דין פישר: נתב"ג חזרה לשגרה מלאה.
"בזכות הקורונה – נרוויח מערכת בריאות מתקדמת יותר"
טכנולוגיה חדשה מאפשרת אבחון וטיפול מרחוק באמצעות תקשורת אלקטרונית. ד"ר אייל צימליכמן, סמנכ"ל רפואה וחדשנות במרכז הרפואי שיבא, בכנס הג'רוזלם פוסט': "משבר הקורונה האיץ את האימוץ של טכנולוגיות חדישות".
אבחון לנגיף קורונה במעבדה צילום: יוסי זליגר, פלאש 90
כולנו מחכים שהקורונה תסתלק מכאן כלעומת שבאה, אך מתברר שהנגיף הקטלני הביא עמו כמה תופעות חיוביות. בין היתר, כך סבורים במערכת הבריאות, אנו אמורים להכיר תודה לנגיף שבזכותו טכנולוגיות חדישות שכבר היו 'על המדף' אך משום מה לא הוטמעו במערכת, ורק בזכות משבר הנגיף הן נכנסו לשימוש.
"התוצאה", אומרים גורמים רבים במערכת הבריאות, "היא שכבר עכשיו אלו שנזקקים להגיע לבתי החולים, נהנים משירות מתקדם יותר, והשירותים הללו רק ילכו ויתקדמו כעת בקצב מואץ".
ההתפתחות הזו, שאירעה בשל אילוצי השעה אם כי אין ספק שנברך עליה, עלתה בכנס הג'רוזלם פוסט שהתקיים בשבוע שעבר ואשר עסק בנושא "האתגרים וההזדמנויות בעידן הקורונה". בין היתר, הוצגו בכנס הפיתוחים הרפואיים המתקדמים שנכנסו לשימוש במרכז הרפואי 'שיבא', בית החולים העומד בראש החנית של המלחמה בנגיף, ואשר הפעיל את המחלקה הראשונה שבה אושפזו וטופלו חולי קורונה, כשלשם כך הוא עושה שימוש באמצעים מתקדמים שטרם נראו במחלקות בתי החולים עד היום.
אחת מאותן טכנולוגיות היא טכנולוגיית ה'טלרפואה' - אבחון וטיפול מרחוק באמצעות תקשורת אלקטרונית. במרכז הרפואי שיבא בתל השומר סבורים כי משבר הקורונה האיץ את תהליך האימוץ של טכנולוגיות חדשות. "ידענו שהטיפול התרופתי והאשפוזים יצטרכו לעבור מבתי החולים אל בתי התושבים", אמר ד"ר אייל צימליכמן, סמנכ"ל רפואה וחדשנות במרכז הרפואי שיבא, במסגרת ראיון בכנס. "אולם כשמטופלים נמצאים בבתים ולא יכולים להגיע לבית החולים, נוצר מצב שבו או שלא מטפלים בהם בכלל - או שמאבחנים אותם מרחוק".
לדברי ד"ר צימליכמן, הקורונה הציבה אתגר משמעותי לצוותים הרפואיים בבתי החולים, אבל בעת ובעונה אחת גרמה להם "לחבק את הטלרפואה, אף שההסתגלות אליה הייתה קשה בעבר". אלא שזהו רק חלק מהסיפור הגדול שהתרחש עם פרוץ המגיפה. "לא היה ברור איזה תפקיד החדשנות אמורה לשחק במשבר הזה", נזכר ד"ר צימליכמן. "היו לנו אפילו מחשבות על כך שצוות החדשנות יצטרך לעבוד מהבית או לצאת לחל"ת. אבל מהר מאוד הבנו שהחדשנות תהיה קריטית, משום שאנחנו מדברים על משהו שאין לנו מושג לגביו".
וכך, במסגרת העבודה עם ארגונים בינלאומיים ושותפים מקומיים, ובעיקר בזכות פעילותם של אנשי אגף המודיעין של צה"ל שבשיא התפרצות הנגיף פעלו בתוך שטח המרכז הרפואי, פותחו בשיבא יותר מ־40 חידושים, במהלך חודשיים וחצי, ובימים אלה נמצאים בפיתוח כ־200 פרויקטים נוספים הנוגעים לקורונה.
אחד הפיתוחים, שנוצר בשיתוף עם יחידת הטכנולוגיה באגף המודיעין של צה"ל, עוזר להפוך מכשירי מעקב נשימתיים פשוטים למכונות הנשמה, שבהן נעזרים הצוותים הרפואיים כדי לסייע למטופלים עם קוצר נשימה קל לנשום ביעילות רבה יותר. "כולנו היינו מודאגים שנישאר ללא מספיק מכונות הנשמה", אומר ד"ר צימליכמן ומציין שהמכשיר החדש פותח במהירות שיא במהלך חודש אחד.
כעת שיבא פועלת להוצאת פטנט ולייצור תעשייתי של המכונות למדינות נזקקות. בית החולים מחזיק כיום כ־100 מכונות במחסנים, "ואנחנו מקווים שלעולם לא נזדקק להן", כדברי ד"ר צימליכמן.
ד"ר גליה ברקאי, ראש המחלקה לטלרפואה בשיבא, הביעה תחושות דומות. אף שהיא טוענת שאנחנו נמצאים בעיצומו של הגל השני של הקורונה והמחלה לא עומדת להיעלם בקרוב, היא רואה את הצד החיובי באתגרים שעמם מתמודד העולם - וככל הנראה ימשיך להתמודד בשנה הקרובה. "הקורונה הייתה הזדמנות נהדרת להסיר את כל המכשולים ולקדם חדשנות מהירה", אומרת ד"ר ברקאי. "היום אנשים מחבקים את הטכנולוגיה, שתאפשר לנו להגיע להרבה יותר אנשים ולסייע להם לקבל טיפול רפואי טוב יותר".
