמעות ציבורית גדולה מאד שעסקים לא ימהרו להיפטר מהעובדים, זה חשוב לטווח הארוך". דוד לפלר, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה "אנחנו צריכים לשנות דיסקט כי אנחנו בזמן חירום. לשנות פרדיגמות ותפיסות שנכונות בזמן רגיל אבל לא נכונות בזמן הזה". "אנחנו ומשרד האוצר לטווח ארוך רואים את אותם דברים", הוסיפה רביע. "ההישגים שלנו הם בעיקר ההצלחות בהייטק והתעסוקה המלאה שהגענו אליה לפני משבר הקורונה.
האתגר העיקרי הוא צמיחה מכלילה שתכלול את כל שכבות האוכלוסייה ולא רק את ההייטק. בסקטור המסחר והשירותים הפיריון נמוך יותר מההייטק ונמוך יותר מהמקובל ב-OECD. יש לכך קשר ישיר למערכת החינוך, עשינו כמה פעולות לחיזוק ההשכלה המדעית בקרב תלמידי התיכון, זה נעשה בהצלחה אבל לא בקנה מידה גדול לטעמי. אנחנו צריכים להתמקד גם בתעשייה, וגם בסקטור נותני השירות שצריך לעבוד בפיריון ברמה גבוהה הרבה יותר".
