נתונים סותרים: כמה באמת נדבקו בישראל

בדיקות קורונה. אילוסטרציה צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

בימים אלו החל בישראל הסקר הסרולוגי, אותו מבצעות קופות החולים. הסקר המתבסס על בדיקות סרולוגיות המבוצעות באמצעות בדיקות דם (בניגוד ל'בדיקות המטוש') מטרתו לאתר נוגדנים בדם (IgG) שיגלו האם וכמה אזרחים נדבקו כבר במחלת הקורונה, גם אם לא פיתחו תסמינים, כשבכך ינתן מענה לשאלה הגדולה: האם הציבור פיתח כבר 'תסמונת עדר' או שאנו עדיין רחוקים מהיעד.

הבדיקה החלה כאמור בשבוע שעבר (כשישנם הטוענים כי חלון הזמן מצומצם מאד: תוקפן של הבדיקות שנרכשו עומד לפוג בעוד כשבוע), וכבר כעת עולים התרחישים שצפים מהסקר. תחילה פורסם  סקר נוגדנים שביצע צוות לטיפול במגיפות במשרד הבריאות יחד עם אוניברסיטת תל אביב על בסיס חלק מהנתונים שנאספו, והוא מצביע על כך שעל פי אומדן, בין 200 אלף ועד 300-270 אלף איש בישראל – כ-2.5% מהאוכלוסיה – נחשפו או נדבקו לנגיף הקורונה.

אם להתבסס על הסקר הזה, המשמעות היא שמדובר על בערך פי עשרה ממספר הנדבקים המאומתים עד כה מתחילת המגיפה בארץ. מדגמים דומים שנעשו במדינות אחרות בעולם נמצא שיעור חשיפה דומה: בין 1% ל-6%. איך שלא יהיה, מדובר על מרחק גדול מהיעד המקורי שמבקש לראות כי אחוזים גבוהים מהציבור – חשיפה של כ60% -  כבר נדבקו ופיתחו חסינות, מה שיאפשר את שחרור המשק והסרת המגבלות בשלב מוקדם יותר.

הצוות, בראשות פרופ' דני כהן ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב וחבר בצוות הטיפול במגפות במשרד הבריאות (צט"מ), חיפש בדגימות את הנוגדנים מסוג IgG המעידים על התגובה החיסונית של גוף האדם כאשר הוא נחשף ונדבק בנגיף. תגובה זאת מתפתחת בדרך כלל כשבועיים-שלושה ממועד החשיפה לזיהום ומופיעה גם אצל מי שלא פיתח את תסמיני המחלה. רמת האמינות של בדיקה כזאת 98%-95%. התברר כי הימצאות הנוגדנים היתה גבוה מעט יותר בקבוצת הגיל 60-40 (שיעור חשיפה של 3.6%) ונמוכה בקבוצת הגיל 19-0 (כ-0.8%).

שכיחות גבוהה יותר נמצאה בקרב גברים (2.6%) לעומת נשים (1.2%). השיעורים הגבוהים ביותר היו בירושלים (3%) ובתל אביב בהשוואה לחיפה (1%). לדברי הפרופ' כהן: "הסקר מעלה שעל כל מקרה מאומת ומדווח יש בישראל כנראה בין 11 ל-16 מקרים שלא נתגלו. אנחנו רחוקים עדיין רחוקים מאוד מאפקט חסינות העדר".

פרופ' ליטל קינן-בוקר מהמרכז לבקרת מחלות אמרה: "זהו המחקר הראשון בישראל הנותן מידע על מידת החשיפה של האוכלוסיה הכללית לנגיף גם מההיבט הגיאוגרפי. המידע שהושג מדגים שעל כל חולה ידוע יש 15-10 חולים שלא זוהו. יידרשו מדגמים נוספים לקבלת תמונת מודיעין מפורטת לצורך ההתמודדות עם המחלה".

עם זאת, לא מדובר בסקר היחיד. מחקר אחר שאותו הובילה ד"ר עדי שטרן, ראש המעבדה לחקר אבולוציה של נגיפים מאוניברסיטת תל אביב, מעריך ש-5% מהחולים בישראל הם אלו שהפיצו בעיקר את המחלה, בעוד היתר היו רדומים יחסית. לדבריה, 5% הם "מפיצי על" האחראים על 80% מההדבקות.

מי שהתנגדה באופן עקבי לבדיקות הסרולוגיות (שבארה"ב ואירופה, אגב, מייחסים להן מהימנות רבה), היא הפרופ' סיגל סדצקי. לטענתה, הבדיקות אינן אמינות ואינן משקפות את התמונה האמיתית. לתזה הזו שותפים רופאים נוספים הטוענים כי הנגיף מפתח מוטציות שונות, כך שיתכן ומי שנדבק מהנגיף בתצורתו הראשונית לא יהיה מחוסן בהכרח גם לתצורה העדכנית של הנגיף.

בחדרי חרדים